יהודה גובני

יעקב גולל את האבן מעל פי הבאר ומשקה את צאן לבן, ומשה מציל את בנות יתרו ומשקה את צאנן. איש לא ביקש מהם: זה הצדיק היוזם, שאינו יכול שלא לעשות

איך מבטאים את הכ"ף ב"ברכות השחר", ב"ברכות הנהנין" וב"ברכת המזון"? ברכות יעקב לבניו ודוגמאות מקראיות נוספות מספקות הזדמנות לחדד ולהבדיל.

פעמיים מוזכר בפרשת ויחי הפועל "להיאסף": יעקב אוסף את בניו לפני מותו, ונאסף אל עמיו. משפחה האוספת אל חיקה את בניה, ושנאספים אליה גם בהיפרדם ממנה.

יעקב בוכה, עשיו בוכה, רחל בוכה, יוסף בוכה. הבכי שבתורה הוא בכי אנושי ואמיתי של בני אדם, בשר ודם, והקורא עשוי לבכות עמם.

על הניצבים היום בפני השנה החדשה.

על מה שאומרת המילה לא…

"בנים אתם לה' אלהיכם": הבנים בולטים בלשון התנ"ך מראשיתו ועד סופו. הבנים בונים, הבנים הם העתיד, ומאז ומתמיד אנחנו בני ישראל ובנים לה'.

על הונאה ועל מונים המופיעים בהפטרה.

בין אנוכי לאנוכי – חידודי לשון מהפרשה

בין אנוכי האלוקי לאנוכי האגואיסטי: חידודי לשון בפרשת ואתחנן.

[the_ad_placement id="%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98"] לעילוי נשמת אליהו בן מזל מזל בת נזמה מרדכי בן רחל מים לים במוצאי שבת נשב על הרצפה ונקונן. המעבר המיידי מאופוריית עונג השבת לתכונת האבל על כל סימניו החיצוניים, הוא גם המשל למעברים