עגלת קניות

ואתם הדבקים בה' אלהיכם

משה רבנו ,כאשר הוא מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות, מזכיר את מעשה בעל-פעור, ומדגיש שמי שדבק בקב"ה נשאר חי. מה המשמעות של החיבור בין מעשה בעל פעור לבין הציווי להיות דבק בקב"ה? ומה הכוונה בלהיות "דבקים בה' אלוקינו"?

 

שלושה נאומים נושא משה רבנו בפני בני ישראל לפני כניסתם לארץ ישראל. "נאום התוכחה" אשר בו הוכחה על החטאים המרכזיים בשילוב של עקרונות פעולה ויסודות להמשך הדרך. הנאום השני הוא "נאום המצוות" אשר בו מפרט משה את המצוות הרלוונטיות ביותר לכלל עם ישראל לפני כניסתם לארץ. נאום זה מתחיל בפרשתנו ומסתיים לקראת סוף הספר.  הנאום השלישי אשר מגיע בפרשיות האחרונות הוא "נאום הברית" שבמהלכו נכרתת ברית נצח בין הקב"ה לבני ישראל.

 

 

וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה'

פרשת "ואתחנן" אותה נקרא השבת היא המעבר בין התוכחה לנאום המצוות. המעבר הזה כולל כאמור כללי יסוד לעם ישראל ולהבטחת נצחיותו. בין היתר אפשר למצוא את הפסוקים הבאים :   

"לֹא תֹסִפוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺת ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם׃ עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כׇל־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקיךָ מִקִּרְבֶּךָ׃ וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". (דברים ד', ב-ד)

משה רבנו מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות אשר ניתנו לנו על ידי הקב"ה ובנוסף הוא מזכיר לעם את מעשה בעל-פעור, האירוע שבו זנו בני ישראל אחרי בנות מדיין ועבודה זרה ואז הוא אומר להם שימו לב, מי שדבק בקב"ה נשאר חי ועומד במעמד הכניסה לארץ. מה המשמעות של החיבור בין מעשה בעל פעור לבין הציווי להיות דבק בקב"ה ? ומה המשמעות של האמירה הגדולה להיות "דבקים בה' אלוקינו" ולזכות ל- "חיים" ?

בעל הספורנו (1468-1550, איטליה) עומד על הקשר בין אזכור של מעשה פעור לבין האמירה של משה רבנו להיות דבקים בקב"ה :

"ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. הייתם כלכם חכמים להשמר מהכשל בעבודת בעל פעור". (ספורנו על דברים ד׳, ד׳)

כל מי שעומד היום לפני משה רבנו, מעט זמן אחרי בעל פעור, הרי שהוא הצליח להינצל מהמגיפה והיה מספיק חכם שלא ליפול במעשה פעור והמשמעות היא שהוא דבק בקב"ה, שאחרת היה חוטא בזנות ובעבודה זרה כמו 24,000 איש אחרים. דבקות בקב"ה והליכה בדרכיו מצילה את האדם מנפילות וכתוצאה ישירה אי קבלת עונש.

הרש"ר הירש (1808-1888, גרמניה) עונה על שתי השאלות – האחת היא מה המשמעות של להיות דבק בקב"ה והעובדה שדבקות זו היא זו שהצילה את כל אלו שעמדו לפני הכניסה לארץ:

"ואתם הדבקים – "דבקות" היא חיבור הנובע מרגש פנימי עמוק – "ודבק באשתו" – ללא תחושה קלה שבקלות של דחייה… כל אחד מכם יודע שהוא לא חטא בבעל פעור ואף לא נמשך אחריו בכהוא זה, ומשום כך ניצל מן המגפה שהשמידה את החוטאים. נמצא שכל אחד יודע מנסיונו האישי שהשמיעה בקול ה' מצילה ומגינה, ודבר זה צריך לשמש לו כאזהרה חמורה להישאר נאמן לה'. כל בני האומה עברו את האירוע הזה; מכאן לשון הרבים: "עיניכם" וגו', "ואתם" וגו'. לעומת זאת, עונש ההשמדה פגע בחוטאים (פסוק ג) כדי לשמור על האומה מאוחדת למען ייעודה האלוקי; מכאן לשון היחיד: "מקרבך". ייעודו של ישראל כעם ה' אינו סובל עובדי פעור בקרבו". (רש"ר הירש, דברים ד', ד')

להיות דבק בקב"ה זה להיות מחובר ברגש פנימי עמוק ולהרגיש את החיבור בין האדם לאלוקי ישראל. בלי שום מחשבה זרה, בלי שום תחושה של דחייה, כמו שאיש דבר באשתו. היחידים שפגמו בדבקות זו והלכו אחרי בעל פעור נפגעו, אבל האומה הישראלית נשארה מאוחדת למען ייעודה האלוקי בדבקות שלימה. האומה הישראלית היא תמיד חזקה יותר מהפרט, גם אם הפרט חוטא, האומה נשארת נאמנה וזה נכון גם אם יש קבוצה של פרטים מאוגדים ביחד נגד האומה הישראלית ונגד הקב"ה.

 

 

אור החיים הקדוש (1696-1743, מרוקו וא"י) מסביר מה המשמעות של להיות דבק בקב"ה ואיך זה משפיע על ההגדרה של הקב"ה את היותו קודם כל מוגדר כ- "אלוקי ישראל" לפני כל הגדרה אחרת :

"עוד ירצה על זה הדרך כשאתם דבקים בה' פירוש שלבכם חפץ בו ובמצותיו בזה הוא נקרא אלהיכם ביחוד, על דרך מה שאמרו ז"ל בפסוק "יושב תהלות ישראל" שלא נתרצה ה' בכל מהלל צבא השמים עד שאמרו בתהלותיו ברוך ה' אלהי ישראל כי לא בחר שתתייחד אלהותו אלא על ישראל, ולזה תמצא שאין מתברך ולא מתהלל באלהי שמים ולא באלהי הארץ ולא באלהי מלאכים אלא אלהי ישראל". (אור החיים על דברים ד׳, ד')

המשמעות של להיות דבק בקב"ה היא שליבנו יהיה תמיד חפץ בקב"ה, בקרבתו, בהנהגתו, שתמיד נעשה את מצוותיו בשמחה וברצון. להיות מחוברים ברמ"ח אברינו ושס"ה גידנו. זאת המשמעות שאנחנו מייחדים את הקב"ה כאלוקינו והוא מהצד שלו, הוא אלוקי ישראל, לפני שהוא "אלוקי השמים" או כל דבר אחר.

אור החיים הקדוש ממשיך ומסביר את המשמעות של החיים של מי דבק בקב"ה :

"חיים כלכם היום. נמשכת למעלה ולמטה, נמשכת למעלה על זה הדרך אלהיכם חיים כי ה' נקרא "אלהים חיים", ונמשכת למטה ג"כ "חיים כלכם", והכוונה בשיעור הדיבור על זה הדרך להעיר שהחיים נמשכים להם ממקור החיים, והכונה בזה שזולת זה לא יקרא חיים הגם שיתנועע ויאכל וכו' שהרשעים בחייהם קרוים מתים (ברכות יח:) לצד שמקורם מקור המיתה, וזה הוא החידוש שמחדש להם משה במאמר זה שמודיעם שהם חיים ממקור החיים". (אור החיים על דברים ד׳, ד')

הגדרת החיים מחייבת את החיבור למקור החיים, ומקור החיים הוא הקב"ה. מי שאינו מחובר לקב"ה, מי שאינו מחובר לשורשים ולזהות של האומה הישראלית, מי שאינו מחובר לתורת ישראל, גם אם הוא אוכל ושותה ומתנועע, הוא לא חי. הגדרת "החיים" במילואם – אלו חיים המחוברים למקור החיים. חיים המחוברים למקור למעלה – הם החיים. אפשר להעביר חיים שלמים ומלאים עד גיל 120 ובעצם לא לחיות בכלל, אלא להעביר את השנים בהנאות משונות וללא לתרום כלום לשינוי המציאות בעולם, מבלי לפעול עם ולמען האומה הישראלית ומבלי להדליק את האור במקום שבו אתה פועל.

הנצי"ב מוולוז'ין (1816-1893, בלארוס ופולין) במעט מילים מגדיר את החיים של מי שדבק בקב"ה ובדרכיו :

"ואתם הדבקים וגו׳. הגעתם ע״י עסק התורה להיות חיים כולכם היום חיות הנפש ושמחים בדבקות בה׳. ובזה גמר דבריו". (העמק דבר על דברים ד׳, ד׳)

חיות הנפש, אדם הדבק בקב"ה ומתעסק בתורה ובאומה הישראלית, זוכה לחיות הנפש. הנפש חיה ומשתוקקת, היא מבעבעת מהתרגשות מחיבור, אדם הדבק בקב"ה כולו מלא בהתלהבות ואנרגיה כדי לעשות להתחבר לקב"ה, כדי לעשות עוד ועוד עבור האומה הישראלית ולהמשיך ללכת בדרכי הקב"ה. אדם שעושה, פועל ומשנה מציאות הוא כל הזמן בהתלהבות של עשיה – זאת חיות הנפש.

 

 

בעל "באר מים חיים",  הרב חיים טירר (1740-1817, פולין וא"י) מפרט מה המשמעות של להיות דבק בקב"ה, המשמעות היא להרגיש בכל רגע ורגע את החיבור והתשוקה לקב"ה בכל המעשים ובכל הזמנים:

"ואתם הדבקים וגו' – ….כי אדם האוהב את שמו יתברך בכל עוז ותעצומות ולב ונפש, הוא מקיים את כל התורה כולה בכל רגע ורגע כל ימי חייו….כזה ויותר מזה, נמצא בעבודת אלהינו יתברך באוהביו. שכל מצוה ומצוה שמקיים ממצוות ה' אלהיו, ודאי חביבים עליו יותר מכל הון יקר שבעולם. וכל הנאותיו ותאוותיו וכל חייו לכלום נחשבים אצלו בשביל קיום מצוה אחת. ועל כן בכל יום ויום ורגע ורגע מצפה וחומד ומשתוקק שיזדמן לו איזה מצוה ממצוות בוראו לקיימה בכל לבב. וכל כך תגדל אהבתו בקרבו ברשפי אש שלהבת י"ה עד אשר יקוד יוקד בקרבו באהבה, ובערה כאש, לצפות ולחמוד לומר מתי יגיעו הימים שיש בהם חפץ מצוה". (דברים ד, ד)

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865-1935, ליטא וא"י) לוקח את הציווי הזה לרובד של כנסת ישראל, של האומה הישראלית:

"סגולתה של כנסת ישראל, שהיא מסתכלת על ההויה כולה באספקלריה המאירה של קודש; בכל עוז חייה היא מכירה שהחיים שווים הם את ערכם רק באותה מידה שהם אלוקיים, וחיים שאינם אלוקיים אינם חיים כלל. והידיעה הזאת, המונחת בעומק תכונת נשמתה, מטבעת עליה את ערכה המיוחד לה, המוטבע על כל יחיד ויחידה מיחידיה. כי אורו וישעו של היחיד תלויים הם במידת ידיעתו את התעמקותו והתבלטותו של החותם הכללי הזה, של הכרת ערך החיים רק באלוקיותם בתוך עומק נשמתו. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". (הרב קוק, מתוך הקדמה לספר "שבת הארץ")

אומה ישראלית שאינה דבקה ומחוברת לקב"ה אינה אומה ישראלית, היא אומה ככל האומות. אומה ישראלית ללא חיים אלוקיים, ללא דבקות בקב"ה – היא אומה ללא חיים. ללא חיבור לקב"ה אין את החיות, אין את הנשמה, אין את החיבור, אין את העומק הנדרש מהאומה הישראלית ובעצם אין מדובר בחיים של אומה. 

הרב יוסף אלימלך כהנא זצוק"ל (1866-1944, הונגריה) היה ראש ישיבה בתקופת השואה והוא נספה ביחד עם קהילתו. לא היה טוב יותר ממנו מי שמבין את המשמעות של החיבור בין האדם לקב"ה, אבל גם בין האדם לאדם והוא קובע שהגדרת "דבקות בקב"ה" היא להיות מחובר פעם אחת לקב"ה ופעם שנייה לאנשים מסביבך, לפעול עם החברה בה אתה חי :

"שמעתי לפרש זה מאדמו"ר הגאון אב"ד דק"ק ר' יוסף אלימלך כהנא זצוק"ל, שיש שלש כתות בני אדם, צדיקים גמורים פורשים עצמם הרבה מהם לגמרי מעניני עולם הזה, ואין להם שום עסק עם בני אדם. אבל זה לא טוב, שלא נתנה תורה למלאכי השרת…. שצדיק כזה לא שייך בעולם הזה. הכת השני לגמרי שקועים בתאוות עולם הזה ותענוגיו. זה בטח לא טוב. אבל המובחר הוא דרך הבינוני, להיות דבוק בעבודת ה' אבל גם להתחבר עם בני אדם להיות טוב להם לגמול להם חסד. וכמו שדורשים בגמרא מפסוק זה, וכי איך אפשר להדבק בה', אלא כמו שהוא עושה כל מיני חסד, כך אתם תדבקו במדותיו ותעשו כל מיני חסד עם בני אדם. וזה "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם", שתהיו דבוקים בו, וגם תדבקו במידותיו להיות טובים עם בני אדם, אז "חיים כולכם היום", יהיה לכם חיים שלמים – עולם הזה (ולא כמו לכת ראשונה שאין להם עולם הזה) וגם עולם הבא (ולא כמו לכת שנייה שיש להם רק עולם הזה). עד כאן תוכן דבריו". (שיח אליעזר, בני ברק תשנ"ט, עמ' קיז-קיח)

להיות דבק בקב"ה זה לדעת להיות מחובר ללמעלה וללמטה, להיות מחובר בנימי נפשך לקב"ה, אבל גם תמיד לראות את החברים שלך, לראות מי סביבך, לעשות חסד עם אנשים, לעזור ולסייע, להיות חלק מהאומה הישראלית ומהמאמצים שלה ולא לצאת ממנה. לפעול, לעשות, לשנות מציאות. 

נסיים בדבריו המופלאים של הרב אלישע וישליצקי (1954-2019, א"י) אשר מלמד אותנו שהדבקות בקב"ה היא קשר נצחי-נשמתי של האומה הישראלית והפרט והנגזרת שלה היא שאנחנו מצווים מהתורה להיות אנשים ישרים וטובים בעל מעשינו ובכל דרכינו :

"לכל אחד רעיונות ודמיונות, רצונות ושאיפות. אלא שהתורה היא תורה אחת והאלוקים הוא אחד, והמצוות טבועות בתוך נשמותינו, ולא בהכרח מזדהה כל אחד בשכלו ובהרגשתו ומתחבר לכל הפרטים. הדבקות בה', ומתוכה "חיים כולכם", זה הקשר הנצחי-הנשמתי. שממנו יוצא הציווי "ועשית הישר והטוב". כל עולם המידות עומד על הפסוק הזה, זהו העקרון שממנו למדים על הכל. מצווים אנו מהתורה להיות אנשים ישרים, עושי טוב ומדברי לשון הטוב, מסתכלים בעין טובה, מביטים על העולם בסבלנות וברצון מלא לתיקון ולא חלילה בקטרוגים. זה חלק מסגולת ישראל". (לאורו של הרב אלישע, לפרשת ואתחנן)

שנזכה, שבת שלום ומבורך.

 

שהדברים יהיו לרפואת אסף בן אביטל פסיה למשפחת סנדר, בתוך כל פצועי צה"ל.

 

תמונה של אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".

דילוג לתוכן