אבי כהן סקלי
ערבים זה לזה
מה מביא יהודי מצליח בקייפטאון להשקיע את מרצו, זמנו וכספו במאבק למען מדינת ישראל? על הערבות ההדדית בעם ישראל, לאור פרשת נצבים.
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
מה מביא יהודי מצליח בקייפטאון להשקיע את מרצו, זמנו וכספו במאבק למען מדינת ישראל? על הערבות ההדדית בעם ישראל, לאור פרשת נצבים.
משה רבנו נותן כלים לדורות. הפעם הכלים הם "לב לדעת", "עיניים לראות" ו"אזניים לשמוע". רק בחירה של כל אחד ואחת מאיתנו תוביל אותו לתקן את הרגע המפוספס, ולזכות בכוח הלב
משה מבין שאין משמעות לתורה הכתובה על אבן- גם אם תחזיק מעמד לנצח, אם העם אינו מסוגל לשמוע ולהקשיב. אין משמעות לטקסי ברכה וקללה אם העומדים בטקסים אלו לא מסוגלים
ההבנה וההכרה שאנחנו חלק משרשרת אחת ארוכה היא הכרה יסודית ומכוננת. מכוחה עלינו לקבל על עצמנו שבמשמרת שלנו, התהליך יימשך והשרשרת לא תיפסק.
המדרש בספרי מדבר על נפשו של האדם, ומודה שאדם באשר הוא אדם – קשה לו לזוז ממקומו כאשר פוגעים בו. אך המדרש מבקש ללמד אותנו את דרכיו של הקב"ה, ולומר:
התורה הבינה את המשמעות של "צער בעלי חיים", וביטוי לכך מופיע בציווי 'לא תחרוש בשור וחמור', ציווי שחכמים מצאו בו גם הכוונה לאומית.
פגיעה בפרנסתו של אדם היא פגיעה אנושה שהתורה לא מוכנה לקבל אותה, לא בשביל חוב ולא בשום מצב אחר, ומבטאת תפיסה זו באיסור לחבול רחיים ורכב.
למי מופנה הציווי הידוע "צדק צדק תרדף", למי הוא מתייחס לבעלי הדין, לשופטים או לשוטרים ? ומדוע כפלה התורה את לשונה, וכתבה פעמיים צדק ?
בנוגע למינוי המלך, התורה מתארת שעם ישראל יבקש למנות עליו "מלך ככל הגויים". התורה מסכימה לזה, אך מבהירה שכדי שהחברה תתקיים באופן ראוי, גם על המלך חלות מגבלות.
התורה, בפרשה שמציבה את הסדר המשפטי-חברתי, שוזרת שלוש פעמים לאורך הפרשה את הצורך לדרוש, לחקור ולהגיע לאמת. זה הבסיס היסודי והעיקרי.
רוממות הלב היא איסור גאווה, והתורה מבקשת זאת למנוע מהמלך. ולא רק מהמלך, אלא גם מכולנו, מכל אחד ואחד בעם ישראל.
ראה, אנכי נתן לפניכם… אשר אנכי מצוה אתכם… כיצד מבטאת המילה אנוכי את בחירת האדם, וכמה בחירתו חשובה לדרך חייו.
