
ובקוצרכם את קציר ארצכם
מצווה התורה על מתנות העניים הבאות מהשדה: ובקוצרכם את קציר ארצכם… דנים חכמים במהותו של הציווי ולמה מדגישה בו התורה : אני ה' אלוהיכם?

מצווה התורה על מתנות העניים הבאות מהשדה: ובקוצרכם את קציר ארצכם… דנים חכמים במהותו של הציווי ולמה מדגישה בו התורה : אני ה' אלוהיכם?

מעשיו של האדם משפיעים על נפשו – לטוב ולרע. מעשים רעים יובילו לנפש גסה ואטומה אשר אינה רואה את האומה הישראלית ורואה בעיקר את עצמו. מעשים טובים, יגדלו וירוממו את נפשו, עד שנשמתו תאיר את העולם.

בצרעת הבית מגיע האדם אל הכהן ואומר לו: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, ועל כך שואלים: מדוע נאמר כ- נגע, למה לא אומר: נגע ראיתי? תשובת חכמים מלמדת אותנו עד כמה חשוב לדעת לומר: לא יודע!

מצווה התורה שכאשר האדם כולו מלא בנגע הצרעת מראשו ועד רגליו וללא שנראה בו אף חלק בריא – הוא טהור, ואילו כאשר מופיעה התחלה של ריפוי, מופיע חלק ללא צרעת- אז הוא הופך טמא, מדוע?

אחד הקשיים המרכזיים בימים אלו הוא להבחין בין הטמא ובין הטהור, בין האמת לבין השקר. כל כך הרבה כוחות עצומים מבקשים ללמדנו שהטהור הוא טמא והטמא הוא דווקא הטהור

את תרומת הדשן עושה הכהן בבגדי העבודה הרגילים, אבל בטרם יוציא הכהן את האפר מן התפוח החוצה, הוא צריך להחליף את בגדיו ל- "בגדים אחרים" – מדוע?

הפרשה מתארת רצף של מקרים בהם מביאים היחיד מביא קורבנות, אך יש מציאות שבה גם העדה כולה חוטאת ונדרשת לכפרה: וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, מהי אותה העדה, וכיצד נוצר חטא קולקטיבי זה?

למרות שבצלאל ואהליאב הופקדו על מלאכת המשכן, עם ישראל כולו לקח בו חלק. אולם ישנו כלי אחד שבו כותבת התורה באופן מפורש: " וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן". מדוע מציינת התורה את בונה הכלי? והתשובה טמונה בכך שבצלאל דווקא על כלי זה נתן את נפשו.

המכנסים הם חלק בלתי נפרד מבגדי הכוהנים – 'ועשה להם מכנסי בד', ומצד אחד נראה שהם הפשוטים שבבגדים, אך רבים מהפרשנים מצאו בהם יסודות שצריכים ללוות כל אחד מאתנו.

אחד מהכלים היותר מרתקים והסודיים במלאכת המשכן, היו הכרובים, שהיו עשויים מקשה אחת, פניהם איש לאחיו והם מוקמו מעל כפורת הארון בקודש הקודשים.

יעקב, אשר מכיר את עשיו אחיו עוד מבטן אימו ממש, מזהה שני דברים שהם כל עניינו של עשיו. הראשון הוא הכבוד, והשני הוא הרכוש ואת שניהם מספק יעקב באופן בלתי מוגבל לאחיו הרודף אחריהם כל ימיו.

עם חזרת יעקב לארצו אנו עדים לשני אירועים משמעותיים מאוד המבקשים לעכב את יעקב ולהקשות על חזרתו לארץ ישראל: מפגש יעקב ועשיו ומאבקו של יעקב במלאכו של עשיו. מאבק רוחני ומאבק פיזי.