פרשת בשלח

חציית ים סוף:

בני ישראל יוצאים ממצרים, והקב"ה מכוון אותם לכיוון המדבר במקום לכיוון ארץ כנען. הדרך המוליכה ממצרים לכנען היא דרך הים, אך בהליכה בדרך זו עתידים ישראל לפגוש מהר מאוד במלחמה- בין אם מדובר על מבצרי הגבול של מצרים או הפלישתים ויושבי כנען.

ה' מוליך את בני ישראל לכיוון מדבר סיני ואז מחזיר אותם לכיוון מצרים במטרה למשוך את מצרים אליהם. פרעה שמבין שבני ישראל לא חוזרים לאחר שלושה ימים והם אבודים במדבר יוצא אחריהם.

הקב"ה מפריד בין מצרים ובין ישראל וחוצה את ים סוף. בני ישראל נכנסים לים ומצרים נכנסים אחריהם. כאשר בני ישראל יוצאים מהים, הקב"ה מחזיר את הים למצבו הרגיל תוך שהוא מטביע את צבא מצרים. 

שירת הים:

לאחר הנס הגדול משה ובני ישראל פותחים בשירת תורה לקב"ה על הנס הגדול וההצלה. כזיכרון לשירה זו נקראת השבת בה קוראים את פרשת בשלח- 'שבת שירה'.

מרה:

התורה מספרת על כך שבני ישראל הגיעו למרה לאחר הליכה של שלושה ימים שבהם לא מצאו מים. מרה נקראת כך משום שהמים בה היו מרים ולא מתאימים לשתיה. בני ישראל באים בתלונה כלפי משה , והקב"ה מראה לו עץ ומורה לו להשליכו למים- והמים הופכים למתוקים.

פרשת המן והשלו:

בני ישראל מגיעים למדבר סין ומתלוננים על מחסור באוכל. הקב"ה עונה על כלך על ידי הבאת שלוים למחנה ישראל- בערב, והורדת מן סביבות המחנה- בבוקר. 

משה מצווה את בני ישראל לאסוף כמות שתספיק ליום אחד בלבד למספר הנפשות במשפחה, ולא להשאיר מהמן עד הבוקר למחרת. ביום שישי לעומת זאת מצווה משה לאסוף כמות כפולה של מן שתספיק גם לשבת משום שבשבת לא ירד המן סביב המחנה.

מסה ומריבה:

בני ישראל מגיעים לרפידים אך אין להם מים לשתות ולכן באים בתלונה למשה ואהרון לתת להם מים. הקב"ה אומר למשה להכות על הסלע ומשם יבקעו מים- וכך קורה. 

מלחמת עמלק:

עמלק מגיע להילחם עם ישראל ברפידים. משה מצווה את יהושע לבחור לוחמים למלחמה ולצאת כנגד עמלק. בנתיים משה עולה על הר סמוך ומשם משקיף על המלחמה- כאשר משה מרים ידיו אז ישראל גוברים וכאשר הוא מוריד, עמלק גוברים. 

אהרון וחור עומדים ליד משה ותומכים את ידיו עד שיהושע מצליח לנצח את עמלק. בסיום המלחמה הקב"ה מכריז כי יש לו מלחמה עם עמלק לדורות ולכן מצווה שכאשר בני ישראל יזכו לאדמם הם יצטרכו להילחם ולהשמיד את עמלק.