פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת חקת בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
התורה מספרת על מלחמה בכנעני: 'וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד…' בא להילחם עם ישראל, בתחילה ישראל מפסידים, ולאחר מכן, בזכות נדרם הם מנצחים. עולה השאלה מה עושים הכנענים בשטחם של עמלק? ומדוע בזמן הנדר בנ"י לא מתייחסים אליהם ככנענים?
בפרשתנו, העמלקי מתחפש לכנעני, ובא למלחמה בישראל. תוצאות המלחמה הן שהוא שובה שבי מישראל, ועם ישראל מצידו נועץ ומבקש את עזרת הקב"ה ובזכות זה מצליח להכותו. חכמים התמקדו בעניין השבי והראו עד כמה קשה המצב הזה לעם ישראל.
עיון במצוות פרה אדומה ופרטיה על פי פרשני הפשט: מתי נאמרה פרשת פרה אדומה? מדוע נכתבה מצווה זו כאן ומה פרטי המצווה?
פרשת "חקת" אשר נקרא השבת מכילה בתוכה את הפרידה משני מנהיגי ענק – מרים הנביאה ואהרון הכהן. פרידה זו גוררת ניסיונות לא פשוטים לעם ישראל.
מרבית הפרשנים ממקמים את עניין מי מריבה בשנת הארבעים ורואים בהכאת הסלע חטא, נעיין בדברי הבכור שור המקדים את העניין החטא אחורה בזמן וכיצד הוא מבין את חטאו של משה.
פרשיית מי מריבה רבת המסתורין הביאה לתופעות פרשניות מעניינות, ריבוי פירושים תהפוכות ויחסים מורכבים בין פשוטו של מקרא ומדרשו.
מרים לא זכתה מיוחד לטקס בפטירתה, אבל דווקא משום כך, היעדרותה עשתה רושם. רק לאחר מותה ראו בני ישראל כמה משמעותית היא היתה.
פרשת חוקת מפגישה אותנו עם הצד המדיני של בני ישראל במדבר. ארבעים שנה לאחר שיצאו ממצרים מבקש עם ישראל להיכנס לארץ המובטחת. וכדי להיכנס עליהם לעבור בשטחם של האמורי ושל ממלכת אדום.
חכמים קישרו בין מצוות פרה אדומה ומעשה העגל: תָּבוֹא פָּרָה וּתְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֶגֶל, אך כיצד מתקשרים שני העניינים- טהרת המת וע"ז?
פרשת "חקת" נושאת בחובה שיעור גדול לחיים- היא מציגה את ההבחנה בין הסמל למהות. שני אירועים בפרשה מתבטאת הבחנה זו: פרה אדומה ונחש הנחושת.
פרשת "חקת" פותחת באחת מהמצוות הכי פחות מובנות בתורה – "פרה אדומה". תכליתה היא טיהור טמאי מתים, במהלך טהרת הטמא, המטהר עצמו הופך לטמא, מדוע?
