עגלת קניות

לשמור על עצמאות רוחנית

כיסוד למצוות משה מצווה את עם ישראל להישמר ולשמור נפשו, אך ממה נדרש עם ישראל להישמר? ואלו דברים לו דברים אסור לעם ישראל להסיר מהלב ?

לשמור על עצמאות רוחנית

כיסוד למצוות משה מצווה את עם ישראל להישמר ולשמור נפשו, אך ממה נדרש עם ישראל להישמר? ואלו דברים לו דברים אסור לעם ישראל להסיר מהלב ?

בערב ט' באב האחרון השתתפתי בפאנל במסגרת "הלילה לא לומדים תורה" והיו חברים בו ייצוג של החברה הישראלית. אחת מהשאלות שנשאלנו הייתה מה אנחנו רואים כמשהו משותף שיכול לאחד אותנו כאומה. אחת מהמשתתפות בפאנל,  אישה חרדית, ציינה את "מידת האמת" כמידה שיכולה לאחד ולהיות משותפת לנו. בדבריה הסבירה שכיום המניפולציות והשקרים בכל רשת חברתית ובכל קהילה הם כל כך גדולים, שאי אפשר להתאחד סביב אמת אחת.

תרבות "הפייק" שאנחנו חיים בתוכה כמעט בכל אינטראקציה חברתית אשר אינה במעגל האישי שלנו, היא בעיקר מסוכנת. נתונים ומיידעים שאינם נכונים מובילים אנשים לעשות מעשים נוראיים על בסיס מידע המונגש להם בצורה מניפולטיבית ושקרית ושבסיסו הוא רעוע. מצב מסוכן מאוד. כבר כתבנו לפני מספר שבועות על העובדה שכיום מומחים בעולם מזהים את "פייק ניוז" כאחד האיומים הגדולים ביותר על העולם כולו.

בפרשת "ואתחנן"  אותה נקרא השבת,  פותח משה את הנאום השני, "נאום המצוות", ובו הוא חוזר ומפרט חלק מהמצוות, אולי אלו הרלוונטיות ביותר לפני כניסתם לארץ. לפני הכניסה לפירוט המצוות קובע משה מספר יסודות ועקרונות :

"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, ה' אֱלֹקי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן–בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים…. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם, וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי". (דברים ד, ב-י) 

כיסוד לדברים משה רבנו מצווה את עם ישראל להישמר ולשמור נפשו – ממה נדרש עם ישראל להישמר ? ואלו דברים לו דברים אסור לעם ישראל להסיר מהלב ?

רבי עובדיה ספורנו (1475-1549, איטליה) מסביר שעם ישראל מצווים להישמר מדעות המכחישות את מציאות הקב"ה בעולם, מדעות הבוחנות את העולם אך ורק בראיות שכליות ומנסות לקעקע את מציאות הקב"ה. בין היתר, כדי להתמודד עם זה מצווה עם ישראל שלא לשכוח את מעמד הר סיני שבו ראתה אומה שלימה את מציאות ה' בעולם בעיניים השכליות :

"רק השמר לך. אע"פ שאמרתי שראוי שתהיו נחשבים חכמים בעיני האומות. הישמר לך מדעות אותם הטועים המכחישים מציאות האל יתברך ויכלתו השגחתו וחשבו הם להביא על כל זה ראיות שכליות. פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. והטעם שהזהרתיך מאד להשמר מזה הוא שיש לחוש פן תשכח מה שראו עיניך הגשמיים בסיני ועיניך השכליים גם כן בפירוש התורה אשר בה הראית לדעת הפך דעותיהם במופתים שכליים". (ספורנו על דברים ד׳, ט')

הרלב"ג (1288-1344, צרפת), כמו מרבית הפרשנים, מסביר שעם ישראל צריך לשמור נפשו מלשכוח את מעמד הר סיני אשר הוא הבסיס המרכזי לאמונה בקב"ה, שכן במעמד זה "כל העם ראו את הקולות ואת הלפידים" ואת המעמד הזה מצווה כל אדם להעביר לבנו ולבני בניו : 

רק השמר לך ושמור נפשך מאד וגו'. הרצון בזה שישמרו נפשם שלא ישכחו מעמד הר סיני הנפלא אשר העיד על היות התורה מסודרת מהשם יתעלה כי כל העם ראו את הקולות ואת הלפידים ושאר המופתים שנעשו שם ולזה צוה אותם שיודיעו זה לבניהם דור אחר דור כי זאת היא פנה גדולה בענין התורה". (רלב"ג ביאור המלות על התורה, דברים ד׳, ט׳)

 

 

רבי יוסף בכור שור (מבעלי התוספות, המאה ה-12, צרפת) מסביר שחובתו של עם ישראל היא להבין ולשמור את היסוד הכל כך משמעותי, שהתורה והמצוות מקורן בקב"ה, הן מעשה אלוקים, ולא חלילה בסברת אדם כזה או אחר, נביא או חכם גדול ככל שיהיה. אלוקים הוא מקור הדברים ולכן אי אפשר להשוות את  זה לשום חוכמה אחרת אשר מקורה בבני אדם. עם ישראל מצווה לא לשכוח את העיקרון הזה על בסיס העובדה שהוא ראה את מעמד הר סיני שזה הרבה יותר חזק : 

"ואם תאמר: יכול אני למצוא בעולם משפטים טובים כאלה : ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת –  ומאחר שאין שום אדם יכול לתקן כמותן, יש להבין כי לא באו מסברת בשר ודם, כי אם מאת הקב״ה. רק השמר לך ושמור נפשך מאד – כלומר: שמור עצמך מאוד על דבר זה שלא תשכחנו. דאף על פי שהוכחתי לך על פי הסברא שמצות הללו מאת הקב״ה הם, אינו דומה דבר הידוע לאדם מסברא, לדבר שהוא רואה בעיניו, ולפיכך אני מזהירך שלא תשכח". (בכור שור, דברים ד, ח-ט)

בעל "הכלי יקר" (1550-1619, צ'כיה), לומד מפסוק זה שכל אדם חייב לשמור את גופו ואת נפשו מכל משמר. את נפשו ורוחניותו הוא נדרש לשמור אף יותר מהשמירה על גופו :

"רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח וגו'. השמר לך רוצה לומר שמירת הגוף ולא הזכיר בו מאד כמו בשמירת הנפש אשר בשמירתה צריך האדם להזהר ביותר מבשמירת הגוף לכך אמר ושמור את נפשך מאד". (כלי יקר על דברים ד׳, ט׳)

דבריו של "הכלי יקר" נכתבו בין היתר על בסיס דברי הגמרא הלומדת מהרישא של מפסוק זה, את החיוב בשמירה על גופו של האדם והיא מביאה מעשה ידוע :

"מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך; בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום. המתין לו עד שסיים תפלתו, לאחר שסיים תפלתו אמר לו: ריקא! והלא כתוב בתורתכם "רק השמר לך ושמור נפשך", וכתיב "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי? אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים… נתפייס אותו הגמון ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום". (ברכות לב, ב)

רבנו יוסף חיים, "הבן איש חי", (1835-1909, עיראק) לומד מפסוק זה דווקא את החיוב של האדם להישמר ממידת הגאווה ולהידבק במידת הענווה, בדיוק כמו שהקב"ה במעמד הר סיני דבק בהר הנמוך ביותר ולא בהרים גבוהים ומפוארים יותר:

"ויובן בס"ד דהנה ידוע כי שורש העבודה היא מדת הענוה ושורש העונות היא מדת הגאוה ואם האדם יתפוס מדת הענוה בטוח הוא בעבודת ה' שיוכל לעשות כראוי ואם יתגאה מוכרח שיכשל ויחטא והנה האדם ילמוד מדת הענוה ממה שמצינו שהקב"ה עזב הרים הגבוהים ובחר בהר סיני שהיה שפל מן הכל ואם הקב"ה בחר בשפלים כ"ש האדם צריך נמי שיבחר השפלות והענוה …. וזה שכתוב "רק השמר לך", רק רמז לענוה כי רק הוא לשון מיעוט וזהו רק רמז למדת הענוה השמר לך שתהיה עניו כל ימיך וכדי שתשרש בך הענוה יותר הנה אנכי מצוך שתשמור את נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכו' כי מהם תלמוד מדת הענוה והם הא' יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב שהוא הר סיני שאותו היום ראית בעיניך שעזב הקב"ה הרים הגבוהים הגדולים ונגלה בהר חורב …וא"כ מזה תבא לקחת מוסר לעצמך …. והכל בשביל הענוה ולכן זכור תזכור את הדברים האלה ותלמד בהם מוסר לעצמך". (אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), ואתחנן י״ז)

עד כה ראינו מספר דעות והסברים ממה נדרשים בני ישראל להישמר : מדעות אפיקורסיות היוצאת נגד מציאות ה', משכיחת מעמד הר סיני כמעמד מכונן ויסודי, משמירת ההבנה שהתורה והמצוות מקורן בקב"ה ולא בבני אדם, משמירת הגוף כפשוטו ושמירה רוחנית על נפש האדם והידבקות במידת הענווה.

כעת אני מבקש להתמקד באמצעות שלושה פרשנים שונים, בנקודה אחת יסודית העולה מדבריהם על פסוק זה. רש"י (1040-1105, צרפת) מסביר שכוונת הפסוק היא לא לשכוח את המצוות ואת הדברים שמצווה הקב"ה את בני ישראל, אבל הוא מוסיף עקרון מאוד חשוב :

"רק השמר לך … פן תשכח את הדברים. אָז, כְּשֶׁלֹּא תִשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים". (רש"י, דברים ד, ט)

מעבר לאופציית השכחה, יש אופציה אחרת שאולי נובעת מהשכחה ואולי לא והיא מסוכנת לא פחות מהשכחה.  שקר, עיוות הדברים, התורה והמצוות. אומר לנו רש"י, מתי תחשבו לחכמים ונבונים – רק כאשר תשמרו על האמת של הדברים, רק כאשר לא תעוותו את הדברים. לכן הציווי כאן הוא לקיים את התורה והמצוות "על אֲמִתָּתָם". לשמור על האמת, לא לעוות את התורה, את דברי ה'. לא לעוות את המציאות ולייצר מציאויות שקריות בעולם.

הרמב"ן (1194-1270, ספרד) חולק על רש"י וטוען מדובר כאן במצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעמד הר סיני שהוא הבסיס ליראה ולאמונת הדורות הבאים, אבל הוא מוסיף גם הוא את הרובד של אמיתות הדברים :

"רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים – … חזר ואמר "רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו עיניך הקולות והלפידים, את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם"…. והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אע"פ שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק בלב האנשים; אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו. זהו שאמר שם : "וגם בך יאמינו לעולם", כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל, והם לא יסתפקו כלל בעדותנו שנעיד להם אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו וכל מה שספרנו להם". (דברים ד, ט)

התכלית של מצווה זו שנוכל להתמודד עם נביאי שקר ומרמה, אשר יבקשו לזרוע בנו ספקות בנוגע לאמיתות התורה וזכרון המעמד האלוקי, אשר יועבר מדור לדור יסייע לנו להתמודד עם השקרים אשר מבקשים אנשים, שלפעמים הם גדולים וחכמים, לטעת בנו. על ידי העברת הדברים מאב לבן, מדור לדור, אנחנו נדע את האמת הבהירה והנכונה ולא יוכלו אנשים לבלבל אותנו באמצעות סיסמאות ריקות, או אפילו באמצעות טיעונים שכליים. ואנחנו, לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל להם הבל. כל כך יסודי עניין האמת.

כל העת מנסים אנשים, גופים וארגונים לטעת בנו ספקות, להחדיר לנו נתונים ומיידעים שגויים ושקרים בכדי להכווין את ההתנהגות שלנו ברבדים כאלו ואחרים. אנחנו חייבים להילחם בזה ולהיות דבקים, רק ואך ורק, באמת הבהירה לנו.

 

 

ואני מבקש לסיים בציטוט קצר מדבריו המופלאים של הרש"ר הירש (1808-1888, גרמניה), אשר באריכות רבה מפרט את המשמעות של פסוק יסודי זה ואת מרכזיוותו של מעמד הר סיני בהתמודדות עם האמת והשקר בעולמנו :

"לפני כל דבר אחר, עובדה היסטורית זו של מתן תורה בסיני, המוכחת על ידי עדות חושינו, היא אשר צריכה להישאר חיה לנצח בלבנו ובתודעתנו, וצריכה להימסר לבנינו אחרינו, כדי שגם הם ישמרו אותה בלבם ויעבירוה הלאה לדורות הבאים.…. אולם אתם, כל אימת שתחקרו את הטבע ותתבוננו בהיסטוריה, תבססו את מסקנותיכם על העובדות הידועות לכם מתוך האירועים שעברו עליכם, ותהפכו אותן לנקודת המוצא לכל מחקרכם. עובדות אלה הן האמיתיות ביותר בין כל עובדות הטבע וההיסטוריה. בקרב עולם האחוז ברעיונות שיסודם רעוע, עליכם לשמור על עצמאותכם הרוחנית. רעיונות הבנויים על יסודות רעועים הם שגויים, לפיכך גם המסקנות היוצאות מהם הינן שגויות. אם תתנו דעתכם לרעיונות אלה, אתם מסתכנים בשכחת העובדות שהאירועים שראיתם בעיניכם מעידים עליהן, ושמהן בלבד ניתן ללמוד את אמיתות החיים וההוויה. לפיכך, הישמרו פן תשכחו את העובדות שראיתם במו עיניכם !". (רש"ר הירש, דברים ד, ט)

בעולמנו היום קיים אתגר גדול בבירור האמת, באמת הרוחנית ועל אחת כמה וכמה באמת בתחומי הבלי העולם הזה. כמו שהתנתקות מהאמת הרוחנית תוביל לחורבן והרס של האמונה בקב"ה, כך גם צריכת תרבות השקר ואי דרישת האמת בעולם הגשמי, בכוחה להוביל כאוס חברתי שאחריתו מי יישורנו. "בקרב עולם האחוז ברעיונות שיסודם רעוע, עליכם לשמור על עצמאותכם הרוחנית."

האחריות שלנו היא קודם כל להידבק בקב"ה ובתורתו ולהבין שזאת האמת המוחלטת והיא האמת האלוקית היחידה בעולם. לצד זאת, חובה עלינו להילחם בהפצת שקרים, נתונים שקריים, מיידעים מניפולטיביים שתכליתם היא אחת – להרוס את החברה בה אנו חיים ולפגוע באומה הישראלית ובבסיסי אחדותה.

שנזכה. שבת שלום. 

Picture of אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".

עוד מהאתר
דילוג לתוכן