מצווה התורה בפרשת שופטים על מתנות כהונה:
וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:
מתנות אלו מגיעות לאחר שמדגישה התורה כי לכהן וללוי לא תהיה נחלת קרקע בארץ ישראל, ולכן עול פרנסתם מוטל על בני ישראל דרך מתנות הכהונה. מקומו של ציווי זה מעורר שאלה- מדוע הוא מופיע כאן?
מתנות אלו נזכרו כבר בספר במדבר בפרשת קרח (דברים, י"ח) בהקשר לתפקידם של הכוהנים לעבוד במקדש ושכרם- ושם מובן ההקשר, אולם פרשת שופטים עוסקת בעיקר בסדרי השלטון ולא בסדרי הפולחן ולכן ברור שתדבר על השופט, המלך והנביא אך לא על הכהן. בעל הכלי יקר מכיר בקושי להסביר שאלה זו באומרו:
רוב המפרשים חתרו למצוא דרך לסמיכות פרשה זו לפרשה של מעלה ולא מצאו ביאור מספיק..
ראב"ע מסביר את הסמיכות מבחינת המבנה השלטוני של העם:
אחר שהזכיר משפטי המלך שהוא שופט הזכיר גם משפט הכוהנים שהם מורי התורה.
בעל הטורים מסביר כי מכיוון שהמלך נמשח על ידי הכהן הזכיר אותו לאחר ציווי המלוכה. האברבנאל שם לב להירארכיה הקיימת במוסדות השלטון בעם ישראל ואומר שמכיוון שעסקה התורה בסדרי ההנהגה האנושיים- המלך והשופטים, אשר הם שניים במעלה להנהגה הרוחנית, מצאה לנכון התורה להזכיר גם את הכהונה והנבואה שהם ההנהגה העליונה בעם. פרשנים אלו מבינים שכוונת התורה הייתה לדבר על הכהן.
בעל הכלי יקר לא מקבל הסברים אלו, ונראה שהקושי שלו לקבל את הדברים הוא בשל תוכנה של פרשת המתנות: אם הייתה התורה רוצה להצביע על מעמדו של הכהן ביחס למלך או להכניסו תחת המסגרת השלטונית בעם, כנראה הייתה בוחרת להביא תוכן אחר ביחס לכהונה במקום פרנסת הכוהנים (למשל לחזור דווקא על תחילת פרק י"ח בבמדבר: אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם… וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת).
לעומת זאת רואה הכלי יקר את העם כנושא הפרשיה ושם לב לעניין החינוכי והחברתי הנלמד ממנה:
..ואומר אני לפי שנאמר (בשמואל א׳ ח׳:י״א-י״ד): זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם וגו׳ ואת שדותיכם וכרמכם ייקח וגו׳. הורה במילת עליכם לומר שכבר נרמז בתורה משפט המלך ומעשיהו- כמו שכתוב: שום תשים עליך מלך. שיהיה מושל עליך בגופך וקל וחומר במאודך! על כן סמך לפרשת המלך: שמשפטו ליקח הכל בזרוע, אבל משפט הכוהנים אינו כן, אלא שכר שירותו הוא נוטל כמו שכתוב לעמוד לשרת וגו׳. לא כמה שאמר קרח: שהם לוקחין דרך שררה כמלך כמבואר במקומו…
הממשק שבין האזרח והשלטון הוא רחב מאוד אבל לא תמיד מורגש, אנו מתייחסים אליו לרוב במקומות בהם יש לנו טענה כלפי השלטון- אנו נוסעים על הכביש שסללה המדינה אך לא חושבים על תפקידה בנושא עד שמגיעים לכביש משובש, לפקק תנועה או לשוטר… אז תעלה הטענה: מה כבר עשיתם בשבילי ולמה משמשים המיסים שלי?! תפקידו של המלך מקביל לתפקיד המדינה היום: הוא אולי לא המחוקק (לשם כך יש תורה), אך הוא אחראי על ניהול המדינה ובכלל זה הטלת המורא על העם (לדעת הכלי יקר זהו תפקידו העיקרי: שהרצון האלהי היה שלצדק ימלוך מלך עליהם כדי להטיל מוראו על כלם) – הטענות כלפיו הן 'חלק מהתפקיד'.
אותן הטענות יכולות לעלות גם כנגד מעמד הכהונה, והמדרש מבטא זאת בדברי קרח בספר במדבר, משום שנראה שאותן מתנות כהונה נלקחות מתוקף שררה- ממש כמו שררת המלך, ולכן רוצה הכלי יקר להבחין בין הדברים: אבל משפט הכוהנים אינו כן, אלא שכר שירותו הוא נוטל! מתנות הכהונה אינן מס- הכהן ממלא שירות ועבור שירות זה ניתן לו שכר. על ידי סמיכות הנושאים התורה מחדדת ודורשת מהאדם להכיר בתפקידו של כל מרכיב בחברה- המלך תפקידו לשלוט בכוח, הכהונה תפקידה לשרת, ולכן אין להעתיק את התחושות שנובעות מתפקיד המלך אל הכהן.
יוצא מהדברים שהתורה סמכה את שני הנושאים לא בכדי להסביר את חשיבות הכהונה, אלא דווקא בכדי לחזק את המבנה השלטוני והחברתי של העם ובכך מובנת מקומה של פרשיה זו כאן.
____________________________

מוטי מלכא
נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.