לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל
בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה: הֵמָּה וְכׇל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכׇל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכׇל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כׇּל כָּנָף: וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכׇּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים: וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכׇּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהֹוָה בַּעֲדוֹ:
בפרשת נח מתארת התורה את המבול שהובא על העולם על ידי הקב"ה ובניית האנושות מחדש על ידי נח. הקב"ה מצווה את נח לאסוף אל התיבה מכל בעלי החיים ובכך לתת לאפשר לעולם שלאחר המבול לשקם את עצמו עם אותם סוגי בעלי החיים שחיו בו קודם למבול.
כאשר מגיע היום, מתקבצים כל בעלי החיים אל התיבה ונכנסים אליה, וסיום כניסה זו אומרת התורה: וַיִּסְגֹּר יְהֹוָה בַּעֲדוֹ, ויש לשים לב לכך שהתורה מדגישה כי הקב"ה הוא שסגר את התיבה ולא נח. לכאורה אמור היה נח לעשות זאת – שהרי הוא שבנה את התיבה והיה מופקד על הכנסת בעלי החיים לתוכה, אם כן מדוע דווקא הקב"ה הוא שסגר את התיבה?
הרב בכור שור מתייחס לכך ועונה כך:
ויסגור ה׳ בעדו – נח היה מניח התיבה פתוח לבהמה ולעופות ולכל המינים שהיו באין לינצל אליו. וכשבאו כולם היה ירא לסגור אותו, דירא שמא לא באו כולם, דאין קניגי ובליסתרי שמכיר כל המינין שבעולם. וכיון שבאו כולם, סגר הקב״ה בעדו הפתח, דומיא דשערי העזרה, שהיו ננעלות מעצמן כשהיו מליאות מישראל ערב הפסח, כדאמרינן בפסחים (בבלי פסחים ס״ד:) גבי עקביא בן מהללאל.
אומר הרב שנח היה מתיירא לסגור את התיבה שמא הוא 'יפספס' את אחד מבעלי החיים משום שאין אדם בעולם שמכיר את כל המינים הקיימים בטבע- ולכן דווקא בקב"ה הוא שסגר, וכמובן שהיה זה לאחר שידע הקב"ה שאין עוד מין החסר בתיבה.
תשובת הרב נראית על פניה פשוטה אולם היא מבוססת על הכרת היסוד הראשונה במעלה בעולם הדתי משום שהיא למעשה מבטאת את ההכרה האנושית בבריאת העולם על ידי הקב"ה- היא מכירה בכך שהאדם אינו יודע הכול על העולם. גם בימינו, כאשר המדע והטכנולוגיה מלמדים אותנו רבות על הטבע, על העולם ועל החלל- עדיין איננו יודעים ומכירים את כולו. החלל עדיין בגדר תעלומה בפני האנושות, הים ומעמקיו ברובם לא נחקרו עדיין, ואפילו ישנם אזורים שלמים על פני היבשה שכף רגל אנושית לא דרכה בהם- ולכן היחיד שיכול לדעת אותם הוא מי שברא אותם, הקב"ה.
הכניסה לתיבה דומה במידה מסוימת ליום השביעי של הבריאה- רק אחד יכול היה להכריז כי המלאכה הסתיימה וזהו הקב"ה: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, כך גם בתיבה שיש בה סוג של בריאת עולם חדשה, רק הקב"ה הוא שיכול היה לומר: אלו המרכיבים של העולם החדש ואלו המינים שעתידים לברוא מחדש את העולם, ומשום כך הקב"ה הוא שסוגר את התיבה.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
נולד בשנת 1979, נשוי ואב לארבעה. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. עסק בעבר בחינוך, בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של סטודיו 'הרמן הדפסות'. אוהב מקרא, המקים והעורך של אתר 'מים לים'.
מאמרים נוספים של מוטי מלכא