הרש"ר הירש

הרב שמשון רפאל הירש

שמשון רפאל הירש, הידוע בכינויו הרש"ר הירש, נולד בכ"ד בסיוון ה'תקס"ח (1808) בהמבורג, שהייתה תחת כיבוש צרפת באותה תקופה, ונפטר בכ"ז בטבת ה'תרמ"ט (1888) בפרנקפורט דמיין שבגרמניה. הוא היה רב והוגה דעות מרכזי ביהדות גרמניה במאה ה-19, ומייסד הנאו-אורתודוקסיה.

ראשית דרכו והשכלתו:

הרש"ר הירש רכש השכלה תורנית מרבותיו, הרב יצחק ברנייס והרב יעקב עטלינגר. בשנת ה'תק"צ (1830) פנה לרכוש השכלה כללית באוניברסיטת בון, שם למד תאולוגיה. באוניברסיטה היה מיודד עם אברהם גייגר, שלימים הפך לאחד ממנהיגי התנועה הרפורמית ואויבו הגדול. הם למדו יחד במשך קיץ ה'תק"צ ונשארו ידידים עד שגייגר פרסם ביקורת חריפה על ספרו של הירש, "אגרות צפון", בשנת ה'תקצ"ו. הוא שהה בבון פחות משנה ולא סיים את חובותיו האקדמיות.

תפקידיו הרבניים:

בשנת ה'תקצ"א (1831), בהמלצת רבה הפורש של דוכסות אולדנבורג, נתמנה הרש"ר הירש למחליפו בהיותו בן 22. בתקופתו באולדנבורג נשא לאישה את הנה (יוהאנה) יידל. במהלך שהותו בעיר התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים וכן עם שונאי תנ"ך נכריים, אך מאבקו שם לא צלח. בעת שהותו באולדנבורג חיבר את ספרו "חורב", המבאר את טעמי המצוות וממיין אותן לסוגיהן. לפני פרסומו, הקדים לו חוברת בשם "אגרות צפון", שתי היצירות נכתבו בגרמנית.

בשנת ה'ת"ר (1840) הורה להשמיט את "כל נדרי" ביום הכיפורים, אך שנה לאחר מכן הורה להשיבו.

ב-ה'תר"א (1841) מונה לרבם של שני המחוזות המערביים של ממלכת הנובר, אוריך ואוסנאבריק, ועבר להתגורר באמדן. שם המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת. השקר לא מתקיים", ועסק רבות בחינוך ובגמילות חסדים.

ב-ה'תר"ז (1847) ירש את רבי שלמה קוועטש כרב הראשי למורביה, משרה בעלת סמכויות רחבות. הוא ישב בניקלשבורג והיה אחראי על חמישים ושתיים קהילות. באותה תקופה עסק גם בפעילות פוליטית ונבחר לפרלמנט של מוראביה, שם נאבק למען אמנציפציה ליהודים.

בשנת ה'תרי"א (1851) קיבל את משרת הרב של קהילת "עדת ישורון" האורתודוקסית החדשה בפרנקפורט דמיין. תקופה זו בפרנקפורט הייתה למרכז פעילותו ולתקופה המכוננת בהתפתחות הנאו-אורתודוקסיה. הוא הוביל את הקהילה באמצעות עקרון "תורה עם דרך ארץ", שילוב של לימודי קודש ולימודים כלליים, תוך הקפדה על אורח חיים דתי ומעורבות בחיים הכלליים. בפרנקפורט הקים בית כנסת מפואר ובית ספר תיכון ששילב לימודי חול וקודש. קהילתו גדלה והצלחתה סייעה לביסוס קהילות דומות בגרמניה.

מאבק ברפורמה והשקפתו הדתית:

הרש"ר הירש פעל בתקופה בה התרבות האירופית חדרה עמוק לתוך היהדות החרדית, ורבים מהדור הצעיר נמשכו אחר הרפורמה שקידמה קִרבה לתרבות הגרמנית. הוא ראה ברפורמה סכנה גדולה להתבוללות ולנטישת דרך התורה והמצוות. כנגד שיטות הרפורמים לחם בכל עוז. הוא האמין כי היהדות האותנטית נשמרה בקיום המעשי של המצוות, אך רוחן נשכחה, ולכן רבים מבני דורו לא הבינו אותה ועזבו אותה. הוא קרא לשאוב את רוח היהדות מתוך מקורותיה עצמה – התנ"ך ודברי חז"ל – ולא ממקורות חיצוניים.

במשנתו, הדגיש את חשיבות קיום המצוות כהלכתן ואת האמונה במקור האלוהי של התורה. יחד עם זאת, תמך ברעיונות ההשכלה המתונה ובשילוב היהודים בחברה הגרמנית כל עוד לא סתרו הדבר את חוקי הדת. הוא התנגד לכל סטייה מעיקרי הדת ותקף בחריפות את הרפורמים והקונסרבטיבים. הוא גם פסל כל עיסוק ב"מדעי היהדות" שפגעו לדעתו במעמד כתבי הקודש והמסורת. הוא דרש מזכריה פרנקל, מייסד היהדות הקונסרבטיבית, להבהיר את מתודת לימודו ותקף אותו בפומבי כאשר לא עשה זאת באופן חד משמעי.

הרש"ר הירש האמין בצורך בפרישה מהקהילה הרפורמית כדי לשמר את היהדות האותנטית. הוא טען כי אין אפשרות לפשרה בין האמת של היהדות הנאמנה לשקר של הרפורמה.

יחסו לארץ ישראל ולציונות:

הרש"ר הירש ראה בארץ ישראל מקום ייעודי לקיום התורה, אך לא כמטרה בפני עצמה. הוא האמין כי עם ישראל התגבש כעם עוד לפני שהייתה לו ארץ משלו, וכי מטרתו העיקרית היא קיום התורה. הוא התנגד נחרצות לראשוני חיבת ציון ולרעיון הלאומיות היהודית כמטרה לגאולה, וסבר שהגאולה תלויה בשיבת עם ישראל בתשובה ולא בהשתדלות מעשית. הוא ראה חובה על היהודים בכל מקום לשמור על חוקי המדינה בה הם נמצאים ולפעול לטובתה. עם זאת, היה שותף בפעילות ארגון הפקוא"מ שסייע ליישוב הישן ואף פרסם קריאה לסיוע לפתח תקווה.

כתביו והשפעתו:

הרש"ר הירש הותיר אחריו מורשת עשירה של כתבים שהשפיעו עמוקות על היהדות האורתודוקסית. בין ספריו החשובים נמנים:

• "איגרות צפון" – סדרת מכתבים בין צעיר מתלבט לשומר מסורת, המציגה את עיקרי הגותו.
• "חורב" – מבאר את טעמי המצוות הנהוגות בזמן הגלות וממיין אותן.
• פירוש לחמישה חומשי תורה – תורגם לגרמנית וכולל ביאור.
• פירוש לספר תהילים.
• "המצוות כסמלים" – על תפקידן ומשמעותן של המצוות.
• "שמש מרפא" – שו"ת הלכתי.
• "תפילות ישראל" – סידור תפילה עם פירוש.
• "במעגלי שנה" – סדרה על המועדים.
• "מתנה טובה" – הגות ליום השבת.
• ייסד את כתב העת "ישורון" כבמה להגנה על היהדות.

הרש"ר הירש נפטר בפרנקפורט בשנת ה'תרמ"ט והותיר אחריו תשעה ילדים. בתו ציפורה סופי נישאה לרב שלמה זלמן ברויאר, שהחליף אותו בהנהגת הקהילה בפרנקפורט. הגותו ממשיכה להילמד ולהשפיע בקרב חוגים אורתודוקסיים עד ימינו, אם כי לעיתים תוך הסתייגות מחלקים מסוימים במשנתו.