אבי כהן סקלי
חיבור ערכי המביא להתרוממות
יתרו מייעץ למשה למנות שופטים, אך גם מדייק את תפקידו: "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת". רבנו בחיי והמלבי"ם מלמדים שהנהגה אינה רק חלוקת משימות, אלא הוראת הדרך שממנה צומחים
יתרו מייעץ למשה למנות שופטים, אך גם מדייק את תפקידו: "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת". רבנו בחיי והמלבי"ם מלמדים שהנהגה אינה רק חלוקת משימות, אלא הוראת הדרך שממנה צומחים
מורים לנו חכמים לשוב אל "אנכי ה' אלוהיך", ולזכור ששם ניתנה תורה. כי התורה היא ברית והתקשרות, שעל בסיסן ניתנו כל המצוות.
התורה מספרת על דברי יתרו: "בדבר אשר זדו עליהם", אך לא מפרשת מהו בדיוק הדבר. ר"י בכור שור מתייחס לשתי אפשרויות להבין את הדברים.
"במשוך היובל, המה יעלו בהר": בהיתקע השופר תוסר מגבלת ההר, משום שקדושתו פקעה בתום מעמד מתן תורה. על המעבר מקודש לחול, שאינו חיצוני אלא תחושה, הבנה והחלטה.
האמונה שלנו נגזרת מחוויה אישית של כלל ישראל, מה שראו בעיניהם ומה שמסרו לבניהם. זו לא אמונה ערטילאית באיזשהו כוח עליון, אלא אמונה הנובעת מהיכרות, אמונה של קשר וחיבור.
יתרו מונה ארבע תכונות הנדרשות מן השופטים, אך משה בוחר "אנשי חיל" בלבד. בעל "מי השילוח" מסביר מדוע: אנשי חיל הם מי שיודעים שמצד עצמם אין להם כוח לעשות דבר.
התורה מספרת שיתרו שומע על הצלת בני ישראל ולכן בא אליהם, ובבואו משה מספר לו את מה שנעשה למצרים ולפרעה. מדוע היה משה צריך לספר זאת? נעיין בדברי הכלי יקר.
בתחילת הפרשה אנו שומעים על בוא יתרו למחנה ישראל: הוא זובח לה' ומכיר בגדולתו של הקב"ה. מתוך כך עולה השאלה: מדוע הוא לא נשאר עם בני ישראל?
מדוע מעמד הר סיני, מעמד כה יסודי וגדול, אינו פותח את התורה כולה או מופיע מיד לאחר בריאת העולם? האם למקומו כאן ישנה משמעות נוספת על זו הכרונולוגית?
התורה מציינת: "וישמע יתרו", אך מה שמע שזעזע אותו עד כדי כך? מה גרם לו לנטוש את עבודת האלילים שהיה מראשיה ולחבור לעם ישראל?
מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר סיני? לכאורה היה נכון לתת את התורה דווקא בארץ ישראל, ובכך לבטא את השילוב של התורה, הארץ והעם.
מדוע היה חשוב לתורה לציין דווקא את דברי יתרו בהכרתו את גדולת הקב"ה? האם דווקא ממי שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה אנו צריכים לשמוע זאת?
