פרשת שמות

ספר תורה
דבר תורה

וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה

התורה מספרת: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, אך ההסבר מעורר קושי. ננסה לראות איך התמודדו איתו הפרשנים. וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה

הר סיני
הרב עידו פכטר

סיפור הגאולה הקטנה

התיאור המקראי של לידת משה, "ותרא אותו כי טוב", מרמז לבריאת העולם, שם נכתב "האור כי טוב", אותו טוב המעיד על ניצוץ תקווה בעולם כאוטי

תמונה של באר מים
בלשון מקרא

משה ויעקב והבאר

הדפס יעקב  מגולל את האבן  הכבדה  מעל פי הבאר, להשקות  את צאן לבן. "ויגל את האבן  מעל פי הבאר וישק את צאן לבן".   משה 

תמונה של תינוק
אבי כהן סקלי

וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים

המיילדות מסרו את נפשם כדי להחיות את הילדים פיזית, אבל גם רוחנית. מזון לגוף ומזון לרוח ולנפש וחרפו נפשן כדי להציל את הדורות הבאים. להדפסה

ספר תורה פתוח
דבר תורה

הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ

התורה מספרת שלפני שיצא משה לשליחותו הוא ניגש ליתרו לבקש את רשותו, דבר זה נראה תמוה- הרי הקב"ה ציווה אותו ללכת! ננסה להבין את מעשהו

לחיצת יד בין מנהיגים
אבי כהן סקלי

המנהיג היוצא והמנהיג הנכנס

בפרשת שמות מתוארים שני מקרים של העברת מנהיגות- אחד גלוי ואחד נסתר, פעם אחת ממשה לאהרון פעם נוספת מאהרון למשה. כולנו עדים מעת לעת לחילופי

ספר תורה פתוח
ר"י בכור שור

שלח נא ביד תשלח

הקב"ה מתגלה למשה ומבקש לשלוח אותו למצרים לגאול את בני ישראל, אך משה לא ממהר לקבל את השליחות, עד שה' כבר כועס עליו. מה היה

מדבר
אבי כהן סקלי

קובל אני על ששלחתני

גאולת עם ישראל במצרים על ידי משה לקחה זמן, היא לא התרחשה בימים ולא מהר כפי שמשה ביקש. כך גם תהליכי הגאולה באומה בתקופתנו. לפני

ספר תורה
דבר תורה

ועלה מן הארץ

חכמים נחלקו בשאלה האם פרעה בפרשת שמות הוא פרעה שהעלה את יוסף מהבור? אבל אולי ניתן להבין את המושג ניתחדשו גזירותיו בצורה אחרת… בתחילת פרשת

ספר תורה
מוטי מלכא

וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ

חכמים נחלקו בשאלה האם פרעה בפרשת שמות הוא פרעה שהעלה את יוסף מהבור? אבל אולי ניתן להבין את המושג 'נתחדשו גזירותיו' בצורה אחרת… הפרשה פותחת

רש"ר הירש

ראשון הצוררים

פרעה ייזכר לעולם כראשון הצוררים שניסו להשמיד את עם ישראל. הרש"ר הירש מזהה מדוע יש לראות בו אב טיפוס לאלו שניסו להשמידנו לאורך הדורות.  פרשת

תמונה של תינוק
מעולם המדרש

המיילדות העבריות

האם המיילדות העבריות היו מבנות ישראל או מצריות? עיון במפרשים מעלה את האפשרות שהמיילדות היו מנשות מצרים ומגלה שלא כל המצרים הלכו אחרי פרעה. וַיֹּאמֶר

תמונה של שרשרת
כלי יקר

בני ישראל הבאים מצרימה

הפסוק הראשון של פרשת שמות מדבר בלשון הווה ועבר, על מה מרמז שינוי זה? בעל הכלי יקר מוצא רמז להתנהלות עם ישראל בגלות הנרמז בגלות

במה עוסקת פרשת שמות?

פרשת שמות עיקרה הוא ההכנה למסכת המכות שיביא הקב"ה על מצרים ושבסופן גם יצאו בני ישראל ממצרים. 

הכנה זו כוללת את תיאור מצבם של בני ישראל לאחר מות דורו של יוסף – מצב של שיעבוד.

בנוסף הפרשה מציגה את דמותו של הגואל- משה רבינו, החל בלידתו, נעוריו בבית פרעה ובריחתו ממצרים. תיאור זה בא בכדי לספר לנו מדוע נבחר דווקא הוא לגואלם של ישראל, לרמז על תכונות הנפש של משה ואת חינוכו של משה שהכשיר אותו להנהגה.

כמו כן מציגה הפרשה תשובה לשאלה: מדוע נצרכו המכות? ומתארת את חוסר הנכונות של פרעה להקשיב לצו הקב"ה ולשחרר את בני ישראל.

   

נושאי פרשת שמות:

השעבוד ומצבם של בני ישראל לאחר מות דור יוסף:

פרשת שמות פותחת בתיאור מצבם של בני ישראל שנים לאחר מות יוסף ודורו:

בני ישראל מתרבים במצרים עד שעולה החשש מפני הפיכתם לגיס חמישי בזמן מלחמה, ולכן מחליט פרעה ועמו להביא לדילול אוכלוסיית בני ישראל. על מנת לעשות כן מצווה פרעה בשלב הראשון על העבדות, והתורה מלמדת על כוונה זו כאשר היא מתארת את התוצאה שלה:

וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

משמע מטרת העינוי הייתה לדלל את העם, אך קורה דבר הפוך ובני ישראל רק מתרבים.

בשלב השני פרעה מצווה על הרג ממשי וזאת על ידי ציווי למיילדות להרוג את הבנים הזכרים עוד בזמן הלידה. 

בשלב השלישי מצווה פרעה על עמו להרוג את ילדי בני ישראל:

וַיְצַו פַּרְעֹה לְכׇל עַמּוֹ לֵאמֹר כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכׇל הַבַּת תְּחַיּוּן

מרבית הפרשנים מסבירים כי ציווי זה היה גם למצרים, וכך מסביר רש"י: לכל עמו – אף עליהם גזר. יום שנולד משה, אמרו לו איסטגניניו: היום נולד, ואין אנו יודעין אם ממצרית אם מישראלית, ורואין אנו שסופו ללקות במים. לפיכך גזר אותו היום אף על המצרים, שנאמר: כל הבן הילוד, ולא נאמר: הילוד לעברים. והן לא היו יודעין שסופו ללקות על מי מריבה.  אולם נראה שלפשוטו של מקרא, ההסבר הנכון הוא שלאחר שהמיילדות לא ביצעו את פקודתו הוא ציווה על כל המצרים להרוג את ילדי בני ישראל, וכך גם מתרגם אונקלוס: וּפַקֵּיד פַּרְעֹה לְכָל עַמֵּיהּ לְמֵימַר כָּל בְּרָא דְּיִתְיְלֵיד לִיהוּדָאֵי בְּנַהְרָא תִּרְמוֹנֵיהּ וְכָל בְּרַתָּא תְּקַיְּימוּן.

 

סיפור לידת משה וגדילתו בבית פרעה:

סיפור לידת משה מתבסס על ציווי פרעה על הריגת התינוקות, פקודה שבגללה נצרכה אם משה, יוכבד, להסתיר את משה בבית במשך שלושה חודשים. לאחר תקופת זמן זו וכשכבר לא יכלה לשמור את דבר לידתו בסוד היא שמה אותו בתוך תיבת גומא ומניחה את התיבה ביאור. 

בת פרעה שיורדת לרחוץ ביאור מגלה את משה ולוקחת אותו אליה לגדל אותו- לאחר שקודם כל היא מחזירה אותו לאימו להניק אותו, ומשה גדל בבית פרעה. צריך לציין שבת פרעה ידעה שמשה הוא מילדי בני ישראל וכנראה שגם פרעה ידע זאת. בהמשך נגלה שגם בני ישראל מכירים ביוסף כאחד משלהם.

עניין גדילתו של משה בבית פרעה מהווה בסיס לשאלה קשה ביחס למסופר בתורה: האם יתכן שפרעה יכניס לביתו ילד עברי שיגדל בו? עניין זה מסבר על פי דברי המדרש האומר שגזירת פרעה הייתה ליום אחד- ליום בו ראו חכמיו שעתיד גואלם של ישראל להיוולד, ולכן לא חשש מכך שמשה יהיה הגואל. בנוסף מביא המדרש את הבחינה 'שנערכה' למשה הילד ובה היה צריך לבחור בין מרגלית לגחל, ועל ידי מלאך הסיט משה את ידו לגחל, הכניסו לפיו והפך בשל כך למגמגם.

דרך שנייה להסביר את הדברים היא שבמצרים היו אנשים ממוצא שמי שגדלו בחצר פרעה, יחד עם בני מלכים מארצות אחרות (הם נקראו 'ילדי המלך'), ולכן יכול היה משה לגדול בבית פרעה כאחד מהנערים המתחנכים לעבודת פקידות בחצר המלך. גם עניין האימוץ של משה על ידי בת פרעה יכול להיות מוסבר מבחינת אורחות החיים במצרים העתיקה המאפשרים זאת.

 

משה בורח ממצרים:

משה מתבגר בבית פרעה והתורה מתארת את חוסר נכונותו לסבול עוול: המקרה הראשון שדבר זה בא לידי ביטוי בו הוא הריגת המצרי- משה רואה איש מצרי מכה איש עברי והוא הורג אותו. המקרה השני שתכונה זו באה לידי ביטוי היא הצלת בנות יתרו- לאחר הריגת המצרי משה רואה שני אנשים מבני ישראל שרבים ופונה לרשע בשאלה- למה תכה רעך? תגובת העברי מלמדת על כך שהריגת המצרי נודעה – הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ובעקבות היוודעות הדברים גם לפרעה, משה בורח ממצרים למדיין. במדיין על הבאר הוא רואה את הרועים מתנכלים לבנות יתרו ושוב אינו יכול לעמוד מהצד והוא מציל אותן מיד הרועים. משה מסכים להישאר בבית יתרו, הוא נושא לאישה את ציפורה וחי כרועה צאן במדיין.

 

ההתגלות למשה- הסנה הבוער:

לאחר מות פרעה, הקב"ה שומע את קול בני ישראל ומחליט לגאול אותם. הקב"ה מתגלה למשה מתוך הסנה הבוער ומצווה אותו ללכת אל פרעה עם הציווי לשחרר את בני ישראל.

משה עצמו לא ממהר לקבל את השליחות וטוען:

מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.

בהמשך טוען משה שבני ישראל לא יאמינו לו- דבר שבעלי המדרש מצאו בו הוצאת לעז על בני ישראל : אָמַר לוֹ, לָשׁוֹן הָרַע אַתָּה אוֹמֵר עַל בָּנַי, מַה הַנָּחָשׁ דְּאָמַר לָשׁוֹן הָרַע וְהִלְקִיתִי אוֹתוֹ בְּצָרַעַת, אַף אַתְּ הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ.

הקב"ה נותן ביד משה שלושה אותות להוכיח על נכונות דבריו: הפיכת המטה לנחש, הפיכת ידו למצורעת והפיכת המים לדם.

למרות זאת משה עדיין לא משתכנע וטוען שהוא אינו איש דברים – הוא מגמגם ולכן אינו יכול לדבר אל פרעה. הקב"ה עונה לו שאהרון אחיו ייצא לקראתו והוא יהיה לו לפה וידבר את מה שלא יוכל משה להגיד.

 

השליחות הראשונה:

משה יוצא ממדיין עם אשתו וילדיו למצרים. בדרך במלון מתואר אירוע לא ברור:

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהֹוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.

וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עׇרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי.

וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

הפרשנים התקשו להסביר את האירוע, ובמדרש מופיעות כמה סיבות לכך:

בשל התמהמהותו ללכת למצרים:  .ויהי בדרך במלון – אם דרך למה מלון, אלא מלמד שהיה משה נכנס ויצא ממלון לדרך, ומדרך למלון, והיה מהרהר בדעתו ואומר אם ילך למצרים לגאול את ישראל אם לאו, לפי שהיה מהרהר בדעתו אם אומר הגיע זמן הגאולה. יאמרו בודאי אנו יודעין שהקב״ה אמר שיהא השעבוד ארבע מאות שנה, ועדיין אין עת הגאולה, ואם אומר להקב״ה אנה אני הולך שהרי עדיין לא הגיע ארבע מאות שנה, כעס עליו הקב״ה…

משום שלא מל את בנו: דבר אחר: ויהי בדרך במלון – שלח הקב״ה את אוריאל ונדמה לו לנחש, והיה בולע את משה מראשו ועד בריתו, וכל זאת למה, לפי שהיה בנו ערל, וכראות צפורה כך נתיראה אמרה שמא יבלע זה שאינו מהול: מיד ותקח צפרה צר וגו׳.

כאשר משה מגיע למצרים יוצא אהרון לקראתו, ויחד הם פונים אל בני ישראל ומספרים להם את דברי הקב"ה, ובני ישראל מאמינים להם.

 

משה מול פרעה:

לאחר מכן נכנסים משה ואהרון אל פרעה ומבקשים לשחרר את העם ללכת לחגוג את חג ה'. 

תשובת פרעה אינה חיובית- הוא פונה אליהם בשאלה: לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם, והוא ממשיך וטוען כלפי בני ישראל שהם נרפים, עצלנים, ולכן הוא מכביד את הסבל בכך שמצווה שלא לתת תבן לשימוש לעשיית הלבנים ובני ישראל יצטרכו ללכת ולחפש גם תבן. 

מכיוון שבני ישראל לא עומדים במכסת הלבנים נענשים שוטרי העם שמצדם באים בטענה כלפי משה ואהרון: …יֵרֶא יְהֹוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהׇרְגֵנוּ. שוטרי העם מבטאים בכך את חוסר הצלחת שליחות משה, וגם משה עצמו מרגיש בכך ולכן חוזר אל הקב"ה בטענה ששליחותו רק הרעה את מצב העם: וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ.

את תגובת הקב"ה נקרא כבר בפרשה הבאה.

 

 

 

 

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

רעיונות לדיון בפרשת שמות:

  • מדוע לא מצליחה שליחות משה בפעם הראשונה?
  • מהו מקור שמו של משה?
  • מדוע לא נבחר אהרון להנהיג את העם? ומדוע דווקא מי שגדל במנותק מבני ישראל נבחר להנהיג אותם?
  • מדוע ביקש ה' להרוג את משה ומה הדבר מלמד אותנו?
  • כיצד קרה שבת פרעה הייתה מוכנה לגדל ילד מילדי בני ישראל? 

מקורות נוספים לעיון בפרשת שמות:

מודעה
דילוג לתוכן