ספר ויקרא

פרשת במדבר פותחת ספר חדש ונקראת תמיד לפני שבועות, ללמד שכשם שהמדבר פתוח לכולם – כך התורה מזומנת לכולם.

בפרשת בחקותי מלמדת התורה על תגובת העם לעונשי הקב"ה: וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי – העונשים באים 'במקרה', ולכן אינם מחייבים שינוי, אך התורה באה ללמד להיפך – עלינו לקחת אחריות ולתקן!

פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, אך מה משמעות הבטחה זו?

בסיום הברכות בפרשת בחקותי מזכיר הקב"ה לעם את הוצאתם ממצרים והצלתם מהשעבוד במילים: וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, אך כיצד יש להבין הזכרה זו?

פרשת בהר חושפת אותנו לעולם הכלכלי של התורה: עולם מאוזן שבו לכול אחד יש את שלו אך מחוייב גם להסתכל על זולתו.

בפרשת בהר מצווה התורה על דיני גאולת אדמות, ומחלקת בין בתים הנמצאים מחוץ לעיר לאלו הנמצאים בתוכה. נעיין בדברי הבכור שור על משמעות חלוקה זו.

אנו יודעים שבשנת השמיטה, אחת לשבע שנים, לא מעבדים את האדמה והיא הפקר לכל. אבל מה המשמעות של שביתה לה' – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" ?

בסיום פרשת אמור מספרת התורה על אירוע חריג בו מעורבים איש ישראלי ובן הישראלית. המעשה עצמו חמור מאוד אולפ חייבים לשאול מדוע סיפרה זאת התורה? מה יש ללמוד ממנו הלאה?

פרשת המקלל מעוררת תהיות שונות, ואחת מהן קשורה בעונשו ובחלק של העם בעונש: וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים.. מדוע היה על בני ישראל לקחת חלק פעיל כל כך בעונש?

תפקידו של הקורבן ראשית העומר היה להתיר את השימוש לאכול מהתבואה החדשה , שעד שלא הוקרב היה אסור לאכול ממנה (איסור חדש).  אולם מדוע היה צריך לאסור את התבואה עד הבאת קורבן זה? מהו תפקידו של הקורבן?

מצווה התורה על מתנות העניים הבאות מהשדה: ובקוצרכם את קציר ארצכם… דנים חכמים במהותו של הציווי ולמה נאמר בו : אני ה' אלוהיכם?

קדושת ה' וקידוש ה' יכול להתבטא בדברים הגדולים בחיים, אך גם בדברים ובפרטים הקטנים – בדרך בה אנו מתנהגים עם הסובבים אותנו.