מוטי מלכא
לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ
מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?
מצווה התורה בפרשה על דיני עבד עברי, ומדגישה: 'לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ – וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ', ונשאלת השאלה – מהי עבודת הפרך? ובמה מיוחד הציווי הזה שבו מדגישה התורה: ויראת מאלוקיך?
קרבן אשם גזלות הוא פגיעה כלכלית באדם אחר מישראל, אך כשהתורה מתארת את החטא היא משתמשת במילים 'ומעלה מעל בה"- מדוע גזל מהזולת נחשב כמעל בה'?
לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?
יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?
רחל רוצה בילדים, היא מבקשת זאת מיעקב וכאשר היא רואה שאינה יולדת – היא נותנת ליעקב את אמתה. בעל הכלי יקר מסביר כיצד נתינה זו הביאה לכך שזכתה לבסוף בזרע.
מצד אחד ראש השנה הוא יום הדין, אך מצד שני איננו עוסקים בתשובה ביום הזה ושלא כביום כיפור אין אומרים וידויי וסליחות. אם כן: במה אנחנו עוסקים?
חג הסוכות מקושר יותר משאר הרגלים עם השמחה, אך האם זוהי הדגשה כללית של השמחה שצריכה להיות בכל הרגלים, או שיש בחג זה עניין מיוחד של שמחה?
מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.
נותן הקב"ה בחירה לעם ישראל בין החיים והטוב ובין המוות והרע. בעל הכלי יקר מסביר שהחיים והטוב אינם רק אפשרות הבחירה, אלא הם מהות החיים.
תוך שהתורה מצווה שלא לעשות כחוקות הגויים וברכיהם, היא מביאה אמירה מעניינת: תמים תהיה עם ה', אך מהי תמימות? ומה דורשת מאיתנו תמימות זו?
בהורדת התורה מן השמים אל הארץ חכמים הבינו שכדי לקיים באופן אמיתי את הנדרים וההתחייבויות שלנו, לעתים אנו נדרשים להתיר אותן.
הנדר הוא חיוב של האדם, והתורה מזהירה: לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה, אך כיצד הדבר מתיישב עם האפשרות להתרת נדרים?