עגלת קניות

ר"י בכור שור

רבי יוסף בכור שור

רבי יוסף בכור שור, הידוע גם כריב"ש או ר"י מאורליאנס, היה מגדולי חכמי צרפת במאה ה-12 (1140-1200 לערך). הוא היה פרשן מקרא ופשטן, פרשן תלמוד ופייטן.

תקופת פעילותו של רבי יוסף בכור שור:

רבי יוסף בכור שור חי ופעל בצרפת בתקופת תור הזהב של יהדות צרפת, תקופה בה חיו ופעלו גדולי תורה רבים כמו רש"י, בעלי התוספות ורבינו תם. הוא התגורר באורליאן, עיר בצפון צרפת.

תחומי הפעילות של הבכור שור:

  • פרשן מקרא מקורי: רבי יוסף בכור שור נודע בפירושו המקורי לתורה, בו שילב גישה פשטנית עם פרשנות חדשנית. הוא התאפיין בשאיפה למקוריות, תשומת לב לפרטי הסיפור המקראי, והשתדלות להרחקת הגשמיות.
  • פרשן תלמוד: הוא היה תלמידו של רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, וחידש חידושים רבים בתלמוד. חידושיו מובאים בספרי בעלי התוספות.
  • פייטן: רבי יוסף בכור שור חיבר פיוטים וסליחות, ביניהם קינות על קדושי בלוי ובריי.

חשיבותו של הר"י בכור שור:

רבי יוסף בכור שור נחשב לאחד מגדולי פרשני המקרא בימי הביניים. פירושו לתורה, אף שלא זכה לתפוצה רחבה, השפיע על פרשנים מאוחרים יותר. הוא גם היה דמות מרכזית בתנועת בעלי התוספות, ו תרם רבות לפיתוח פרשנות התלמוד.

מקורות נוספים:

רבי יוסף בכור שור

רבי יוסף בכור שור, הידוע גם כריב"ש או ר"י מאורליאנס, היה מגדולי חכמי צרפת במאה ה-12 (1140-1200 לערך). הוא היה פרשן מקרא ופשטן, פרשן תלמוד ופייטן.

תקופת פעילותו של רבי יוסף בכור שור:

רבי יוסף בכור שור חי ופעל בצרפת בתקופת תור הזהב של יהדות צרפת, תקופה בה חיו ופעלו גדולי תורה רבים כמו רש"י, בעלי התוספות ורבינו תם. הוא התגורר באורליאן, עיר בצפון צרפת.

תחומי הפעילות של הבכור שור:

  • פרשן מקרא מקורי: רבי יוסף בכור שור נודע בפירושו המקורי לתורה, בו שילב גישה פשטנית עם פרשנות חדשנית. הוא התאפיין בשאיפה למקוריות, תשומת לב לפרטי הסיפור המקראי, והשתדלות להרחקת הגשמיות.
  • פרשן תלמוד: הוא היה תלמידו של רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, וחידש חידושים רבים בתלמוד. חידושיו מובאים בספרי בעלי התוספות.
  • פייטן: רבי יוסף בכור שור חיבר פיוטים וסליחות, ביניהם קינות על קדושי בלוי ובריי.

חשיבותו של הר"י בכור שור:

רבי יוסף בכור שור נחשב לאחד מגדולי פרשני המקרא בימי הביניים. פירושו לתורה, אף שלא זכה לתפוצה רחבה, השפיע על פרשנים מאוחרים יותר. הוא גם היה דמות מרכזית בתנועת בעלי התוספות, ו תרם רבות לפיתוח פרשנות התלמוד.

מקורות נוספים:

מוטי מלכא

שמיטה וסיני

בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.

מוטי מלכא

בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית

בסיום פרשת אמור מספרת התורה על אירוע חריג בו מעורבים איש ישראלי ובן הישראלית. המעשה עצמו חמור מאוד אולפ חייבים לשאול מדוע סיפרה זאת התורה? מה יש ללמוד ממנו הלאה?

פרשת השבוע
מוטי מלכא

וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים

פרשת המקלל מעוררת תהיות שונות, ואחת מהן קשורה בעונשו ובחלק של העם בעונש: וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים.. מדוע היה על בני ישראל לקחת חלק פעיל כל כך בעונש?

מוטי מלכא

ראשית העומר

תפקידו של הקורבן ראשית העומר היה להתיר את השימוש לאכול מהתבואה החדשה , שעד שלא הוקרב היה אסור לאכול ממנה (איסור חדש).  אולם מדוע היה צריך לאסור את התבואה עד הבאת קורבן זה? מהו תפקידו של הקורבן?

מוטי מלכא

על הטהרה

בתהליך טהרת המצורע משתמש הכהן בארז, אזוב ושני. בעל הבכור שור מראה כיצד אלמנטים אלו מהווים כלים חינוכיים המשמשים להפוך את חזרתו בתשובה לקבועה.

מוטי מלכא

למצוא חן בעיניך

יעקב , עם חזרתו לארץ, שולח מלאכים ושליחים לעשיו להודיע לו על שובו ומעשה זה מעורר שאלה: למה היה צריך להודיע על כך ומה קיווה להשיג במעשהו?

ספר תורה לפרשת השבוע
מוטי מלכא

יעקב מחפש משמעות

יעקב יוצא מבית הוריו, פרידה שיש בה פחד ועצב ולמעשה היא אינה יצאה כי אם בריחה. לאחר חלום הסולם מתארת התורה את הליכתו כהליכת שמחה – אך מה השתנה?

תמונה לפרשת וילך
מוטי מלכא

אף חובב עמים

מי הם העמים אותם הקב"ה חובב ומחבב? האם כוונת משה לבני ישראל או לאומות העולם? עיון בדברי הבכור שור מלמד עד כמה הפסוק קשור לתקופה בה אנו נמצאים.

תמונה לפרשת השבוע
מוטי מלכא

בפיך ובלבבך לעשותו

אומר משה לבני ישראל שמצוות התורה קרובים אליהם: בפיך ובלבבך לעשותו, והרב בכור שור לומד מכך לא רק על היכולת לקיום המצווה אלא גם לגבי מהו הקיום השלם.

פרשת כי תבוא
מוטי מלכא

וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ

שתי מצוות פותחות את פרשת כי תבוא: מקרא ביכורים ווידוי מעשרות. את שתי המצוות צריך האדם לומר בפיו, אך הן נבדלות בעוצמת הקול של אומרן.

תמונה לפרשת השבוע
מוטי מלכא

קללת אלוקים תלוי

התורה מצווה שלא להלין את התלוי על העץ, קללת אלוקים תלוי, אך מהי הקללה בכך? ומדוע שלא לפרסם את מעשי החוטא? על כך בדברי הבכור שור.

תמונה פרשת שופטים
מוטי מלכא

כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם

עם הכניסה לארץ ישראל עתיד העם לבוא במגע עם יושביה, והתורה שמה לב לצורך להזהיר את בני ישראל מפני מפגש זה, אך שונה האזהרה כאן מזו שבספר ויקרא.

דילוג לתוכן