מוטי מלכא
קללת אלוקים תלוי
התורה מצווה שלא להלין את התלוי על העץ, וכותבת לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ… כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, אך מהי הקללה בכך? ומדוע שלא לפרסם את מעשי החוטא? על כך בדברי הבכור שור.
התורה מצווה שלא להלין את התלוי על העץ, וכותבת לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ… כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, אך מהי הקללה בכך? ומדוע שלא לפרסם את מעשי החוטא? על כך בדברי הבכור שור.
התורה מצווה: 'וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ..' אך מיהו אותו אדם ומהו חטאו? נעמוד על דברי חכמים בהבנת המצווה.
בפרשת דברים מזכיר משה לבני ישראל שכאשר ביקש למנות שופטים – 'וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם', דבר שנעשה הרבה לפני מינוי יהושע. קידמה זו מלמדת על חשיבותה של החברה בעם ישראל.
פרשת דברים פותחת את הספר האחרון בחמישה חומשי תורה, ספר "משנה תורה". ספר זה כולל חזרה על המצוות הרלוונטיות לעם ישראל לפני כניסתם לארץ, חידוש של מעט מצוות שטרם נאמרו ותיאור האירועים המרכזים שחוו בני ישראל.
התורה מצווה על ערי מקלט – ערים אליהם יוכל הרוצח לברוח לפני משפטו בכדי שלא ייהרג בידי גואל הדם, ושאליהם רוצח בשגגה גולה.
הנדר הוא חיוב של האדם, והתורה מזהירה: לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה, אך כיצד הדבר מתיישב עם האפשרות להתרת נדרים?
משה מקבל משימה מהקב"ה – נקום את נקמת בני ישראל במדיין, למרות שברור לו שזוהי אחת הפעולות האחרונות שלו כמנהיג – הוא מיד קם למלא את הציווי.
פרשת "פנחס" היא בסימן חילופי הנהגות והיא מלמדת שיעור חשוב במנהיגות. משה מבקש לוודא שלעם יש מנהיג ראוי אחריו, בקשה שאינה מובנת מאליה בימנו.
בפרשת פנחס מספרת התורה על עליית משה להר נבו ועל סמיכת יהושע, אך האם זה מקומם של הדברים? ואם לא, מדוע נאמרו כאן?
פרשת פנחס עמוסה באירועים גדולים, שכל אחד מהם הוא סוג של אירוע שיא בפני עצמו, אבל לצד אירועי שיא אלו מתארת התורה גם את מה שבניהם- השגרה.
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו שיעור חשוב במנהיגות: לדעת מתי ואיך לפנות את הדרך ולתת לדור חדש של הנהגה לעלות ולצמוח.
התורה מספרת על עצת בלעם, עצה שהשיא בלעם לבלק, אך התורה אינה מספרת מהי אותה עצה ומדוע בכלל השיא בלעם עצה לבלק?