ספר שמות

התורה מתארת את השכנת השכינה הבאה לידי ביטוי בכך שכבוד ה' מלא את המשכן ובעמוד הענן ובעמוד האש. מדוע היה חשוב לתורה לסיים את ספר שמות, לסיים את החלק של השראת השכינה במילים "לעיני כל בית ישראל, בכל מסעיהם"?

הפרשה נפתחת בציווי להבאת תרומה למשכן :"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כׇּל־אִישׁ" מה המשמעות של המילה "לי" בציווי זה ? למה מתכוון הקב"ה שהוא מבקש שיקחו "לי" תרומה?

ונשמע קולו בבואו אל הקודש – איזה קול צריך להישמע בבוא הכהן הגדול, האם קול פעמונים או קול אחר? ומהי תכלית השמעת קול זה?  

אחת מהציוויים המופיעים בפרשתנו, מתייחס ליחס ליתום ולאלמנה ומבנה הדברים  דורש עיון והסבר: כׇּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן, נעיין במשמעויות השונות של הציווי.

בשני פסוקים התורה מתארת בני ישראל בתוך ים סוף, שני פסוקים כמעט זהים בניסוחם, אך בכל זאת שונים..

שלושה מנהיגים מסכמים את בניית המשכן: משה, בצלאל ואהליאב. כל אחד מהם מלמד אותנו מסר לחיינו, ומלמדים על מנהיגות עם ענווה.

התורה מספרת על המפקד שנעשה לאחר השלמת בניין המשכן, וחז"ל קישרו בין בנייה זו לבריאת העולם: שחביבים מעשה המשכן כמעשה שמים וארץ… אך מה הקשר שבין בריאת העולם ובניית המשכן?

למרות שבצלאל ואהליאב הופקדו על מלאכת המשכן, עם ישראל כולו לקח בו חלק. אולם ישנו כלי אחד שבו כותבת התורה באופן מפורש: " וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן". מדוע מציינת התורה את בונה הכלי? והתשובה טמונה בכך שבצלאל דווקא על כלי זה נתן את נפשו.

משה מספר לעם: רְאוּ קָרָא יְהֹוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי, וממנה אותו על עבודת המשכן. בעלי המדרש דנו מדוע דווקא בשם בצלאל קרא הקב"ה ומה ניתן ללמוד מכך?

לאחר חטא העגל משה מוציא את אוהל מועד מחוץ למחנה: 'וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה', מדוע עשה זאת, ומה באה התורה ללמדנו במעשה זה?

המכנסים הם חלק בלתי נפרד מבגדי הכוהנים – 'ועשה להם מכנסי בד', ומצד אחד נראה שהם הפשוטים שבבגדים, אך רבים מהפרשנים מצאו בהם יסודות שצריכים ללוות כל אחד מאתנו.

מצווה בקב"ה את משה על מינוי אהרון לכהן: הקרב אליך את אהרון אחיך, אולם מדוע נבחר דווקא אהרון לתפקיד חשוב זה? ננסה לעמוד על הסיבות לכך כפי שמביאים בעלי המדרש.