פרשת ויחי

איך מבטאים את הכ"ף ב'ברכות השחר' וב'ברכות הנהנין' וב'ברכת המזון'? ברכות יעקב לבניו ועוד דוגמאות, מקראיות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל…

אדם אינו יכול להגיע לעתיד טוב ולזכות במגיע לו מלמעלה מבלי שיעשה את העבודה למטה ויעשה את השתדלותו. ברכות יעקב מכוונות להשתדלות זו.

התורה מספרת: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, ובעל הכלי יקר מנסה להבין מדוע נאמרה המיתה דווקא על חיי יעקב ולא על

הרב בכור שור מתייחס לברכת יעקב ליהודה: גור אריה יהודה, ומתייחס לבחירת הדימוי ומה כל אחד מאתנו צריך לקחת מברכה

להיאסף.. פעמיים מוזכר בפרשתנו הפועל 'להיאסף'-ושניהם בהקשר המשפחתי,בהבדל ניכר של חיים ושל הפרידה מהם. יעקב אבינו מזמין את בניו בפעם

לאורך ספר בראשית האחים שהופיעו בו לא חיו יחדיו- האחד המשיך את דרך אברהם והשני נדחה. השינוי חל בבני יעקב,

דרכו של דן היא הדאגה לחלש מתוך הבנה שכל הצלחת העם אינה שווה אם הוא לא יודע לדאוג לחלשים שבתוכו. רק בדרך זו ניתן לבנות אומה שלמה.

יעקב מלמד אותנו שיש רגעים בחיים, מרגשים וחשובים ככל שיהיו, שבהם צריך לדעת להסתכל קדימה, להבין את המגמות, ולהבין כיצד יש להתמודד איתן.

מה המשמעות של הביטוי 'לו ישטמנו'? ומה ראו אחי יוסף שהביא לחשש שמא יוסף יתנכל להם על מכירתו? ואיך תשובתו של יוסף עונה על חששם של האחים?

לפני כ- 3520 שנים נשא יעקב אבינו את 'נאום השבטים' המקורי, נאום המבקש ללמד את בני ישראל כיצד להצליח לחיות כעם אחד יחד למרות השוני.

הברכה שמברך יעקב את בני יוסף הפכה לנוסח ברכת הבנים בה אנו מברכים את ילדנו עד היום, אולם מדוע נקבעה הברכה דווקא על מנשה ואפרים ולא על בני יעקב?

מדוע היה חשוב לתורה לציין בתיאור מות יעקב: וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה, ננסה לראות מה למדו הפרשנים מהתיאור ולהסביר מדוע ציינה זאת התורה.