זה קרה כשהייתי נער בגיל תיכון, אבל אני זוכר כל פרט. האירוע התרחש בבית שמש, ממש בשכנות לבית שבו גדלתי. בחור שהיה גדול יותר ממני בשנתיים-שלוש החליט בוקר אחד שהוא הופך להיות "באבא"; הוא הסתגר בביתו, התחיל להתנהג בצורה מוזרה, וטען שהוא חולם חלומות, שאליהו הנביא התגלה אליו וכדומה. כך נודע שמו בתור "באבא ארז", צדיק בעל כוחות מיוחדים. תתפלאו או לא, מאות אנשים התחילו להגיע לביתו מרחבי הארץ במשך שבועות, לקבל ברכה וסגולה מכוחותיו. הסיפור התפתח בצורה בלתי הגיונית, עד שכעבור כמה שבועות – הכל התפוצץ, והאמת התגלתה. האירוע כולו התברר כשקר וכזב.
פרשת ראה עמוסה בנושאים מגוונים המשפיעים על הסדר הלאומי והחברתי בעם ישראל. חלקם נוגעים ביחסים בין אדם למקום, וחלקם ביחסים בין אדם לחברו. אפשר למצוא בפרשה נושאים חברתיים כמו היחס לעבד עברי, תמיכה ועזרה לאביונים ומצוות מעשרות, וכן נושאים לאומיים – שמירה על מערכת המועדים, מקום הקרבת הקרבנות, שמיטת כספים וכיוצא באלו.
באמצע הפרשה, עוצרים רגע אחד להבין מה מאיים על כל הסדר הזה. פרק שלם מוקדש כולו לגורמים המבקשים לערער ולפרק את הבסיס של עם ישראל: האמונה בקב"ה. זה יכול להיות "נביא" שקם בוקר אחד ומבקש להסיתך מדרך התורה באמצעות אותות ומופתים, משם זה ממשיך לאנשים הקרובים אליך ביותר – משפחתך וחברי נפשך אשר מבקשים להסיתך מן הדרך הישרה, והדברים מגיעים עד לעיר שלמה שמבקשת להדיח את עם ישראל כולו מדרך התורה:
"כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת… נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם… לְהַדִּיחֲךָ מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ לָלֶכֶת בָּהּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ… כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן-אִמֶּךָ אוֹ-בִנְךָ אוֹ-בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ—בַּסֵּתֶר לֵאמֹר. נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ… כִּי בִקֵּשׁ, לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹקיךָ… וְלֹא-יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת, כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ… כִּי-תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם..".. (דברים יג).
חוט השני העובר בכל המקרים האלו הוא רצונם של אנשים, יחידים או קבוצות, לזעזע את המערכת, להזיז אנשים מהדרך הישרה שבה הם הולכים, לשנות את הכיוון ולגרום להם ללכת בכיוון אחר, כיוון מסוכן מאוד שאולי משרת אותם אבל יפגע בכל השאר. יש שיעשו את זה בסתר ובשקט, ויש שיעשו זאת באופן גלוי.
כל אחד יכול להיות נביא שקר
יש מחלוקת תנאים במדרש, האם הקב"ה נותן כוחות נבואה אמיתיים המאפשרים מתן אותות ומופתים לאותם אנשים, אשר מנסים להסית ולהדיח, או שמא מדובר באנשים שהיו להם כוחות נבואה חיוביים והם השתמשו בהם לרעה:
"ובא האות והמופת". אמר רבי יוסי הגלילי: ראה עד היכן הגיע הכתוב! סוף עובדי עבודה זרה ינתן להם ממשלה אפילו על חמה ולבנה כוכבים ומזלות – אל תשמע להם. מפני מה? "כי מנסה ה' א-להיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' ". אמר רבי עקיבה: חס ושלום שמעמיד המקום חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעובדי עבודה זרה. הא אינו מדבר אלא במי שהיו נביאי אמת מתחילה וחזרו להיות נביאי שקר כחנניה בן עזור. (ספרי דברים, פד).
על פי רבי עקיבא, הקב"ה אינו מעמיד שמים וארץ לאותם רשעים שפועלים להסית את עם ישראל. הוא לא נותן להם כוחות מיוחדים, אלא מדובר באנשים שהיו להם כוחות נבואה אמיתיים, והם ניצלו אותם לרעה ולהסתה של עם ישראל.
חנניה בן עזור, המוזכר במדרש, התנבא בתקופתו של ירמיהו הנביא, ושניהם עמדו מול צדקיהו המלך. ירמיהו התנבא על חורבן ירושלים כפי שציווה אותו ה', וחנניה לעומתו התנבא על חזרתה של ירושלים לגדולתה. חנניה לא התנבא בשמו של הקב"ה, אלא ביקש לשמור על מקומו ומעמדו אל מול המלך, שסירב להאמין ולהקשיב לירמיהו פעם אחרי פעם. חנניה בן עזור ידע שעמידתו מול ירמיהו תחזק את מעמדו מול המלך, וכך אכן היה, עד שחנניה ביקש להעמיד את ירמיהו במבחן וביקש ממנו סימן לנבואתו. הסימן שירמיהו נתן היה שחנניה לא ישלים את שנתו, ואכן כך היה.
הרצון לחזק מעמד, להתרומם ברמה האישית, לחזק את המקום האישי שלך, להשיג הישגים אישיים וכבוד – יכול להוציא את האדם מדעתו, ובעיקר לפגוע בו עצמו לטווח הארוך.
הרמב"ן אינו מוכן לקבל מצב שבו לאנשים אלו יש אכן כוחות מיוחדים, שמסוגלים לעשות אותות ומופתים כנגד סדרי בראשית. עם זאת, הוא מכיר במצב שבו אנשים מאמצים את שכלם, מחברים אותו לנפשם ומצליחים לנבא דברים שיתרחשו בתקופת הזמן הקרובה. נבואה זו משמשת אותם לאות ומופת:
"כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום" – יקראנו הכתוב "נביא" על פי עצמו, שיאמר הוא השם דבר עמי בהקיץ ואני נביאו שלוח לכם שתעשו כן. ויתכן שירמוז הכתוב למה שהוא אמת כי בנפשות בקצת האנשים כוח נבואיי ידעו בו עתידות, לא ידע האיש מאין יבא בו, אבל יתבודד ותבוא בו רוח לאמר ככה יהיה לעתיד לבא בדבר פלוני. ויקראו לו הפילוסופים כהי"ן, ולא ידעו סבת העניין אך הדבר נתאמת לעיני רואים. אולי הנפש בהתבודדה תדבק בשכל הנבדל ותתכוון בו. והאיש הזה יקרא "נביא" כי מתנבא הוא, ועל כן יבא האות והמופת אשר יאמר אליך.
אנשים מאמצים את כוחם ואת נפשם לתעתע באנשים אחרים, להגביר את כוחם ועוצמתם, לייצר לעצמם מעמד אלוקי, מעמד נבואי, מעמד גבוה יותר. דבקות הנפש בשכל יכולה לגרום לדברים נפלאים, אך גם ל"אותות שקריים".
רבי צדוק הכהן מלובלין (1823-1900) כותב באופן בהיר שכל אחד יכול לבחור אם להיות "נביא שקר" ולהדיח אנשים מדרכם:
ואף על פי שהבחירה ביד האדם היינו שבידו להיות אחר כך נביא שקר ומנביאי הבעל ועבודה זרה, וכמו שנאמר "כי יקום בקרבך נביא", שגם הוא נקרא נביא סתם ויש בו כח הנבואה, אלא שהוא יקום מעצמו ולא נקרא שהקב"ה מקימו עוד, כי האלקים עשה את האדם ישר ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדין ומפי עליון לא תצא הרעות רק נקרא על שם עצמו (פוקד עקרים, אות ב)
"כי האלוקים עשה את האדם ישר ושוטים שקלקלו". אדם יכול לבחור גם היום להיות נביא שקר, מסית ומדיח. נביא בלי אותות משמים ושינוי סדרי בראשית. נביא של המאה העשרים ואחת. נביא שתכליתו לזעזע את הסדר הלאומי, החברתי, הקהילתי והאישי. "הנביא" יכול להיות אדם או קבוצה. האותות והמופתים מוחלפים ברטוריקה, שקרים, דמגוגיה וכריזמה מטורפת. טשטוש המציאות האמיתית ויצירת מציאות אחרת.
כאילו רעך
ברמה האישית, הטרידה אותי מאוד השאלה – מדוע התורה מגיעה לאזהרה אפילו מאנשים שהם "רעך אשר כנפשך"? איזה ביטוי עצום, איזו קרבה, למה שדווקא חבר טוב כזה ינסה להסיתך? זה מי שינסה להדיח אותך מן הדרך?
יש מקרים אמיתיים של "רעך אשר כנפשך", ולא עליהם אני מדבר כאן, אבל החיים לימדו אותי שיש אנשים שחושבים שהם "רעך אשר כנפשך". אנשים שמתנהגים כאילו הם "רעך" אבל אינם מתכוונים לכך באמת. אלו האנשים שבכוחם להיות נביאי הבליעל הגדולים ביותר, אלו האנשים שבכוחם להסית אותך מן הדרך בצורה האלגנטית ביותר, האנשים שיכולים להוציא אותך מדרך הישר במהירות הגבוהה ביותר ולהפיל אותך כהרף עין. עד שמזהים שהאדם הקרוב אליך, שהיית בטוח שהוא "רעך אשר כנפשך", הוא בעצם "נביא בליעל" – לוקח זמן, והנזק כבר נעשה. אבל גם את זה אפשר לתקן.
שנזכה לרעים ואהובים אמיתיים וכנים ליד כל אחד ואחת מאיתנו.
אבי כהן סקלי
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".