פרשת חקת

עיון במצוות פרה אדומה ופרטיה על פי פרשני הפשט: מתי נאמרה פרשת פרה אדומה? מדוע נכתבה מצווה זו כאן ומה פרטי המצווה?

פרשת "חקת" אשר נקרא השבת מכילה בתוכה את הפרידה משני מנהיגי ענק – מרים הנביאה ואהרון הכהן. פרידה זו גוררת ניסיונות לא פשוטים לעם ישראל.

מרבית הפרשנים ממקמים את עניין מי מריבה בשנת הארבעים ורואים בהכאת הסלע חטא, נעיין בדברי הבכור שור המקדים את העניין החטא אחורה בזמן וכיצד הוא מבין את חטאו של משה.

פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.

מרים לא זכתה מיוחד לטקס בפטירתה, אבל דווקא משום כך, היעדרותה עשתה רושם. רק לאחר מותה ראו בני ישראל כמה

פרשת חוקת מפגישה אותנו עם הצד המדיני של בני ישראל במדבר. ארבעים שנה לאחר שיצאו ממצרים מבקש עם ישראל להיכנס לארץ המובטחת. וכדי להיכנס עליהם לעבור בשטחם של האמורי ושל ממלכת אדום.

חכמים קישרו בין מצוות פרה אדומה ומעשה העגל: תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֶגֶל, אך כיצד מתקשרים שני העניינים- טהרת המת וע"ז?

פרשת "חקת" נושאת בחובה שיעור גדול לחיים- היא מציגה את ההבחנה בין הסמל למהות. שני אירועים בפרשה מתבטאת הבחנה זו: פרה אדומה ונחש הנחושת.

פרשת "חקת" פותחת באחת מהמצוות הכי פחות מובנות בתורה – "פרה אדומה". תכליתה היא טיהור טמאי מתים, במהלך טהרת הטמא, המטהר עצמו הופך לטמא, מדוע?

מצוות פרה אדומה מעוררת שאלות- בעיקר סביב הניסיון למצוא היגיון בפרטי המצווה. ננסה לראות האם המצווה יכולה להיות מוסברת בפן

בפרשת חקת מספרת התורה על חטאו של משה במי מריבה, וכן על עונשו- נגזר על משה ואהרן למות במדבר ולא להיכנס לארץ, אך מדוע המעשה היה כל כך חמור?

חז"ל הסבירו שמצוות פרה אדומה היא מכלל החוקות- מצוות שאין טעמן נגלה לנו, ואמרו חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי. בעקבות זאת