אבי כהן סקלי
מקוצר רוח ומעבודה קשה
משה טוען לפני הקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה". מה מונע מאדם להקשיב? עיון בדברי אבן עזרא, ספורנו, רמב"ן, אור החיים והשפת אמת על הקשבה ועל
משה טוען לפני הקב"ה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה". מה מונע מאדם להקשיב? עיון בדברי אבן עזרא, ספורנו, רמב"ן, אור החיים והשפת אמת על הקשבה ועל
מדוע לא שמעו בני ישראל אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה"? סיפור על רבי נחמן מברסלב ומדרש על בני ישראל במצרים מלמדים עד כמה חשוב לעצור את שטף השגרה ולהרים
במכת הערוב מבדיל הקב"ה לראשונה בין ארץ גושן לשאר מצרים. האם בני ישראל לקו במכות האחרות? נעיין בדעת האבן עזרא ובפשט הפסוקים.
לא די לומר "שלח את עמי" אלא "שלח את עמי ויעבדוני". ההצלה מיד האויבים צריכה להיות אמצעי לעבודה אחרת, והיא השאיפה לכונן אומה ברוח הברית שנכרתה עם האבות.
הקב"ה מצווה את משה ואהרון "אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים". מדברי רש"י והספורנו עולים שני כללים להנהגה: להנהיג את העם בנחת ולסבול אותו, ולחלוק כבוד למלכות.
מכת הברד זוכה לתיאור הארוך ביותר מבין עשר המכות, עשרים ושלושה פסוקים. מלבד אורכה החריג, היא מתאפיינת בכמה מאפיינים הייחודיים רק לה.
בפרשת וארא מבטיח הקב"ה למשה רבנו להוציא את בני ישראל בכוח גדול. אך למעשיו של הקב"ה ישנה תכלית נוספת וחשובה לא פחות, שנוגעת למצרים עצמם.
מה שתו המצרים במכת הדם? האם בכלל היו מים במצרים במשך המכה? ומדוע להכות בדם את היאור? עיון במפרשים מגלה תשובות מפתיעות.
התורה מספרת שהקב"ה הקשה את לב פרעה ולא נתן לו להקשיב למשה ולמכות שהביא עליו, אך מה על הרצון החופשי שלו? נעיין בדברי הרמב"ם ור"ע ספורנו.
הקב"ה רוצה להנקם ולעשות שפטים בכל אלוקי מצרים, אולם מהם השפטים, ומיהם אלוקי מצרים שבהם הם נעשים?
בעלי המדרש הסבירו שלפרעה היה כבד במקום לב: "כבד לב פרעה". למה התכוונו במילים אלו, וכיצד הן מבטאות את השיח נגד עולם המושגים המצרי?
שני צדדים באישיותו ובייעודו של משה באים לידי ביטוי בתחילת הפרשה, בפסוק: "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'". בעל הכלי יקר מסביר מהם.
