פרשת אחרי מות

מהם אותם מעשים והחוקות, שמהם נצטווינו להתרחק? האם אלו אותם איסורי עריות, שיפורטו בפרשה? המסורת ההלכתית הבינה שמדובר במכלול הקרוי בפינו תרבות.

מציאות חברתית הנוגדת את הכתוב בתורה מביאה למצב של אנרכיה בו החזק שולט ובו יש מקום לתאוות נקם, במצב זה מה יהיה על החיים?

מצווה התורה על מצוות כיסוי הדם: כאשר שוחטים בהמה או עוף, עלינו לכסות את דמה בעפר הארץ. חכמים למדו ממצווה זו כלל לגבי המצוות בכללן.

התורה אוסרת על שחיטה מחוץ למשכן, ומסבירה זאת ברצון למנוע מבני ישראל להקריב לשעירים – לאותם אלילי מצרים שהיו רגילים בהם.

התורה מצווה שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים וארץ כנען. ציווי זה וניסוחו הביא את הכלי יקר לעסוק בנושא הסכנה הטמונה

התורה מסבירה את איסור השחיטה מחוץ למשכן בכך שבא למנוע את הקרבת הקורבנות לשעירים, אך כיצד סיבה זו מתקשרת לאיסור

בפרשת אחרי מות אוסרת התורה על בני ישראל לשחוט ולאכול מחוץ למשכן, איסור המוסבר בפסוקים ברצון למנוע מבני ישראל לזבוח

פרשת אחרי מות עוסקת בין היתר בעבודת יום הכיפורים, ובתוך כך מצווה על שילוח השעיר לעזאזל המדברה, ציווי שעורר קושי

מה עניינו של הלאו "לא תאכלו על הדם" שעליו התורה מצווה בפרשת אחרי מות, וכיצד הוא מתבטא בסמיכותו לאיסורים נוספים

הציווי "וחי בהם" משמש חיבור בין המעמד המרומם ביותר ובין האירועים השפלים ביותר, בכדי ללמדנו שגם במצבי הקיצון בחיים עלינו

תכליתנו היא ללכת ללא הפסקה. להתאמץ, לדלג, להתקדם, לעשות, לפעול, ולעבור מכשולים. ליפול ולקום. לנסות, להיכשל, לנסות שוב- ולהצליח. להדפסה