פרשת עקב

כמה פעמים אנחנו מפנים את ליבנו ובעיקר את זמננו "לטהר את הלב" ולהבין האמת? כמה פעמים אנחנו רואים את הפגמים בעבודת ה' ואת התאוות העוטפות אותנו?

אומר משה לבני ישראל לגבי עמי הארץ: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, אך האם באמת בני ישראל לא יוכלו לנצחם מהר למרות הבטחת ה'? הבכור שור מוצא רעיון חינוכי בדברים.

מה ל'חרב היונה' וליונת השלום? מה ל'עיר היונה'  וליונים בארובותיהן? ואיך כל זה  מתקשר בהפטרתנו בפסוק הנקמה והנחמה 'והאכלתי את

וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי אני אוהב את הביטוי הזה: "ארבעים יום וארבעים

שמיעה דורשת בירור ודיוק, הבנה והעמקה. היא מחייבת להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לגלות מה באמת נכתב ונאמר, מה עיקר ומה תוספת, מה שורש ומה ענף, ומתוך כך להבין מה ההלכה באמת רוצה.

למרות שזכינו למדינה ריבונית, תפילות שונות בסידור עדיין מדברות בלשון גלותית. האם לא הגיעה העת לשנות את הנוסח?

לעילוי נשמת: מזל בת נזמה בעבודתי פגשתי לא מעט אנשים מעניינים, שעשו דברים משמעותיים בחייהם לטובת החברה בישראל. מהם היו

פרשת עקב ממשיכה את נאומו של משה רבנו לפני פרידתו מעם ישראל, שבו הוא חוזר על אירועים מרכזיים שעברו על בני ישראל.

סכנה גדולה יש בהתאהבות עצמית, בהבנה שאתה המרכז, בכוחך ובתפקידך. סכנה גדולה טמונה בתחושה החזקה שאתה בעל הבית…

קושי גדול מעוררת הפתיחה של דברי משה- מה ה' אלוקיך שואל מעמך? אך האם באמת משימה זו היא כל כך קלה? ואם כן- אז כיצד מגיעים לכך?

המדרש מתייחס למקומות בהם מופיע בתורה הנושא של אכילה ושביעה, ומציין כי בכל מקום כזה מופיעה גם הזהרה מפני שכיחת הקב"ה. אך מהו הקשר בין הדברים?

שואל משה את בני ישראל: מה ה' מבקש מכם? ועל כך הגמרא שואלת: אטו יראת מילתא זוטרתא היא? בעל הכלי יקר מסביר כיצד מכוונים הדברים לבני דורו של משה.