פרשת נח

סיפור מגדל בבל הוא מהמעניינים שבספר בראשית: בוניו מנסים ליצור לעצמם שם – וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ, אולם לא ברור מהו ה'שם', מה מטרתם ומה הבעיה בה בעשו?

השבת, בפרשת נח, אנחנו מדלגים עשרה דורות מהאדם הראשון ומגיעים לתקופת נח. בעקבות הידרדרות מעשיהם של בני האדם עד לשפל

שתי ציפורים שולח נח מהתיבה: את העורב ואת היונה. ישנם הבדלים בין השליחות של כל ציפור וכיצד מילאה או לא את המטרה שלשמה נשלחה. ננסה לעמוד על ההבדלים בין היונה לעורב כפי שמתארת התורה.

אחידות היא אסון חברתי ולאומי. אחדות, לעומתה, היא מטרה שחייבים לשאוף אליה כל העת ובכל העוצמה. חברה שכל תכלית חבריה היא להאדיר כל אחד את שמו – אין לה קיום. הצעד הראשון בדרך לאחדות הוא ההבנה שלכל אחד יש מקום בחברה.

סיפור המבול הוא סיפורה של אנושות שאיבדה את עצמה לדעת. העידן של נוח תלה את יהבו בטכנולוגיה במקום להמציא תיקון לרוח האדם. הדעת הצטמצמה לכושר המצאה מפותח וזנחה את תחום המוסר והבחירה. כך, תקוות הנחמה שלה, שזכתה להתממש בדמותו של נוח, התהפכה עליה והביאה לנחמתו של אלוהים על בריאת העולם.

התורה מספרת כי בסיום כניסת בעלי החיים לתיבה, ה' הוא שסגר את התיבה, אך מדוע דווקא ה' סגר בעד נח ובעלי החיים ולא נח? על כך בדברי הרב בכור שור.

מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם

צדיק בדורותיו פרשת נח ממשיכה את סיפור ראשית העולם, ומספרת על ההשחתה המוסרית של האנושות הצעירה, מצב המביא את הקב"ה