אבי כהן סקלי
אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לָאָדָם עַד שֶׁבּוֹדְקֵהוּ בְּדָבָר קָטָן
המנהיגים הגדולים של עם ישראל, אלו אשר השאירו חותם משמעותי על ההיסטוריה היהודית, הגיעו למעמדם ופיתחו את מנהיגותם מתוך תפקיד
המנהיגים הגדולים של עם ישראל, אלו אשר השאירו חותם משמעותי על ההיסטוריה היהודית, הגיעו למעמדם ופיתחו את מנהיגותם מתוך תפקיד
חכמים נחלקו בשאלה האם פרעה בפרשת שמות הוא פרעה שהעלה את יוסף מהבור? אבל אולי ניתן להבין את המושג 'ניתחדשו גזירותיו' בצורה אחרת…
אדם אינו יכול להגיע לעתיד טוב ולזכות במגיע לו מלמעלה מבלי שיעשה את העבודה למטה ויעשה את השתדלותו. ברכות יעקב מכוונות להשתדלות זו.
רבים מהמפרשים מסבירים שייחוד שירת האזינו הוא בהיותה מקפלת בתוכה את ההיסטוריה, את העבר ההווה והעתיד של עם ישראל, מבריאת העולם ועד לימות המשיח.
התורה הבינה את המשמעות של "צער בעלי חיים", וביטוי לכך מופיע בציווי 'לא תחרוש בשור וחמור', ציווי שחכמים מצאו בו גם הכוונה לאומית.
למי מופנה הציווי הידוע "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף", למי הוא מתייחס לבעלי הדין, לשופטים או לשוטרים ? ומדוע כפלה התורה את לשונה, וכתבה פעמיים צדק ?
בנוגע למינוי המלך, התורה מתארת שעם ישראל יבקש למנות עליו "מלך ככל הגויים". התורה מסכימה לזה, אך מבהירה שכדי שהחברה תתקיים באופן ראוי, גם על המלך חלות מגבלות.
בפרשת ראה ישנם שני מוטיבים שחוזרים על עצמם – הדרישה לשמוח בעבודת ה', שמופיעה בפרשה במקומות שונים, והציווי לעבוד את ה' "במקום אשר יבחר"
פרשת "ואתחנן" אותה נקרא השבת מהווה נדבך מרכזי בפרידה של משה רבנו, בין היתר משום שיש בה חזרה על "עשרת הדיברות" ועל ציווים מרכזיים נוספים.
סכנה גדולה יש בהתאהבות עצמית, בהבנה שאתה המרכז, בכוחך ובתפקידך. סכנה גדולה טמונה בתחושה החזקה שאתה בעל הבית…
אומר משה לעפ ישראל על התורה: כִּי הִוא חכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים, אך מהי חוכמה זו וכיצד היא באה לידי ביטוי לעיני העמים?
אחד האירועים המתוארים בהקשר לשליחת המרגלים הוא שינוי שמו של יהושע בין נון, והמפרשים שואלים האם בכלל עניין זה התרחש כאן ומדוע הוא מוזכר כאן?