אבי כהן סקלי

מה המשמעות של הביטוי "וירד יהודה מאת אחיו", אם התורה מבקשת לומר לנו שיהודה עובר פיזית ממקום מושבו אל אזור עדולם מדוע לא כותבת התורה "וילך יהודה", ומה משמעות הביטוי "וירד יהודה" ?

יעקב נערך למאבק מול עשיו, הוא מכין את המחנה ומעביר את משפחתו בכדי להתמקם ולהיות מוכן. ברגע מסוים שיעקב נותר לבדו, מגיע אותו "איש" ומתחיל להיאבק עימו, על מה נאבק אותו "איש" אל מול יעקב, מה רוצה אותו מלאך מיעקב ? או מה עשה יעקב שנדרש המאבק הזה ?

בפרשת תולדות מספרת התורה על המתח שבין אבימלך ויצחק שמוביל לסילוקו של יצחק מגרר. את הסיבה לכך מביאה התורה: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד – אולם לאחר מכן אנו קוראים על הגעת אבימלך ליצחק וחידוש הברית ביניהם, אז מה בעצם קורה כאן?

בפרשת תולדות מספרת התורה על המתח שבין אבימלך ויצחק שמוביל לסילוקו של יצחק מגרר. את הסיבה לכך מביאה התורה: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד – אולם לאחר מכן אנו קוראים על הגעת אבימלך ליצחק וחידוש הברית ביניהם, אז מה בעצם קורה כאן?

רק פרשה אחת, פרשת "תולדות", מתמקדת ביצחק אבינו. פרשה יחידה ובה יצחק מתואר כממשיך של אברהם אביו. אולם מהו ייעודו של יצחק? מה תפקידו ומהי גדולתו?

חז"ל נותנים משקל רב לסמיכות הקיימת בין פרשיות מסוימות בתורה, ולכן שואלים מה באה ללמדנו התורה כאשר הסמיכה את ברכת הכוהנים לקורבנות הנשיאים ?

כאשר התורה מבקשת לספור את בני שבט לוי מבוצעים שני שינויים מרכזיים אל מול המפקד הכללי. ראשית, המפקד של שבט לוי כולל את כלל הגברים מבין חודש ומעלה (ולא מבני 20 שנה) ובנוסף התורה מציינת באופן מפורש שהמפקד בוצע "על פי ה'"

פרשת בחקותי, שנראה שאין מתאימה ממנה לזמננו, פותחת ברצף של ברכות אשר מסתיימות בהבטחה: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת, אך מה משמעות הבטחה זו?

אנו יודעים שבשנת השמיטה, אחת לשבע שנים, לא מעבדים את האדמה והיא הפקר לכל. אבל מה המשמעות של שביתה לה' – "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" ?

מצווה התורה על מתנות העניים הבאות מהשדה: ובקוצרכם את קציר ארצכם… דנים חכמים במהותו של הציווי ולמה נאמר בו : אני ה' אלוהיכם?

מעשיו של האדם משפיעים על נפשו – לטוב ולרע. מעשים רעים יובילו לנפש גסה ואטומה אשר אינה רואה את האומה הישראלית ורואה בעיקר את עצמו. מעשים טובים, יגדלו וירוממו את נפשו, עד שנשמתו תאיר את העולם.

בצרעת הבית מגיע האדם אל הכהן ואומר לו: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת, ועל כך שואלים: מדוע נאמר כ- נגע, למה לא אומר: נגע ראיתי? תשובת חכמים מלמדת אותנו עד כמה חשוב לדעת לומר: לא יודע!