פרשת בלק

התורה מספרת על עצת בלעם, עצה שהשיא בלעם לבלק, אך התורה אינה מספרת מהי אותה עצה ומדוע בכלל השיא בלעם עצה לבלק?

בסיפור בלעם והאתון, לאחר שהמלאך נגלה לבלעם, בלעם מתנצל ואומר 'חטאתי' – אך מה היה החטא? על מה יש לבלעם להתנצל אם ה' הסכים להליכתו?

בלעם לא יכול לקלל את ישראל ממקומו, עליו לראות אותם לקללם. ובנוסף, עליו להתייצב במקום מאד מסוים, ממנו אפשר לראות רק חלק מן העם ולא את כולו.

התורה מדגישה כי בלעם אינו יושב עם מואב, ולכן היה צריך לקרא לו מ- אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, אולם הדגשה זו תמוהה, שהרי מה זה משנה לנו היכן ישב בלעם?

לעומת בלעם, בלק לא משחק משחקים- הוא לא מסתיר את כוונותיו ולא עוטף את דבריו בדברי נחמדות ותירוצי שווא שקריים, יש לו מטרה: אולי אוכל נכה בו .

שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל, שלוש פעמים הקב"ה שם את הדברים בפיו ומברכם. אבל היה תנאי לכל ניסיון קללה: בלעם היה חייב לראות את העם.

שנאת הדת של מואב כלפי בני ישראל הוציאה את המואבים ממקומם, וגרמה להם לעשות פעולות לא רציונליות, ולוותר על "תעודת הביטוח" שניתנה להם מהקב"ה.

כיצד אדם שמדבר עם אלוהים לא מצליח להבין את מה שאלוהים רוצה ממנו? כיצד קוסם ששמעו יצא למרחוק לא יכול

בפרשת בלק, גם בלק וגם בלעם מתארים את ישראל. בלק אומר: עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם- בעבר. לעומתו בלעם אומר בהווה- עם יוצא ממצרים, מדוע?

פרשת בלק מעוררת שאלות לא רק ביחס למהלך העניינים שמתואר בה, אלא בעיקר לשאלה כיצד להתייחס לדמותו של בלעם?

בעיה אחת עיקרית נראה שיש במעשיהם של בלק ובני עמו, בעיה שמגדירה את מעשיהם מההתחלה כטעות – הם נכנסו למלחמה לא להם.

חז"ל ראו באברהם אב טיפוס לדרך הנכונה, ולעומתו בבלעם ראו מודל לאדם השלילי באשר הוא ולכן ניסו ללמד אותנו, דרך דמותו, ממה עלינו להתרחק ולהישמר.