ועשו לי מקדש

בפרשתנו, פרשת תרומה, אנו שומעים על הציווי להכין את המשכן ואת כליו: הארון, הכפורת, השולחן, המנורה והמשכן עצמו. מאליה עולה השאלה: לשם מה יש להקים את המשכן? מהי משמעותו? – מסתבר שהתשובה אינה פשוטה כל כך.

אני רוצה לעיין במשמעות המשכן דרך מחלוקת רש"י ורמב"ן בשאלת הזמן, כלומר מתי מצוה ה' על עשיית המשכן?

על הפסוק: "וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת" (שמות לא 18), כותב רש"י:

אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן

רש"י כאן, כדרכו במספר מקומות, משתמש בכלל 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', כלומר, שלא כפי הסדר הכתוב לפנינו, ציווי המשכן לא נאמר לאחר התגלות ה' על הר סיני, אלא מאוחר יותר, לאחר שה' התרצה לישראל על חטא העגל.

נראה כי מעבר לשיקולים פרשניים, מונחת בקביעה זו תפיסה מהותית, תפיסה הרואה קשר בין המשכן למעשה העגל, במנותק ממעמד הר סיני.

למעשה תפיסה זו מופיעה כבר במדרשים, להלן שני מדרשים המצגים זאת:

א. ד"א ויקחו לי תרומה, הה"ד "אני ישנה ולבי ער" אמרה כנסת ישראל אני ישנתי לי מן הקץ, אלא הקב"ה ער, שנא' אני ישנה – ממעשה העגל (= נתייאשתי שמא ח"ו לא יתרצה עוד)[1], ולבי ער – והקב"ה מרתיק עלי (= לשון הכאה ודפיקה)¹, הוי ויקחו לי תרומה (שמות רבה, פרשה לג, ג)

ב. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן? ביום הכפורים עצמו. א"ל הקדוש ב"ה 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' כדי שידעו כל האומות שנתכפר להם מעשה העגל, אמר הקדוש ב"ה: יבא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל שכתוב בו: 'ויתפרקו העם את כל נזמי הזהב' וגו' ולכן מתכפרין בזהב – 'וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב'…  (תנחומא, תרומה, ח)

מדרשים אלו קושרים במפורש את המשכן למעשה העגל – באופנים שונים. לפי המדרש הראשון חטא העגל מביא לשינה, התרחקות מהקב"ה וייאוש, והקב"ה נותן עצה כיצד לשכון בישראל. נראה שיש כאן מעין תחליף או ניתוב של החטא. לפי המדרש השני המשכן מכפר על מעשה העגל.