אבי כהן סקלי
אחדות ה' מזה, ואחדות ישראל מזה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?
קרבן אשם גזלות הוא פגיעה כלכלית באדם אחר מישראל, אך כשהתורה מתארת את החטא היא משתמשת במילים 'ומעלה מעל בה"- מדוע גזל מהזולת נחשב כמעל בה'?
החטא, גם חטא השגגה יכול להימנע על ידי הידיעה, החוויה והעבודה המשותפת של העם. כאשר התודעה היא שעלינו להיות בספינה אחת יחד – אז הערבות ההדדית מונעת חטא ונפילה.
ונשמע קולו בבואו אל הקודש – איזה קול צריך להישמע בבוא הכהן הגדול, האם קול פעמונים או קול אחר? ומהי תכלית השמעת קול זה?
מה המשמעות של הביטוי "וירד יהודה מאת אחיו", אם התורה מבקשת לומר לנו שיהודה עובר פיזית ממקום מושבו אל אזור עדולם מדוע לא כותבת התורה "וילך יהודה", ומה משמעות הביטוי "וירד יהודה" ?
בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.
אחד מהכלים היותר מרתקים והסודיים במלאכת המשכן, היו הכרובים, שהיו עשויים מקשה אחת, פניהם איש לאחיו והם מוקמו מעל כפורת הארון בקודש הקודשים.
המפגש בין יעקב ולבן הביא את חכמים לבחון את התנהלות יעקב וללמוד ממנה לגבי צורת ההתנהגות והיחסים שבין אדם לחברו.
לשם מה מדגיש משה רבנו לשופטים את הציווי "שמוע בין אחיכם", הרי אי אפשר לשפוט בין שני צדדים מבלי לשמוע אותם? מה המשמעות של ציווי זה?
בפרשת מטות אנו נמצאים ממש בכניסה לארץ ישראל, ובני ישראל כבר הספיקו לכבוש את עבר הירדן המזרחי. אך כעת, פונים שניים וחצי שבטים בבקשה להישאר מחוץ לארץ.
משה מקבל משימה מהקב"ה – נקום את נקמת בני ישראל במדיין, למרות שברור לו שזוהי אחת הפעולות האחרונות שלו כמנהיג – הוא מיד קם למלא את הציווי.