
אחדות ה' מזה, ואחדות ישראל מזה
פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.
מים לים / אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".

פרשת כי תשא ופורים, האם יש קשר ביניהם? ננסה לבחון זאת דרך לוחות הברית, עליהם נאמר: 'מזה ומזה הם כתובים' ודרך המדרש השם את הפסוק גם בפיה של אסתר.

פרשת "ראה" ממשיכה את נאום המצוות, ובין היתר חוזרת התורה לצוות על איסור מאכלות אסורים. מיד לאחר מכן מצווה על מצוות המעשר :"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כׇּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" ונשאלת השאלה: למה נסמכו הפרשיות?

בעת היציאה לקרב מצווה התורה את כהן משוח המלחמה, לדבר אל בני ישראל:" וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם", אך מדוע צריך לפתוח הכהן את מילותיו במילים "שמע ישראל" ? הרי היה יכול להגיד את דבריו מיד?

משה רבנו ,כאשר הוא מצווה את בני ישראל שלא להוסיף או לגרוע מן המצוות, מזכיר את מעשה בעל-פעור, ומדגיש שמי שדבק בקב"ה נשאר חי. מה המשמעות של החיבור בין מעשה בעל פעור לבין הציווי להיות דבק בקב"ה? ומה הכוונה בלהיות "דבקים בה' אלוקינו"?

משה רבנו מזכיר את הטובות של הקב"ה לעם ישראל, אבל מציין שלמרות זאת היה בהם חוסר אמונה: 'וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹקֵיכֶם', אך לא ברור לאיזו חוסר אמונה משה מתכוון?

משה רבינו מזכיר לבני ישראל את חטא העגל ואת ירידתו מהר סיני עם לוחות הברית, וכאשר ראה את חטאם, מזכיר משה את תגובתו: "ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם…ואשברם לעיניכם", אך מדוע הדגשה שהוא תפס את הלוחות בידו? הרי ברור שהוא המחזיק בהם…

בפרשה נקרא על היציאה למלחמה במדין, וזאת הפעם הראשונה שהתורה מציינת יציאה של כהן וכלי הקודש עם הצבא – מדוע דווקא כאן ? ומדוע פנחס הוביל את המערכה הזאת ולא יהושע? ומה המשמעות של הניסוח "אותם ואת פנחס" ?

אחרי פתיחה קצרה המתארת את שכר פנחס ואת הציווי להרוג את המדיינים, מגיע הציווי לפקוד את בני ישראל. הציווי הזה מופיע באופן שאינו רגיל. הפסוק הפותח את הציווי בשני משפטים שונים, כאילו שאינם קשורים זה לזה – צד אחד התייחסות לסיום המגיפה ומצד שני ציווי על המפקד, מה המשמעות של המבנה הלא רגיל הזה?

פרשת "בלק" היא מרתקת ומלאה במציאויות מורכבות ונבואות על האומה הישראלית. כולנו מכירים את הסיפור על אתונו של בלעם שבטרם פתחה את פיה, בלעם מכה אותה שלוש פעמים, עד שהמלאך מתערב ופוקח את עיני בלעם. מדוע בא המלאך בטענות אל בלעם על כך שהיכה את האתון הרי זו הדרך להנחות את הבהמה ?

שנת היובל, אשר מגיעה אחרי ארבעים ותשע שנים ומעבר של שבע שמיטות, היא שנת שיא באומה הישראלית, שנה שבה קוראים לחופש לכל יושביה. מה המשמעות של שנת היובל ומה הדיוק של התורה במילים "לכל יושביה", האם יתכן שתהיה אפליה בין קבוצות שונות בארץ ?

בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי והראו עד כמה קשה המצב הזה לעם ישראל.

במרכזה של פרשת "קרח" אשר נקרא השבת עומדת המחלוקת הידועה בהיסטוריה של העם היהודי -"מחלוקת קרח ועדתו", עליה אומרים חז"ל שמחלוקת שאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. המחלוקת אומנם קרויה על שמו של "קרח", אבל גם על שם "עדתו". חלק מעדתו היו שני "כוכבים" שקוראים להם דתן ואבירם.