המתיק סוד ועשו מה שעשו

אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדתי בשנים האחרונות זה החובה לנסות ולהבין מה האינטרס שעומד מאחורי בקשות, אירועים ודיונים שונים. לא תמיד מצליחים להבין, אבל ההבנה שאחרי כל אירוע תמים ככל שיהיה – קיים משהו אחר, יש אינטרס שאתה לא מכיר, היא קריטית להבנה. הלמידה הזאת העמיקה במיוחד בשנה האחרונה כאשר הכרתי לעומק ארגונים מתוחכמים יותר, אשר עניינם המרכזי הוא השמדת מדינת ישראל ולקעקע את זכות קיומה. בפועל, ארגונים אלו עובדים במסווה של ארגוני "זכויות אדם". מבלי הבנה לעומק של מהו האינטרס, מהי הסיבה לקיומו של האירוע, מי עומד אחרי התהליך, אי אפשר להתמודד.

חודשים לפני הטבח הנורא של ה- 7.10 במשך שבועות רבות התקיימו כל מיני סוגי הפגנות על גדר המערכת על ידי פעילי חמאס. היום בדיעבד כולם מבינים (מה שמעט אנשים הבינו באותה עת) שהפגנות אלו אינן הפגנות תמימות, אלא כיסוי לסיפור הרבה יותר גדול שיתפרץ עלינו בשבת שמחת תורה. הכנות וסיפור כיסוי .

כל פסטיבל או תערוכה יכולים להיראות לאדם הרגיל כאירוע אומנותי מכובד, בפועל זה לא מעט פעמים מהווה אירוע פוליטי-ארסי וכל עניינו קעקוע זכותנו להתקיים בארצנו. היוזם ומפיק האירוע כלל לא רצה ללמד או להפיץ תרבות, אלא להלבין כספים, להסיט את הציבור או כל משימה אחרת שהקשר בינה לבין תרבות מקרי לחלוטין. מה שנראה לנו כמציאות תמימה, מסתירה מאחוריה כוונות, אשר לעיתים קשורות, אך אחרות בתכלית.

בפרשתנו, פרשת "ויצא", יעקב יוצא במצוות הוריו לקחת לו אישה ממשפחתה של אימו, רבקה. הסיפור ידוע ואין זה המקום להאריך בו. יעקב מסכם עם לבן עבודה של שבע שנים בעבור הנישואין לרחל, ובפועל הוא מקבל בסיום תקופה זו את לאה :

 "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ. וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. וַיְהִי בָעֶרֶב–וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו; וַיָּבֹא, אֵלֶיהָ". (בראשית כט, כ-כד)

לבן הרמאי מחליט להפר את ההסכם עם יעקב ולתת לו את לאה במקום רחל. לפני שלבן הרמאי מחתן את יעקב ולאה, הוא עושה מהלך שלכאורה נראה רגיל ופשוט,  מזמין את כל אנשי המקום למשתה. מקריאה פשוטה של הפסוקים עולה שמדובר במשתה עבור החתונה, אם ככה אז למה קודם כל מבוצע המשתה ואח"כ הוא לוקח את לאה ליעקב, בד"כ מתחתנים מתחת לחופה ואח"כ משתה ?

שאלה שניה שעולה מהדיוק בפסוקים היא מדוע כאשר לבן נותן את רחל ליעקב, הוא אינו עורך משתה – "וַיַּעַשׂ יַעֲקֹב כֵּן, וַיְמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-רָחֵל בִּתּוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה". מה תכלית המשתה אשר נערך בראשונה ולא נערך בשנייה ?

רבי יצחק שמואל רג'יו (1784-1855, איטליה) מסביר בפשטות שלבן באמצעות משתה זה רצה לייצר מחויבות אצל יעקב. ברגע שבו יגלה יעקב שמדובר בלאה ויבקש להתגרש ממנה, הוא לא יוכל מתוך בושה אל מול האנשים אשר נכחו בחתונתו. זאת גם הסיבה שאצל רחל לא נערך משתה, שכן אין חשש שיעקב יבקש לבטל חתונתו :

"ויאסף לבן אבל ברחל לא נזכר שעשה משתה, כי היתה כוונת לבן לעשות נישואי לאה בפומבי לעיני כל אנשי המקום, כדי שיעקב לא יתן אל לבו לגרש את אשתו למחרת בראותו שהיא לאה, ויתביישו מכל אנשי העיר שאכלו עמו בחתונתו, אבל ברחל לא היה צריך לתחבולה זאת, כי ידע שיעקב אוהב אותה מאד". (ביאור יש"ר על התורה, בראשית כט, כב)

המשתה הזה הוא לא לציון שמחת החתונה, אלא סוג של תעודת ביטוח כדי שיעקב לא יתגרש מלאה, ברגע שהוא יבין את גודל המרמה. המשתה הזה תכליתו "לסנדל" את יעקב שלא יחזור אחורה לאחר שיבין מה קרה לו.

פירוש "דעת זקנים" אשר נכתב על ידי בעלי התוספות (המאה ה-12, וה-13, צרפת) מסביר אפילו יותר פשוט מזה. לבן ביקש לשכר את יעקב באמצעות יין בכדי שלא יבחין בין לאה לבין רחל, וכך הוא יצליח במזימתו. גם כאן, זאת הסיבה שאצל רחל אין משתה – כי במקרה של רחל אין צורך לשכר את יעקב:

"ויאסוף לבן. לבן רמאי היה ועל כן נקרא לבן הרמאי ונתכוין לשכר את יעקב ביין כדי לרמותו ולא יבחין בין רחל ללאה ותדע שהרי ברחל לא עשה משתה". (דעת זקנים על בראשית כט, כב)

המלב"ים (1809-1879, אוקריינה) מביא שלושה תירוצים שונים לעריכת המשתה, אף אחד מהם אינו מדבר על משתה חתונה רגיל ותמים. כלל הצרכים של לבן ביחד הביאו אותו לקיים משתה גדול בערב החתונה :

"ויאסף לבן, אסף את אנשי המקום כדי שיסכימו על המנהג שלא לתת הצעירה לפני הבכירה, ושיבוש יעקב לגרש את לאה מפני הפרסום, ושלא יבדוק יעקב אם היא לאה או רחל, כי יסמוך שלא ירמה אותו בכזאת במעמד כל אנשי העיר". (מלבי"ם על בראשית כט, כב)

לבן הרמאי מתכנן לומר ליעקב לכשהדברים יתגלו שיש כלל מחייב במקום בו הם מתגוררים. הכלל הוא שאי אפשר לחתן את הבת הצעירה לפני הבת הבכורה. כדי שלבן הרמאי יוכל לומר את זה, הוא צריך לסכם את זה עם אנשי המקום. אחרת, יעקב ישאל את האנשים ויגלה שמדובר בשקר. לכן לבן עורך לאנשי המקום משתה ומסכם איתם את הדברים. כאשר רוצים להשפיע על דעתו של אדם ולסכם איתו דברים, הדרך לפתוח את ליבו ואת הדרך אליו – היא להזמינו לארוחה טובה.

בנוסף, כאשר יראה יעקב כל כך הרבה אנשים בערב חתונתו הוא יהיה סבור שהמשתה מיועד לציון החתונה, הוא לא יבדוק בכלה שכן לא תהיה לו איזה שהיא סברה לחשוב שלבן ירמה את כולם ביחד באותו מעמד.  

הנצי"ב מוולוז'ין (1816-1893, פולין ובלארוס) מסביר שלבן אסף את כל אנשי עירו למשתה וביחד עם זממנו מזימה, מבלי לפרט מהי המזימה ומהו הסוד שהם המתיקו:

"ויאסף לבן וגו׳ ויעש משתה. להיפך מיבעי ויעש משתה ויאסף, אלא ללמד שמתחלה אסף אותם והתיישב בדבר והמתיק סוד ועשו מה שעשו". (העמק דבר על בראשית כט, כב)

החבורה הנפלאה הזאת של לבן, שהייתה מורכבת מאנשי המקום התכנסו לא כדי לחגוג את חגיגת הנישואין של יעקב ולאה אשר הייתה ידועה רק ללבן, אלא כדי לסכם סוד בניהם. הנצי"ב אינו מפרט את אותו עניין, אבל המדרש מלמד אותנו מהו אותו סוד שביקשו חבורה זו לשמור:

"ויעש משתה. משלהם, ולכך נקרא לבן הארמי, שאפילו באנשי מקומו היה מרמה, אמר להם, יודעין אנחנו שאנו דחוקין למים, ומיום שבא צדיק זה נתברכו המים ונתרווחנו בהן, אם רצונכם נשמחה במשתה ונרמה בו את לאה, ומאהבתו את רחל הוא שוהה אצלינו עוד ז' שנה, אמרו מה שטוב בעיניך עשה, אמר להן תנו משכנות שלא תפרסמו הדבר, נתנו משכנות, הלך ולקח בהן בשר ולחם ויין והאכילם משלהם, והיו מקלסין לפניו הילייה הילייה, כלומר היא לאה, אפס כי לא מכיר ומבין". (מדרש שכל טוב, בראשית כט', כב')

ננסה לנתח את המדרש המופלא הזה.

ראשית, המשתה הוא בכלל לא עבור יעקב ולאה, וכלל לא עבור ציון החתונה. זה משתה שהמדרש מגדיר אותו – "משלהם", של אותה חבורה שהתכנסה. רק שלהם.

שנית, המשתה נועד בכדי להתמודד עם בעיה. הבעיה היא שכולם מבינים שכאשר יעקב ייצא מהמקום בו הוא נמצא, הברכה תיעלם. יש כאן אינטרס כלכלי מובהק אשר הוביל את לבן לכל המהלך הזה. היה ברור לחבורה הזאת וללבן בראשה שהמים נתברכו בזכותו של יעקב והם רוצים להאריך את שהותו של יעקב במקום בכל מחיר, עבור הברכה אשר מגיעה איתו. לבן מביא הברקה ומלמד אותם שיעקב אוהב את רחל ושלהערכתו הוא יהיה מוכן לעבוד ברחל עוד שבע שנים וכך יהיו להם עוד שבע שנים לפחות של כלכלה טובה. הוא צדק.

שלישית, גם אם הרעיון מבריק, הוא לא יכול לעשות זאת מבלי להבטיח שאף אחד לא יגלה ליעקב באמצע שהביאו לו את לאה. הוא חייב שכולם יהיו איתו, עד האחרון שבהם. לכן, הוא עושה לכולם משתה ומחייב את כולם בתמורה לכלכלה טובה, לתת לו התחייבות ומשכונות שלא להפר את הסוד.

משתה שמחה – לא. משתה חתונה – לא. משתה כיסוי למהלך גדול יותר – כן.

שנזכה להבין דבר מתוך דבר, שנזכה לראות את הדברים שמאחורי המציאות הנגלית לעין, שנזכה להצליח ולהתמודד עם מה שנבין.

שבת שלום.

שהדברים יהיו להצלחת כוחות הבטחון וחיילי צה"ל ולהשבת השבויים והחטופים במהרה אמן.