
על הגבורות
פרשת מקץ מלאה בעוצמות אדירות שמתגלות דרך אנשים פרטיים, רגעי גבורה שבהם אדם משנה את המציאות הקיימת בן רגע. יוסף

פרשת מקץ מלאה בעוצמות אדירות שמתגלות דרך אנשים פרטיים, רגעי גבורה שבהם אדם משנה את המציאות הקיימת בן רגע. יוסף

משחק הכיסאות אחד הדברים שהיה לי קשה מאוד להתעסק איתם בצמתים השונים שבהם זכיתי לפעול (וזה קורה כמעט בכל תפקיד,

איך להוביל את הספינה ביולי 2015, זכיתי להיות בורג קטן בהקמת המשרד לשוויון חברתי החל מצעדיו הראשונים. הליך הבנייה וההרכבה

התורה אינה מסתירה את מעשיהם הפחות טובים של גדולי עולם. גם שבטי ישראל מתמודדים עם קנאות, תאוות, כעסים וכיוצא בזה והתורה פורשת את הדברים בפנינו ובכך מציגה את הפן האנושי של סיפור האבות.

במהלך פרשת "וישב", עוצרת התורה את רצף המאורעות שהתחילו בתחילת הפרשה בסיפור יוסף ואחיו, ו'מכניסה' סיפור שלא קשור לרצף זה. כנראה סיפור יהודה ותמר מצדיק הפסקה כזו.

לכאורה, גלות מצרים כולה הייתה יכולה להימנע אלמלא היה שולח יעקב את יוסף לראות בשלום אחיו בשכם. אך עיון מדויק יותר ישפוך אור על הסיפור, ועל השילוב בין המציאות היום-יומית שאנחנו חווים ובין ההנהגה האלוקית של העולם הזה.

סיפור מכירתו של יוסף בידי אחיו, בגיל שבע עשרה בלבד, פותח את פרשת "וישב". מדובר בסיפור דרמטי וטרגי, אחד הפרקים הראשונים והקשים בהתהוותו של עם ישראל, שאת המחיר עליו אנו נשלם עוד דורות ושנים רבות אחריו.

אליעזר עבד אברהם מגיע ויומד על עין המים, לא יודע כיצד למצוא כלה ליצחק. הפתרון שלו הוא העמדת תנאי: הנערה שתשקה אותו ואת גמליו היא הכלה, אולם הוא לא ציפה שהתנאי יתמלא כל כך מהר, עד שהתורה מתארת את תגובתו במילים: והאיש משתאה לה.

אברהם שולח את אליעזר להביא אישה לבנו יצחק, אבל תיאור השליחות מעורר שאלה: למה מעניין אותנו שאליעזר לוקח עשרה גמלים מלאים בכל טוב אדוניו?

באחד מתפקידי הקודמים כיהנתי כראש האגף לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית בנגב, מטה היישום במשרד ראש הממשלה.[1] בחורף 2013, בעקבות

צדיקים גדולים היו נטועים לאורך כל הדורות עד להגעתו של אברהם. אם כך, מדוע נבחר דווקא אברהם להיות "אבי האומה העברית"?

בפרשתנו אנחנו פותחים היכרות עמוקה עם אברהם, ביציאתו מחרן בצו הקב"ה ובהגעתו לארץ כנען, ומלחמת ארבעת המלכים עם החמישה. במהלך המלחמה מצליח אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום מהשבי ולהביס את ארבעת המלכים.