פרשת דברים

מדוע חשוב לציין כנקודת זמן את העובדה שמשה עומד ומדבר עם בני ישראל אחרי שהוא מנצח את סיחון ואת עוג? מה מידע זה מוסיף לנו ומדוע הוא רלוונטי?

מה המשותף לכלל השינויים שיש בין התיאורים בספר דברים לבין תיאור אותם אירועים במקומות אחרים בתורה, ומדוע משה נותן ממקד את תפקיד העם באירועים?

כחלק מהאיסור להילחם בבני לוט ואדום מספרת לנו התורה על ההיסטוריה הצבאית של עמים אלו, אך מה הטעם הסיפור זה? מה יש לנו ללמוד מהתיאור?

בפרשת דברים מזכיר משה לבני ישראל את מינוי השופטים – שנעשה בשיתופם הרבה לפני מינוי יהושע. קידמה זו מלמדת על חשיבותה של החברה בעם ישראל.

בפרשת דברים משה רבנו מכוון את העם כיצד שלא להגיע למצב החברתי אשר הביא על עם ישראל את החורבן ובכך פרשת דברים היא המענה להפטרת חזון.

בהורדת התורה מן השמים אל הארץ חכמים הבינו שכדי לקיים באופן אמיתי את הנדרים וההתחייבויות שלנו, לעתים אנו נדרשים להתיר אותן.

פרשת דברים פותחת את הספר האחרון בחמישה חומשי תורה, ספר "משנה תורה". ספר זה כולל חזרה על המצוות הרלוונטיות לעם ישראל לפני כניסתם לארץ, חידוש של מעט מצוות שטרם נאמרו ותיאור האירועים המרכזים שחוו בני ישראל.

לשם מה מדגיש משה רבנו לשופטים את הציווי "שמוע בין אחיכם", הרי אי אפשר לשפוט בין שני צדדים מבלי לשמוע אותם? מה המשמעות של ציווי זה?

כבר חז"ל שאלו: מי כתב את ספר דברים? האם משה אמר אותו מדעתו או שהתורה כולה ניתנה בנבואה מאת הקב"ה? במאמר זה נבחן את דעת רש"י ע"פ פרשנו.

תחילת ספר דברים, על פי המדרש, עוסק בתוכחת משה לבני ישראל, ננסה לראות כיצד בעל הכלי יקר הבין את דברי התוכחה ואת מטרתן.

כבר אצל חז"ל עולה שאלת כתיבת ספר דברים- האם משה אמר אותו מדעתו או שהתורה כולה ניתנה בנבואה מאת הקב"ה? ננסה לראות את הדעות השונות שהביאו חכמים.

כבר א חז"ל עולה השאלה: מי כתב את ספר דברים? האם משה אמר אותו מדעתו או שהתורה כולה ניתנה בנבואה מאת הקב"ה? על כך ננסה לענות במאמרים הבאים.