עגלת קניות

שתשא ותרומם איש ישראל

בפתיחת פרשת במדבר מצווה הקב"ה על מפקד בני ישראל בלשון מיוחדת: שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, ועולה השאלה: מה תכלית המפקד האמור, ויותר מכך - מהי המשמעות מיוחדת של המילים 'שאו את ראש'?

בימים אלו זיכה אותי הקב"ה לעבור טיפול רפואי מסוים בבית החולים בשערי צדק, שורות אלו נכתבות ממקום זה. אני משתמש במונח "זיכה" אותי כי אף אחד לא מבקש להגיע לסיטואציה הזו, אבל כל כך הרבה תועלת אפשר להפיק ממנה, מעבר לטיפול בריאותי. כמה כוחות אפשר לקבל רק מהסתכלות על אנשים ומצבים סביבך, כמה אתה יכול להבין לפתע מה הכיוון של תפקידך.

יש כאן הרבה אנשים מסוגים שונים וסיפורים מגוונים, כל אחד עם האירוע שלו, עם ההיסטוריה שלו וכל אחד עם המשפחה שלו ועם מי שעוטף אותו. דבר אחד ברור ומשותף לכולם שאפשר להוציא מהסיטואציה הזו, לא משנה מי אתה ומה תפקידך בכוח – כל אדם צריך שירוממו אותו ברגעים הקשים שלו, יחבקו אותו וירימו את ראשו. כל אחד.

זכיתי לראות ולחוות צוות רפואי שמצליח להרים את הראש לאנשים במצבים מורכבים ומסובכים. אנשים שיוצאים מניתוחים מורכבים ומצליחים לגרום להם לחייך. יש כאן רופא אחד מיוחד, ד"ר שלמה ילינק, הוא מצליח לעבור בקרב כל מטופליו ולגרום להם לחייך, להאמין, להמשיך, לחיות בטוב. לפעמים אני חושב לעצמי כמה זכות עצומה יש לאדם כזה שזוכה להציל נפשות הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית.

 

 

שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל

השבת אנחנו פותחים את ספר "במדבר" הנקרא גם ספר הפקודים, בשל המפקדים הרבים המופיעים בספר זה. רק בפרקים הראשונים מופיעים חמישה מפקדים שונים: מפקד השבטים, מפקד דגלים, שני מפקדי לוויים, מפקד הבכורות. המפקד הראשון, המפקד הכללי של בני ישראל, מתקיים בשנה השנייה לצאת בני ישראל מארץ מצרים והוא פותח את פרשת "במדבר" :

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר׃ שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כׇּל־זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם׃ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כׇּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן". (במדבר, א, א-ג)

מה תכלית המפקד האמור ? ומה המשמעות העמוקה של הציווי "שאו את ראש", מעבר לציווי לספור את בני ישראל ?
הרב עדיין שטיינזלץ (1937-2020, ארץ ישראל) מסביר שהמפקד הראשון הינו מפקד "צבאי", כנראה לקראת כניסתם לארץ, הרי שהוא בוצע לפני חטא המרגלים כהכנה לכניסה לארץ, ולכן לא נספרים בו כל העם כולו, אלא רק הזכרים מגיל 20 ומעלה :

"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, סִפְרו את כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. אין זו ספירה טכנית גרידא; היא תכלול הן את שמות הנספרים הן את קבוצות ההשתייכות שלהם. כיוון שזהו מפקד צבאי, לא יימנו בו כל בני העם אלא – כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם, הספירה תהיה לנוכח הראשים הנספרים". (במדבר, א, ג)

השל"ה הקדוש (1558-1630, פראג וא"י) כותב שתכלית המניין הייתה כדי להשרות על עם ישראל את שכינתו של הקב"ה ולהורות לכל אחד ואחת מבני ישראל שהם חלק ממשהו גדול יותר וכל אחד צריך להבין שמעשיו משפיעים על האומה בכללותה ועל השראת השכינה. תכלית המפקד לומר לנו שאנחנו לא רק פרטים בעם חשוב, אנחנו משפיעים זה על זה, אנחנו עריבים זה לזה ופעולה של אחד תשפיע על כולם :

"המנין היה כדי להשרות עליהם שכינה. כל אדם יעשה כן יחשוב את עצמו לדבר שבמנין, וכאלו הכל תלוי בו. גם יחשוב הכל תלוי בפעולתו, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל : "לעולם יחשוב האדם כאלו העולם חצי חייב וחצי זכאי, (וכן) [ואם] הוא ג"כ עשה עבירה, נמצא מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה". עשה מצוה, מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. ככה יחשוב תמיד". (שני לוחות הברית, תורה שבכתב, במדבר, נשא, בהעלותך, דרך חיים, במדבר א׳)

הרש"ר הירש (1808-1888, גרמניה) מסביר שתכלית מפקד זה אשר מגיע לאחר הקמת המשכן ולאחר ההבנה של האומה הישראלית בתפקידה להגשים את החזון האלוקי באמצעות המשכן והשראת השכינה  בעולם, היא לחבר את האומה הישראלית לייעוד אחד, כאילו היו גוף אחד במשימה לאומית וייעוד משותף אחד :  

"הספר הרביעי חוזר עתה אל המציאות הלאומית. הוא מראה לנו את ישראל כפי שהוא באמת; הוא מציג בפנינו את האומה הממשית ביחסה אל חזון ייעודה כפי שתואר בספר השלישי. הוא פותח בציווי לערוך מפקד של האומה כ"עדה", כציבור המאוחד על ידי ייעודו המשותף. כל חבריה העצמאיים של האומה יימנו, אחד אחד. מפקד מסוג זה מבהיר לנציגי האומה שהציבור איננו רעיון גרידא; אדרבה, הוא קיים רק במציאות הכוללת של כלל בניו. במקביל, בא כל יחיד ויחיד לידי הכרה שהוא באופן אישי "נמנה" כחבר חשוב של הציבור, ושהתפקיד המוטל על כלל האומה דורש את נאמנותו ומסירותו של כל יחיד ויחיד לייעוד המשותף". (במדבר א, ג)

המפקד נועד לומר לאומה הישראלית, אנחנו יישות אחת, כל אחד ואחת מכם מרכיבים את האומה הישראלית ויש לכם תפקיד בעולם והתפקיד הוא השארת שכינתו של הקב"ה בעולם הזה. לכולם יש חלק בזה וכולם חברים חשובים במאמץ הזה. אף אחד לא פטור ממאמץ זה, זה התפקיד של כולם ולא של יחידי סגולה או של מנהיג כזה או אחר.

תחשבו על הסיטואציה הזו – עם יוצא ממצרים, רואה את האומה הגדולה בעולם מתרסקת בים סוף, עומד במעמד הר סיני ובפעם הראשונה והיחידה, "רואים את הקולות", בונים משכן לקב"ה ויש השראת שכינה ומתחילים לצעוד לחיי המעשה, לשנות את המציאות. לפני הצעידה לארץ ישראל סופרים אחד אחד ואומרים לכולם – תפקידנו ברור, המשימה היא משימה לאומית וכולנו לוקחים בזה מאמץ. תחושת גאווה וחיבור.

 

 

מה ההבדל בין ספירה ונשיאת ראש?

אז מה המשמעות של הציווי "שאו את ראש", מדוע לא לומר לספור את עם ישראל ? הרב אהרון מקארלין, הרבי הרביעי של חסידות קארלין (1802-1872, בלארוס) מסביר באופן מדויק, הציווי הוא לרומם כל אחד מאנשי ישראל ולחבר אותם לקב"ה בכל העניינים, בכל דבר ודבר בחיים להיות מקושר לקב"ה:

"שאו את ראש. שתשא ותרומם איש ישראל אל הראש ולקשר את האיש ישראל לד' בכל הענינים. ואיש ישראל מוכרח להיות ד' בקרבו. כמ"ש במדרש שבעים נפש היו חסר אחד והשלים הקב"ה ואח"כ לששים רבוא נחסר אחד והשלים הקב"ה". (בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, ספר במדבר, במדבר ג׳)

כאשר אתה נמצא בבית החולים, אתה מתחבר לקב"ה אם תרצה או לא תרצה. החיבור לקב"ה ממקום של צרה הוא מוחשי וברור. אבל מלמד אותנו ר' אהרון מקרלין שהאיש הישראלי צריך להיות מחובר לקב"ה בכל ענייניו ולא רק בעת צרה ולא רק בשיא של תחושת קודש, אלא תמיד. בכל העניינים, בכל הזמנים ובכל הדרכים. זאת הדרך היחידה שהאומה הישראלית המורכבת מפרטיה, לממש את יעודה כאומה כפי שהסביר לנו למעלה הרש"ר הירש והדברים מתחברים.

בעל מי השילוח, רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה (1800-1854, פולין) מסביר באופן יוצא דופן שהמשמעות של נשיאת הראש, היא להתנהל כאומה ישראלית קדושה, אבל לצד זאת לשמור על הייחודיות של כל אחד ואחת, של כל שבט ושבט וכל אחד יהיה במקומו מדוגל ומנושא וממוחה ומביא טוב לעולם – אחד בעבודה ואחד בתורה :

"ענין נשיאות ראש היה כפי מה דאיתא בגמרא אין דעתו של זה דומה לשל זה. כי הש"י חלק לכל אחד טובה וחיים בפני עצמו ואין אחד דומה לחבירו. ע"כ נאמר שאו את ראש היינו שתעמדו כל אחד על מקום השייך לו. ועל ידי זה יהיה במקומו מדוגל ומנושא. וע"כ נאמר אתה ואהרן, כי אהרן הוא נגד חיילין דמשכנא היינו עבודה, ומשה הוא נגד חיילין דאורייתא. ובשני אלו היינו תורה ועבודה נכלל כל החיים של ישראל. ואתכם יהיו איש איש למטה, לפי שהנשיא היה יודע לכל אחד איזה מקום שייך לו בהשבט, כי אם יחליף מקום אחד אין מצב השבט בשלימות, דרך משל מי שנוטע פרדס בסדר נאה ואם יחסיר או יחליף נטיעה אחת ניכר שאין הפרדס בשלימות, וישראל נקראים מטע ה' להתפאר". (מי השלוח, חלק א, ספר במדבר, במדבר ג׳)

ישראל הם פרדסו של הקב"ה ואם יש נטיעה אחת חסרה הפרדס חסר, התפקיד של אהרון ומשה, של הנהגת האומה הישראלית לוודא שכולם באים לידי ביטוי בסדר האלוקי הזה, באומה הזאת שתפקידה לקדש כל רובד בחיים ולהביא להשראת שכינתו של הקב"ה בעולם.
הפתיחה של הספר והפרשה היא מיוחדת, היא כוללת גם את מדבר סיני מחד וגם את אוהל מועד מנגד. גם גשמיות אין סופית, הבא לידי ביטוי במדבר וגם קדושה אלוקית ושכינת הקב"ה בעולמנו ממש. היכולת לנוע בין הצירים האלו, תלויה ביכולת שלנו להיות מסוגלים לקיים את הציווי "שאו את ראש". אם נדע להסתכל תמיד סביבנו להרים את הראש של כל אחד ואחת לידנו, לחזק אותו, לחבר אותו לאומה הישראלית, לחבר אותו לריבנו של עולם, נדע להתמודד כאומה הישראלית ולהביא את המדבר להתנשאות של אוהל מועד.
אם נדע לתת לכל אחד ואחת את המקום הראוי לו, אם כל אחד יבין במה הוא יכול לסייע לאומה הישראלית ואנחנו נדע לתת לו את המקום שלו בפרדס העצום הזה, נוכל לחבר בין מדבר לאוהל מועד. זאת תכליתנו.
יצא לי השבוע לראות מה המשמעות של הרמת ראש יחסית פשוטה, כמה חיוך היא מעלה לאנשים על הפנים, כמה כוחות היא מסוגלת לתת, כמה עוצמה יש בלובן שיניים אחד פשוט. אל לנו לשכוח את זה, אחרת לא נוכל לממש את ייעודנו כאומה ישראלית ולזכות בהשראת השכינה.
שנזכה. שבת שלום.

 

תמונה של אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".

דילוג לתוכן