מסכת נזיר היא אחת המסכתות בסדר נשים, הסדר השלישי במשנה ובבבלי. היא מגיעה אחרי מסכת כתובות ולפני מסכת סוטה. מיקומה בסדר נשים מוסבר בכך שפרשת נזיר סמוכה לפרשת סוטה בתורה. חז"ל קישרו זאת ודרשו ש"כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין", שכן היין נחשב לגורם מרכזי לחטא הזנות. סמיכות זו מלמדת על הקשר בין פרישות מיין לבין שמירה על קדושה וטהרה בענייני אישות.
מסכת נזיר בבבלי כוללת תשעה פרקים.
להלן פירוט הפרקים של מסכת נזיר והנושאים המרכזיים בהם, בהתבסס על התוכן המופיע במקורות:
התפסת הנזירות וכינוייה: הפרקים הראשונים של המסכת עוסקים באופן בו אדם מקבל על עצמו נזירות. נדר נזירות חל כאשר אדם אומר במפורש "הריני נזיר". כמו בשאר נדרים, קבלת הנזירות יכולה להתבצע גם באמצעות אמירה שרומזת על כך, אם כוונת האומר הייתה לקבל נזירות. דין זה נקרא "ידות נדרים" ויש בו מקרים כמו אדם שאמר "ואני" כאשר נזיר עבר לפניו והתכוון לקבל עליו את איסורי הנזירות. כמו כן, "כינויי נזירות כנזירות", כלומר אין צורך לומר דווקא את המילה "נזיר" ואפשר להשתמש במילים אחרות שמשמעותן כזו.
איסורי הנזיר: לאחר מכן, המסכת מפרטת את שלושת האיסורים העיקריים החלים על הנזיר במשך תקופת נזירותו, כפי שמפורט בתורה:
משך הנזירות: המסכת דנה באורך תקופת הנזירות כאשר אדם נודר סתם (ללא ציון זמן). יש דעות שונות בעניין זה, כגון דעה שסתם נזירות היא ל-30 יום. כמו כן, נדונו מקרים של נדר נזירות לזמנים שונים ואף נזירות עולם (למשך כל חיי האדם) ונזירות שמשון (עם דינים מיוחדים כמו שמשון).
הפרת נדרים: חלק מהמסכת עוסק בכוחם של אב ובעל להפר את נדרי בתם ואשתו בהתאמה. דינים אלו מיוחדים לסדר נשים.
סיום הנזירות והקרבנות: בסיום תקופת הנזירות, הנזיר מצווה להתגלח ולהביא שלושה קרבנות: כבש לעולה, כבשה לחטאת ואיל לשלמים. המסכת מפרטת את דיני הקרבנות, כולל זמן הקרבתם, מהותם, והשימוש בכסף שהופרש עבורם אם הנזירות לא הושלמה.
טומאה במהלך הנזירות: אם הנזיר נטמא למת במהלך תקופת נזירותו, נחלקו הדעות האם עליו לסתור את ימי הנזירות הקודמים ולחדש או להמשיך את נזירותו לאחר היטהרותו. ישנם הבדלים בין נזיר טהור שנטמא לנזיר שהתחיל את נזירותו במצב של טומאה ("טמא שנזר").
סוגי נזירות מיוחדים: המסכת דנה בדינים הייחודיים של נזיר עולם ונזיר שמשון, אשר נזירותם חלה ללא הגבלת זמן. לנזיר עולם יש הקלות מסוימות באיסור תספורת והוא מביא קרבן על טומאה, בעוד שלנזיר שמשון יש דינים אחרים המבוססים על דמותו התנ"כית.
נזירות בטעות ותנאי נולד: הפרקים האחרונים דנים במקרים של נזירות שנדרה בטעות ובנדרים התלויים בתנאי עתידי ("תנאי נולד").
דינים שונים: המסכת עוסקת גם בדינים נוספים הקשורים לנזירות, כגון קבלת נזירות עבור קטן, נזירות של עבדים, והבדלים בין דיני נזיר לדיני מצורע.
מסכת נזיר מעלה מספר נקודות ורעיונות מרכזיים בהלכה היהודית:
ערך הפרישות וההתגברות על היצר: הנזירות נתפסת כמעשה של פרישות מרצון מהנאות העולם, כגון יין ותענוג הגילוח, לצורך התקדשות והתקרבות לאלוהים. המסכת מדגישה את הרעיון של שליטה עצמית והיכולת של האדם להתגבר על יצריו.
חשיבות הדיבור והנדרים: כמו מסכתות אחרות בסדר נשים העוסקות בנדרים (כגון נדרים), מסכת נזיר מדגישה את המשמעות המחייבת של דיבור האדם ושל נדריו. הנדר יוצר מציאות הלכתית חדשה עבור הנודר.
המורכבות של שמירת קדושה וטהרה: דיני הטומאה והטהרה המרובים במסכת מדגישים את החשיבות של שמירת מצב של טהרה, במיוחד עבור מי שקיבל על עצמו נזירות. המסכת מציגה את המורכבות של מצב זה ואת ההשלכות של הפרתו.
הגבלת כוח האדם מול מסגרות חברתיות ומשפחתיות: דיני הפרת הנדרים על ידי אב ובעל מדגישים את האיזון ההלכתי בין התחייבות אישית לבין מעמד המשפחה והסמכות של ראש המשפחה.
הבחנה בין סוגי איסורים ומצוות: המסכת מבחינה בין איסורים מדאורייתא לאיסורים מדרבנן, וכן בין מצוות עשה למצוות לא תעשה בהקשר של דיני הנזיר (למשל, איסור גילוח ומצוות גידול שיער).
עקרון הסמיכות והקישור בין נושאים בתורה: ההסבר למיקום המסכת בסדר נשים על בסיס סמיכות הפרשיות של סוטה ונזיר מדגים את שיטת הפרשנות של חז"ל הרואה קשרים עמוקים בין חלקי התורה השונים.
הדינמיות והגמישות של ההלכה: הדיונים והמחלוקות הרבים בין התנאים והאמוראים במסכת מעידים על תהליך מתמשך של פרשנות והבנה של ההלכה, ועל קיומן של דעות שונות בתוך המסורת ההלכתית [לדוגמה, בנושא "התר מצטרף לאיסור" או דיני טומאה].
לסיכום, מסכת נזיר היא מסכת עשירה ומפורטת העוסקת במערכת הדינים המיוחדת של הנזירות ביהדות. היא משקפת עקרונות יסודיים בהלכה, כגון כוח הדיבור, ערך הפרישות, חשיבות הטהרה, והיחסים בין הפרט למשפחה ולמסורת ההלכתית. העיסוק המעמיק בפרטי דיני הנזירות הופך את המסכת למקור חשוב להבנת עקרונות הלכתיים רחבים יותר.
