דבר תורה
החודש הזה לכם
התורה מצווה על מצוות קידוש החודש. שני חלקי הציווי נראים שאומרים את אותו הדבר- החודש הזה לכם ראש חודשים משמעו
התורה מצווה על מצוות קידוש החודש. שני חלקי הציווי נראים שאומרים את אותו הדבר- החודש הזה לכם ראש חודשים משמעו
שני צדדים באישיותו ויעודו של משה באים לידי ביטוי בתחילת הפרשה, שני צדדים שמתבטאים בפסוק: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר
הפסוק הראשון של פרשת שמות מדבר בלשון הווה ועבר, על מה מרמז שינוי זה? בעל הכלי יקר מוצא רמז להתנהלות עם ישראל בגלות הנרמז בגלות הראשונה.
בתיאור עליית הארבה על מצרים מתאר משה על תחילת המכה דווקא בארמון פרעה- למרות שהארבה הגיע מחוץ למצרים, מדוע? להדפסה
יוסף מבקש מהאחים שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד כדי להביא את בנימין, אך לאחר מכן משנה את דעתו, מדוע? ננסה להבין זאת דרך פירוש הכלי יקר.
פרשת וישב פותחת תקופה חדשה בחיי האבות- תקופת יעקב: וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית, ל"ז, א'), ועל
וַיהֹוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה
מים לים לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם
מצוות המלכת המלך עוררה שאלות בקרב הפרשנים ובמרכזן: האם המצווה היא חובה או רשות? והאם היחס למלוכה הוא חיובי או שלילי?
הפסוק הפותח את הפרשה מתחיל בלשון יחד וממשיך בלשון רבים, כיצד מסביר זאת בעל הכלי יקר? וכיצד רלוונטיים דבריו גם אלינו אנו?
מלמדים חז"ל שבתי הדין צריכים להיות פרושים בכל הארץ על מנת להוציא משפט צדק, אך האם לא ניתן לעשות זאת אם לא היו מפוזרים? ולמה דווקא צדק ולא אמת?
חכמים עסקו בסמיכות הנושאים בתחילת פרשת כי תצא, ונראה שאפשר להסביר את הקשר ביניהם לא בסודות ורמזים עליונים, אלא חינוך וסדר הערכים בחיי האדם.