וירד יהודה מאת אחיו

מלחמת "חרבות ברזל" אשר פרצה אל חיינו לפני שנה וחודשיים התחילה במשבר גדול עבור עם ישראל. עם ישראל ובמיוחד התושבים ביישובי עוטף עזה חוו את האירוע הקשה ביותר מאז קום מדינת ישראל. בימים הראשונים הייתה תחושה של שבר עצום וגדול, מרבית הפנים שפגשתי באותה תקופה היו נפולות ושבורות, יש כאלו ששמעתי באוזניי אומרים : "שהאחרון יכבה את האור" או מילים כמו "הסוף של מדינת ישראל הגיע".

אין ספק שמדובר היה בימים קשים מאוד לאומה הישראלית, אבל אחרי 48 שעות של מכה איומה האומה הישראלית התאוששה והתחילה בהתרוממות אדירה בדיוק כמו נבואת בלעם על עם ישראל : "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה". מאותה ירידה עצומה, אנו חווים עלייה בלתי נתפסת, כל המזרח התיכון השתנה מאז ה- 7.10. הגענו לפסגות שמעולם לא היינו בהם.

מה שנכון לחיי האומה, נכון גם לחיי הפרט. לפעמים אנו חווים משברים בעבודה, עם המשפחה, בזוגיות וכיוצא. מהירידה הכי גדולה וקשה שלנו – אנו נקבל את הכוחות להתמודד ותצמח לנו הגאולה והעליה לפסגות שטרם היינו בהם.  העיקרון הזה, ההתנהגות הזו נלמדת היטב בפרשתנו.

וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו

יעקב אבינו, אחרי יותר מ- 22 שנה מחוץ לבית אביו חוזר לארץ אבותיו ומבקש בסה"כ לשבת בנחת, בפתיחתה של פרשת "וישב" אותה נקרא השבת, וזאת אחרי שנים של מסע מפרך ובעיקר חוסר שקט. הקב"ה סבור אחרת ומביא על יעקב התמודדות מורכבת נוספת, כמו שמסביר לנו רש"י (1040-1105, צרפת) :

"וישב, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף – צַדִּיקִים מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, אָמַר הַקָּבָּ"ה לֹא דַיָּן לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה". (בראשית לז, ב)

בעולם הזה אנחנו כל הזמן צריכים להיות בתנועה, להתמודד עם האתגרים הבאים לפתחנו ולהמשיך בתיקון החברה והאומה וזאת כל עוד אנחנו מסוגלים לכך וכוחנו במותננו. בפתיחת הפרשה מתוארת מערכת היחסים העכורה בין יוסף לבין אחיו, מערכת יחסים המובילה למכירתו של יוסף למצרים בעצתו של יהודה. בטרם ממשיכה התורה לתאר את קורותיו של יוסף במצרים היא עוצרת לפרק מיוחד המתמקד ביהודה ותמר כלתו, וכך הוא נפתח :

"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד־אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה". (בראשית לח, א)

מה המשמעות של הביטוי "וירד יהודה מאת אחיו", אם התורה מבקשת לומר לנו שיהודה עובר פיזית ממקום מושבו אל אזור עדולם מדוע לא כותבת התורה "וילך יהודה". מה משמעות הביטוי "וירד יהודה" ?

רבי אברהם אבן עזרא (1089-1167, ספרד) מסביר כי כאשר אדם עובר מצפון לדרום, נקרא מהלך זה ירידה, מכאן ניתן ללמוד שיהודה בהליכתו לאיש העדולמי, עשה את דרכו מצפון לדרום:

"איש כנעני… וחז"ל אמרו כי וירד יהודה שירד מגדולתו וזה דרך דרש, כי הבא מפאת צפון של עולם לדרומו הוא יורד ואנשי המחקר יבינו כי זה אמת". (בראשית לח, ב)

על פי מדרש לקח טוב, המשמעות של הירידה היא פרידה של האחים מעצמם, כל אחד לדרכו. יהודה מבין שהם עשו מעשה שאינו ראוי ושהם צפויים להיענש. אבל יהודה גם מבין שפירעון החוב יבוא רק כאשר הם ביחד, קבוצה אחת, ולכן הוא מבקש מהאחים להתפזר, כל אחד למקומו. יהודה יורד מאחיו ועוזב אותם כדי להימנע מפירעון החוב על המעשה. בפעם הבאה שהאחים ירדו כקבוצה אחת למצרים לשבור אוכל – ייפרע השטר :

"וירד יהודה מאת אחיו. כיון שנמכר יוסף עמדו עליו אחיו. אמרו מלך היית עלינו. אמרת לנו לכו ונמכרנו לישמעאלים וישמעו אחיו. אם אמרת לנו פטרו אותו לשלום היינו שומעים. לכך נאמר וירד יהודה מאת אחיו. אמר נפזר עצמנו שכל זמן שאנו מכונסין השטר מצוי להגבות. שכן הוא אומר בגביע. האלקים מצא את עון עבדיך (שם מד טז). לפי שהיו מכונסין". (מדרש לקח טוב, בראשית לח, א)

על פי מדרש לקח טוב התורה משתמשת במושג ירידה בכדי לתאר את מצבו האישי של יהודה ואת אשר עבר עליו, מות שני ילדיו ומות אשתו. המדרש מחבר בין העובדה שיהודה לא סיים את מצוות ההצלה של יוסף ואפשר מכירתו לבין עונש זה :

"ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו. ירידה היה לו שקבר את אשתו ואת בניו. שכל המתחיל במצוה ואינו גומרה בא לידי זו". (מדרש לקח טוב, בראשית לח, א)

ויהי בעת ההיא

רש"י איתו פתחנו את הפרשה מלמד אותנו שהתורה משתמשת במונח זה כדי לומר לנו שהאחים, אחרי מכירת יוסף ואחרי שראו את הצער הגדול שנגרם לאביהם, הפנו את האשמה כלפי יהודה אשר אמר להם למכור את יוסף והם שמעו לו. אם יהודה היה אומר להם להשיב אותו לאביו הם היו עושים כן וכל הצער הזה לא היה נגרם. בשל כך, החליטו האחים להוריד את יהודה מגדולתו כמנהיג האחים:

"ויהי בעת ההוא. לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשָׁה זוֹ לְכָאן, וְהִפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? לְלַמֵּד שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ כְּשֶׁרָאוּ בְצָרַת אֲבִיהֶם, אָמְרוּ: אַתָּה אָמַרְתָּ לְמָכְרוֹ, אִלּוּ אָמַרְתָּ לַהֲשִׁיבוֹ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ". (רש"י, בראשית לח, א)

בכוחו של יהודה היה לא רק להסב את ההריגה המתוכננת למכירה, כמו שהוא אכן עשה, אלא גם לבטל את כל האירוע הזה ולהשיב את יוסף לאביו בשלום והוא לא עשה זאת. יתכן והאחים ציפו שיהודה ינהיג אותם ויוציא אותם מהמחשבות ומהתכנונים הרעים אשר היו מנת חלקם ויהודה לא עושה כן. אין ספק שאם יהודה היה מבין זאת, הוא היה נוהג אחרת ולא היה צריך להגיע למכירת יוסף ולהורדתו מגדולתו.

אם אנחנו מאמינים במשהו באמת ובעומק ליבנו, עלינו לפעול ולא לפחד מתגובה של אנשים כאלו ואחרים. הרבה פעמים החברה סביבנו, קבוצות אנשים, משתיקים אנשים אחרים בדעתם ובמעשיהם הטובים. אם כל אחד מאיתנו יבין את הציפיה ממנו ויפעל בהתאם מבלי לפחד, החברה הזאת תהיה הרבה יותר מתוקנת וראויה. בכוחנו לשנות את המציאות הקיימת ואל לנו לפחד מביקורת וממה אנשים יגידו, אחרת לא נצליח לעשות כלום.

על פי רבי אברהם סבע (1440-1508, ספרד ומרוקו), יהודה לאחר שראה את הנזק העצום שגרמה המכירה ליעקב ומשפחתו, הוא זה שהוריד את עצמו מגדולה :

"והנראה מפשט הכתוב כי יהודה ראה בצרת אביו שהיה בוכה ומתאבל תמיד על בנו. וראה יהודה בעצמו שהוא הגורם מכירת אחיו. ולפי שלא יכול להתאפק לראות בצרתו נתחרט מחטאתו והודה על פשעו וירד מגדולתו הוא מעצמו. לפי שאינו דומה המתבייש מעצמו למתבייש מאחרים כמוזכר בתעניות. ולכן נפרש מאחיו ורצה להתבודד ולהצטער ולא לישב בסוד משחקים… וזהו וירד יהודה מאת אחיו לעשות תשובה שלימה ולהודות על חטאתו. כי יהודה שמו והודאה עמו...ולפי שהודה על חטאיו וירד מעצמו מגדולתו. מדד לו השם מדה כנגד מדה… ראויה לו העלייה מדה כנגד מדה ולכן יהודה יעלה". (צרור המור על התורה, בראשית לח, א)

אנו רגילים לומר שההודאה הראשונה של יהודה מגיעה עם מעשה תמר. מלמד אותנו בעל "צרור המור", שזאת ההודאה הראשונה של יהודה, לקיחת אחריות ועשיית תשובה על מכירת יוסף והוא זה שמוריד עצמו מגדולתו. הודאה זו, לקיחת אחריות זו, תוביל את יהודה בהמשך לעליה עצומה ולזכייה במלכות ובהנהגת עם ישראל.

מנהיג ישראלי לוקח אחריות על המעשים שלו. מנהיג ישראלי לא מחכה שהאחים יגרמו לו ללכת ויורידו אותו מגדולתו, אלא עושה זאת בעצמו. לקיחת אחריות אמיתית וכנה בכוחה להביא את אותו מנהיג לגדולה בחזרה ואין זה אומר שהוא מסיים את דרכו בהנהגה.

רבי יצחק דון אברבנאל (1437-1508, ספרד ופורטוגל) מסביר שיהודה הוא זה שבחר להתנתק מאחיו, הוא זה שבוחר לרדת מאחיו ולהמשיך הלאה, לאחר שראה כמה אכזריות הייתה בהם כאשר ביקשו להרוג את יוסף אחיהם וכמה קשה היה לו לשכנע אותם שלא להורגו. בהקשר הזה המונח ירידה באה להודיע צדקתו של יהודה, אשר ביקש להתנתק מחברה רעה:

"להודיע צדקת יהודה שנפרד מאת אחיו בעבור מה שראה מאכזריותם על יוסף להרגו עד שעם כמה מחוזק ההשתדלות הצילו מידם במכירתו למצרים, וגם כן שלא יוכל לראות ברעה אשר מצא את אביו ואבלו וצערו. ועם היות שנפרד מהם, הנה לא עזב את אביו מלעבדו… ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ולא הייתה הירידה ההיא מקומית ממקום עליון למקום תחתון אלא שעזב חברתם בעניני הצאן ונתחבר עם איש עדולמי ושמו חירה מפני שחברתו עמו היתה ירידת מעלה בערך החברה שהיה לו עם אחיו לכן אמר וירד יהודה מאת אחיו ר"ל ירד מהתחבר עם אחיו ויט עד איש עדולמי להתחבר עמו". (אברבנאל, בראשית לח, א)

יהודה הבין שאין זה מקומו בין האחים ולכן הוא יורד מהאחים ומחפש מקום אחר. המהלך של יהודה הוא מהלך מורכב וקשה, לא קל לעזוב חברה שאתה חלק ממנה, לא קל להודות שיש חברה שמשפיעה עליך לרעה, שהמידות בה אינן ראויות, שהמחשבות בה אינן טובות ולהתנתק ממנה. צריך הרבה מאוד אומץ וכוח רצון לעשות זאת. עלינו ללמוד מיהודה. לקחת אחריות על מעשינו ולאזור אומץ ולהתנתק מחברת אנשים אשר מידותיהם אינן מידות ומעשיהם אינם ראויים. בלי לפחד ובלי לחשוש מי יהיו חבריי.

אני מבקש לסיים בשני פירושים המלמדים אותנו יסוד עצום לחיים. מתוך הירידה העצומה והקשה ביותר תבוא הגאולה והישועה הגדולים ביותר. מתוך הירידה, תבוא העלייה בעוצמה גדולה מאוד. המדרש בבראשית רבה מלמד אותנו שבו בעת שיהודה יורד מאחיו ויוסף עסוק במצרים, הקב"ה בורא את אורו של משיח. מתוך הצרה הגדולה ביותר של שניהם, הקב"ה מוציא את האור והגאולה הגדולים ביותר :

"וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח: "כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת", שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה", קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן". (בראשית רבה פ״ה, א)

כולם עסוקים בשקם ותעניתם והקב"ה בורא מאותה מציאות בדיוק את משיח וגואלם של ישראל. כולם בצרה צרורה והקב"ה מתכנן את מהלך הגאולה.

רבי חיים טירר, מגדולי החסידות, (1740-1816, פולין וירושלים) מסביר בפירושו כי גם מלכות יוסף וגם מלכות יהודה, אשר צומחות שניהן בפרשתנו מגיעות דווקא מהנקודה הנמוכה ביותר של יהודה ושל יוסף, כל אחד במקומו ובנסיבותיו :

"ועל כן בתחילת צמיחת מלוכת יוסף בעת בואו למצרים שהוא תחילת מלכותו שנאמר עליו מבית הסורים יצא למלוך. גילגל הקב"ה גם כן התחלת צמיחת קרן מלכות בית דוד והוא שירד יהודה מאת אחיו וגו' עד שנולד בן פרצי שמשם המלך פורץ גדר לעשות לו דרך בית המלכות….ועל כן כתיב וירד יהודה כי כשם שצמיחת מלוכת יוסף התחיל להיות מהשפלה רבה בבחינת: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים" כן מלכות בית דוד וירד יהודה תחילה שהורידוהו אחיו מגדולתו ומלכותו כמאמר חז"ל: "ומשם יצא למלוך"". (באר מים חיים, בראשית לח, א)

מכל נקודת שפל וירידה אפשר וחובה לצמוח ולהתרומם, זה ה- DNA של האומה הישראלית, לא מוותרים, לא נשארים בנקודות שפל. מבינים היטב שבכל נקודה כזו מגיעים לפסגות אחרות שטרם היינו בהם, גם אם זה נראה מופרך. ככה זה עם ישראל מתרוממים, נלחמים, נושאים עיינינו לאבינו שבשמים ועפים קדימה.

שנזכה. שבת שלום.

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".