מסכת שקלים היא המסכת הרביעית בסדר מועד שבמשנה. שמה נגזר מהעיסוק המרכזי שלה בהלכות השקלים, ובפרט במצוות מחצית השקל. ייחודה של מסכת שקלים הוא בכך שהיא המסכת היחידה מסדר מועד שיש עליה תלמוד ירושלמי, אך אין עליה תלמוד בבלי. אף על פי כן, כמעט בכל הדפוסים הקדומים של התלמוד הבבלי, נהגו לצרף אליהם גם את מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה ברצון להשלים את סדר מועד, שעל שאר מסכתותיו קיימת גמרא בבלית. בעקבות החלטתו של רבי מאיר שפירא מלובלין, מייסד מפעל הדף היומי, מסכת שקלים נלמדת במסגרת לימוד הדף היומי, ובכך היא המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי הנלמדת במסגרת זו. מסכת שקלים כוללת שמונה פרקים ו-52 משניות.
להלן רשימה של פרקי המסכת ותיאור תוכנם בקצרה:
הנושא המרכזי של מסכת שקלים הוא כאמור הלכות מחצית השקל. המסכת עוסקת בפרטי המצווה, כגון מי חייב במחצית השקל, מתי גובים אותה (החל מאחד באדר, סמוך לימי הפסח), כיצד אוספים את הכספים, ובמה הם משמשים. נושא מרכזי נוסף הוא ניהול ותפעול בית המקדש. המסכת מתארת את תפקידם של הגזברים ואנשי המקדש הממונים על הכספים, את הלשכות השונות ששימשו לאחסון הכספים והכלים, ואת ההליכים השונים הקשורים לתרומות ולשימוש בכספי המקדש לצורך קורבנות הציבור וצרכי המקדש השוטפים.
אחת הנקודות המרכזיות במסכת היא החשיבות של השתתפות כלל הציבור במימון קורבנות הציבור באמצעות מצוות מחצית השקל. תרומה זו מבטאת את השותפות של כלל ישראל בעבודת הקודש במקדש. המסכת מדגישה כי איסוף השקלים נעשה בזמן מיוחד, החל מחודש אדר, כהכנה לימי הפסח ולקורבנות החג.
נקודה נוספת היא קיומן של שתי מסורות נוסח שונות של התלמוד הירושלמי על מסכת שקלים: נוסח ירושלמי מקורי המצוי בכתב יד ליידן, ונוסח ירושלמי מעובד המצוי בדפוסי הבבלי. עובדה זו מעידה על התפתחות הטקסט והמסורת של התלמוד הירושלמי.
ישנה גם התייחסות לסגולה המיוחדת של לימוד מסכת שקלים, אשר נאמר עליה בספר "שדה צופים" כי בכוח הלימוד שלה לעצור מגפות ולהשפיע ברכה ופרנסה לבני ישראל.
בנוסף, עולות שאלות לגבי מיקומה בסדר מועד, שכן רוב ענייניה קשורים לבית המקדש ולקורבנות, נושאים המתאימים יותר לסדר קדשים. ישנן מספר תשובות לשאלה זו, ביניהן הטענה כי סמיכות המסכת למסכת פסחים נובעת מהסדר בו מופיעות מצוות הפסח ומחצית השקל בתורה. תשובה נוספת היא הקשר הזמני בין איסוף השקלים לימי האביב שלפני הפסח. המאירי אף מסביר כי צירוף מסכת שקלים לסדר מועד נועד להזכיר את הלכות מחצית השקל, שבאמצעותן רוכשים את קורבנות הציבור, יחד עם שאר המסכתות העוסקות במועדים, ובכך להדגיש את השותפות של כלל הציבור בעבודת המקדש.
מסכת שקלים מהווה מקור ידע חשוב ומעמיק בנוגע להלכות מחצית השקל ובסדרי התנהלות בית המקדש בתחום הכספים והתרומות. אף על פי שהיא חלק מהתלמוד הירושלמי ואין עליה גמרא בבלית, היא זכתה למקום של כבוד בלימוד התורה שבעל פה, בין היתר כחלק מסדר הדף היומי. המסכת מציגה תמונה מפורטת של האופן בו תרם כלל העם לקיום המקדש ועבודתו, ובכך מדגישה את אחריות ושייכות כל אחד ואחת לעבודת הקודש. לימוד המסכת מעורר מחשבות על מהות השותפות הציבורית במעשים של קדושה ועל חשיבות התרומה והתמיכה במוסדות ציבוריים.
