מאמרים באתר בנושא בכור שור
הרב יוסף בכור שור
הרב יוסף בכור שור היה אחד מגדולי פרשני המקרא בתקופת הראשונים, שפעל בעיקר באזור צרפת-אשכנז. פירושיו נודעו לתהילה כבר בימיו וזכו לציטוטים רבים בספרות הפוסקים ובעלי התוספות. במשך הדורות השתכח פירושו מקרב לומדי המקרא, אך בשנים האחרונות זוכה הגותו לעדנה מחודשת, במיוחד בקרב אנשי אקדמיה. במאמר נסקור את חייו, את תפיסת עולמו הפרשנית ואת השפעתו הייחודית של בכור שור על עולם הפרשנות היהודי.
מהלך חייו והביוגרפיה של הרב בכור שור
תקופת חייו:
הרב יוסף בכור שור פעל בתקופת הראשונים, בימי הביניים במאה ה- 12, באזור צרפת-אשכנז. תקופה זו התאפיינה בפולמוס נוצרי-יהודי אינטנסיבי, אשר השפיע רבות על דרך הפרשנות של חכמי ישראל, כפי שנראה בהמשך. מלבד עיסוקו הפרשני במקרא, בכור שור עסק גם בתחום התלמוד וחידש בו חידושים המוזכרים אצל בעלי התוספות. יתרה מכך, הוא שלח ידו גם בתחום הפיוט וחיבר קינות וסליחות.
זהותו של הבכור שור
שאלת זהותו המדויקת של רבי יוסף בכור שור היא נושא למחלוקת בקרב החוקרים: בספרות חכמי ימי הביניים מוזכרים שני פרשנים: ר"י מאורליאנס (או ר"י ב"ר יצחק) ור"י בכור שור. הדעות נחלקו האם מדובר באותו אדם או בשני אישים נפרדים. קיימות דעות התומכות בהפרדה, בין היתר בשל ציטוטים נפרדים משניהם בקובצי פרשנות. עם זאת, רוב החוקרים כיום סבורים כי מדובר באדם אחד, ודעתם נתמכת בזהות של פירושים רבים המופיעים אצל בעלי התוספות בשם ר"י מאורליאנס ונמצאים גם בפירושו של ר"י בכור שור לתורה. החוקרים מסבירים את הציטוטים הנפרדים בכך שקובצי הפרשנות לא תמיד דייקובשמות הפרשנים אותם ציטטו.
מקור שמו
מקור השם "בכור שור" נעוץ בפסוק בברכת משה ליוסף: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים, ל"ג, י"ז). השם "פורת", בו כונה חכם אחר בן התקופה בשם יוסף, גם הוא מקורו בברכה ליוסף: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית, מ"ט, כ"ב). שני כינויים אלה היו מתבקשים לשם יוסף, בדומה לכינויים אחרים לשמות תנ"כיים. בשל כך, קיימת סבירות שלא כל מי שכונה "יוסף בכור שור" היה למעשה אותו אדם, מה שיכול להסביר טעויות בזיהוי. עם זאת, נראה כי ברוב המקרים הכוונה בעיקר לאדם אחד שכינויו היה בכור שור.
משפחתו וצאצאיו:
על פי מסורות המצוטטות בספרי ייחוס מאוחרים, רבי יוסף בכור שור היה ראש שושלת משפחת שור, שנדדה מאורליאן למרכז ולמזרח אירופה. שושלת זו העמידה מתוכה רבנים ידועים.
תלמידיו:
המקורות אינם מפרטים באופן ישיר על תלמידיו של רבי יוסף בכור שור. עם זאת, העובדה שפירושיו צוטטו רבות על ידי בעלי התוספות ופרשנים מאוחרים יותר מעידה על קיומם של לומדים שהכירו את תורתו והפיצו אותה.
הגותו של הבכור שור
תפיסתו ואופי פרשנותו:
תפיסתו הפרשנית של בכור שור התאפיינה בגישה פשטנית מובהקת, תוך שימת דגש על הבנת הכתובים על פי הקשרם הלשוני והספרותי. אחד מסימני ההיכר של פירושו הוא השימוש הרב בביטוי "לפי הפשט", שבא לעיתים להדגיש את פירושו כמתאים למשמעות הפשוטה של הכתובים, גם כאשר היא שונה מדרשות חז"ל. עם זאת, חשוב לציין שיחסו לדרשות חז"ל היה מורכב, והוא העריך אותן ואף הסתמך עליהן רבות, במיוחד בתחום ההלכה. הוא אף הצהיר ש"אין להשיב על דברי רבותינו". יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהציג את פירושו הפשטי גם כאשר היה שונה מדבריהם, מתוך אמונה בקיומם של "שבעים פנים לתורה".
חידושים בפרשנותו:
פירושו של בכור שור מצטיין בחידושים רבים ובגישה מקורית. בין המאפיינים הבולטים של פרשנותו ניתן למנות:
- פרשנות פסיכולוגית: ניסיון להתחקות אחר הלך מחשבותיהן של הדמויות המקראיות כדי להבין את מעשיהן. כך, למשל, הסביר את מעשיו של אהרן בחטא העגל מתוך התלבטות פנימית ורצון למנוע מחלוקות.
- פרשנות על דרך הריאליה: התבוננות בכתובים כמציאות חיה, תוך התייחסות למנהגים ולנורמות חברתיות שהיו קיימות בזמנו. דוגמה לכך היא הסברו מדוע ראובן לא היה נוכח בעת מכירת יוסף, בהתבסס על מנהגי הרועים.
- צמצום בנסים: נטייה לפרש תופעות שנראות על-טבעיות בצורה טבעית והגיונית. כך, פירש את הפיכת אשת לוט לנציב מלח כתוצאה של חשיפה לענן הגפרית והמלח ולא כעונש מאגי. הוא אף הצהיר עקרונית שהקב"ה אינו רוצה לשנות את מנהג העולם שלא לצורך.
- הרחקה מהגשמה: ניסיון להרחיק ביטויי הגשמה בפסוקים על דרך "דיברה תורה כלשון בני אדם". הוא הסביר כי תיאורים של איברי גוף אצל האל אינם אלא כדי להמחיש פעולות רוחניות בדרך המובנת לבני אדם.
- לימוד זכות על האבות: השתדלות להגן על אבות האומה מפני ביקורת, דבר שנראה קשור לפולמוס האנטי-נוצרי . פרשנותו לפרשת חטא העגל, בה ניסה לנקות את בני ישראל מעבודה זרה, היא דוגמה בולטת לכך. עם זאת, הוא לא עשה זאת בכל מחיר, ובמקרים בהם פשט הכתוב היה ברור, לא היטה את הפרשנות לטובת האבות.
- הנמקה הגיונית למצוות: ניסיון למצוא טעמים הגיוניים למצוות, דבר שהושפע מהרציונליזם הספרדי וגם מהפולמוס האנטי-נוצרי. הוא נתן הסברים הגיוניים לדיני מאכלות אסורים ולטומאת מת.
- זיהוי סיפורים מקבילים: זיהוי סיפורים שונים במקרא כמתייחסים לאותו אירוע.
- הקשר ספרותי: הסברת ההקשר הספרותי של פרשות מסוימות.
- כלילת כללים: ניסוח והרחבת כללים לפרשנות המקרא.
- פרשנות אנטי-כריסטולוגית: כחלק פעיל בפולמוס היהודי-נוצרי, רבים מפירושיו כוונו לתשובות לטענות הנוצרים ולסתירת פרשנויותיהם, במיוחד לפסוקים שהם ראו כרומזים על ישו.
- יחסו לכתבים אחרים: יחסו לפירושי רש"י היה אמביוולנטי; לעיתים הביא אותם ולעיתים חלק עליהם בנימוק [58, 59]. הוא גילה זיקה גדולה לפירושו של רשב"ם, אף על פי שהזכירו בשמו רק פעמים ספורות, אך גם עמו לא תמיד הסכים. לא ידוע האם הכיר את פירושי הראב"ע, אך קיימים קווי דמיון רבים בין פרשנותם.
השפעתו של הבכור שור
ייחודו והשפעתו על בני זמנו:
ייחודו של בכור שור ניכר בשילוב של גישה פשטנית עקבית עם העמקה פסיכולוגית וריאליסטית בסיפורי המקרא. הוא השפיע רבות על פרשנים שפעלו אחריו באזור צרפת, ופירושיו מצוטטים רבות אצל בעלי התוספות ובספרי מאסף. הפרשן הידוע חזקוני אף הביא מפירושיו יותר מכל פרשן אחר. פירושיו הוזכרו גם בספרות הפוסקים.
השפעתו לאורך ההיסטוריה:
למרות שהיה מוכר מאוד בתקופתו, עם השנים הלך ופחת העיסוק בפירושיו, ורק כתב יד יחיד של פירושו לתורה נשתמר. רבים מחידושיו יוחסו בטעות לחזקוני. רק בשנים האחרונות חלה התעוררות מחודשת בהתעניינות בפירושיו, והוא הודפס במהדורות מדעיות. למרות זאת, הוא עדיין פחות מוכר בקרב ציבור לומדי התורה הרחב. העובדה שרבים מחידושיו אומצו על ידי פרשנים מאוחרים, גם אם לא תמיד תוך ציון שמו, מעידה על השפעתו העמוקה והמתמשכת על עולם פרשנות המקרא.
סיכום
הרב יוסף בכור שור היה דמות בולטת ומשפיעה בעולם פרשנות המקרא בימי הביניים. גישתו הפשטנית הייחודית, בשילוב עם תובנות פסיכולוגיות וריאליסטיות, העניקה לפרשנותו עומק וחדשנות. פעילותו בפולמוס האנטי-נוצרי ניכרת ברבים מפירושיו, שנועדו להשיב על טענות הנוצרים ולבסס את עמדת היהדות. למרות תקופות של שכחה, הגותו של בכור שור זוכה כיום לעדנה מחודשת, וממשיכה להעשיר את הבנתנו את כתבי הקודש. אין ספק כי יוסף בכור שור הטביע חותם משמעותי על התפתחות פרשנות המקרא.
מקורות נוספים:
- אנציקלופדיה יהודית דעת – יוסף בכור שור
- ויקיפדיה – יוסף בכור שור
- המכלול – רבי יוסף בכור שור