במסגרת סיור מאורגן באחד המקומות המרגשים ביותר בעולם, זכיתי לבקר בחפירות החדשות בעיר דוד. נפלה בידי קבוצתי הזכות להיכנס בין הראשונים למתחם ייחודי, אשר עבדו על גילויו במשך כמה שנים טובות, מתחם של רחוב עצום ברוחב שבעה מטרים, אשר השתרע ממעיין השילוח עד לבית המקדש ממש. מתחת לרחוב השתמרה כצורתה תעלת ביוב, ובתוכה מצאו לפני מספר שנים פעמון זהב, שמשוער כאחד מהפעמונים התלויים בשולי מעילו של הכהן הגדול.[1] שערו לעצמכם: פעמון זהב של הכהן הגדול בתוך תעלת ביוב.
במסגרת ייעוץ ארגוני שעברתי באחד מתפקידיי האחרונים, נשאלתי: "מה אתה מרגיש שחסר לך כדי שיהיו לך יותר כלים? מה אין לך סביבך שהיית רוצה לפתח?" עניתי שהיה עוזר לי מאוד אילו היה לידי מישהו שהיה מרים לי דגל אדום, או מצלצל בפעמון, בכל פעם שהייתי סוטה מן הדרך, לא הולך בתלם שקבענו או לא בתהליך שמשרת את האסטרטגיה הכללית. מישהו שהיה מעיר לי בכל פעם שהייתי הולך לכיוון לא נכון, בכל פעם שלא הייתי מדייק.
לאחר שבפרשת תרומה הופיע תיאור מפורט של כלי המשכן, בפרשת תצווה מצווה התורה על עשיית בגדי הכהן הגדול. שמונה בגדים היו לכהן הגדול, ואחד מהם הוא המעיל:
"וְעָשִׂיתָ אֶת-מְעִיל הָאֵפוֹד, כְּלִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה פִי-רֹאשׁוֹ, בְּתוֹכוֹ; שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה-לּוֹ–לֹא יִקָּרֵעַ. וְעָשִׂיתָ עַל-שׁוּלָיו, רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי–עַל-שׁוּלָיו, סָבִיב; וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם, סָבִיב. פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב. וְהָיָה עַל-אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה', וּבְצֵאתוֹ–וְלֹא יָמוּת" (שמות כח, לא–לה).
מה תכליתם של הפעמונים על מעילו של הכהן הגדול? מדוע דווקא בבגד זה מציינת התורה "והיה על אהרון לשרת" – וכי יתר הבגדים אין תכליתם שירותו של הכהן הגדול בקודש? ומדוע דווקא עכשיו מציינת התורה כי אם יישמע קול הפעמונים "ולא ימות"?
על פי הרשב"ם, רבי שמואל בן מאיר (1080-1160, צרפת), תכלית הפעמונים היא להתריע על כניסת הכהן הגדול לקודש. כיוון שעליו להיות לבדו, אם נמצאים כהנים אחרים בקודש – עליהם לצאת בטרם ייכנס:
"ונשמע קולו בבאו אל הקדש" – שפעמוני זהב נוקשים ומכים זה לזה, אף על פי שבליטת הרמונים ביניהם ולפי שצוה הקב"ה 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו' – לכך צוה הקב"ה: ונשמע קולו בבואו – ויתרחקו השומעים משם" (רשב"ם, שמות כח, לה).
על פי הרמב"ן (1194-1270, ספרד) הפעמונים נועדו להודיע (כביכול) לקב"ה על בוא הכהן הגדול ולבקש את רשותו להיכנס לקודש:
"'ונשמע קולו בבואו אל הקדש ולא ימות' – הוא על דעתי ביאור למצות הפעמונים, כי מפני שאין בהם צורך בלבישה, ואין דרך הנכבדים לעשות להם כן, לכך אמר כי צוה בהם בעבור שישמע קולו בקדש, ויכנס לפני אדוניו כאלו ברשות, כי הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה בטכסיסי המלכות…. על כן צוה להשמיע קולו כמי שיקרא הוציאו כל איש מעלי, ויבא לעבוד את המלך ביחוד, וכן בצאתו, לצאת ברשות…" (רמב"ן, שמות כח, לה).
לפי האמור עד כה, תפקידם של הפעמונים מיועד לא לכהן הגדול עצמו, אלא בעבור אחרים – פעם אחת אזהרה לכהנים ופעם אחת לקבל רשות מהקב"ה להיכנס פנימה. לעומת זאת, בעל "הכתב והקבלה", רבי יעקב צבי מקלנבורג (1785-1865, גרמניה) מבאר כי הפעמונים נועדו להישמע דווקא באוזני הכהן הגדול:
"ולדעתי מצות הפעמונים הוא דומה למצות ציצת… וכאן המצווה היא להזכיר את המצות ע"י חוש השמיעה, כי לגודל מעלת הכהן הגדול ולהתחייבות במצות רבות יתירות על שאר הכהנים ועל כל ישראל, לכן נתוסף לו מזכרת ע"י חוש השמיעה על המזכרת שע"י חוש הראייה, כי ע"י שמיעתו קול הפעמונים שבמעיל יתעורר לתת דעתו ולבו לפני מי הוא מתלבש בבגדים אלו ומי הוא אשר צוה לו להתלבש בהם, ולתכלית מה הוא לבדו מצויין בבגדים כאלה, בזה יתפיס כל מחשבותיו ורעיונותיו לעבודת המלך העליון יתברך, ולא בלבד בהיותו בקדש לעבודה, כי גם בצאתו מן הקדש אל ביתו ובקרב חוצות, יצלצלו הפעמונים בקול לאזניו להזכירהו כי הוא בחור האומה הישראלית, ומעלתו עליהם בחשיבות יתירה לאין שיעור, ולא ישכח כי הוא עומד תמיד לפני ה', ואין לו להסיח דעת מן הקדושה אף רגע" (הכתב והקבלה, שמות כח, לה).
מטרת הפעמונים להזכיר לכהן הגדול בכל רגע מיהו, מה תפקידו, מה מהותו והיכן הוא נמצא. על צלצול הפעמונים להדהד באוזניו את גודל האחריות הקיימת על כתפיו, על אחריותו על האומה הישראלית, מה תכליתו ובעבור מה הוא משרת בקודש. גם כאשר הוא ייצא בחוץ אל ביתו, בלי בגדי הקודש, הפעמונים יצלצלו עוד באוזניו כדי לשוב ולהזכיר: אל תסיח עצמך מן הקדושה.
עתה ברור מדוע דווקא כאן מציינת התורה כי בזכות פעמוני המעיל "לא ימות" הכהן הגדול. נעיין בדבריו של אור החיים הקדוש, רבי חיים בן עטר (1696-1743, מרוקו וא"י), הקובע שמי שאין לו פעמונים שמשמיעים את הקול חייב מיתה – כהן שנכנס לקודש בלי פעמונים המצלצלים חייב מיתה בידי שמים:
"ובצאתו ולא ימות. נראה שאם לא היו לו הפעמונים שמשמיעים את הקול חייב מיתה לשמים" (אור החיים, שמות כח, לה).
על פי דברינו, ניתן לבאר את דברי 'אור החיים' כלפי עצמנו. כל אדם חייב מעיל שיבהיר לו שהוא משרת ופעמונים המצלצלים לידו ומזכירים לו כל העת מה תכליתו, מה דרכו ומה מטרתו; מה מותר ומה אסור, לאן הולכים, מהי הדרך ומה המהות שלנו. פעמונים שקולם יכוון את מחשבתו ואת הרהוריו וישפיעו על מעשיו. גם לאחר שיפשוט את בגדי העבודה, ימשיכו להדהד בראשו כל הזמן ויזכירו לו את תכליתו האמיתית. מי שאין לו פעמונים כאלו, אפשר שישרוד תקופה בלעדיהם – אבל לבסוף ימותו רוחו, ערכיו, ונפשו.
בתחילת דברינו הקשינו מדוע דווקא לגבי המעיל כותבת התורה כי תכליתו "לשרת". הנצי"ב מוווז'ין (1816-1893 פולין) עונה על כך במילים קצרות ומדויקות:
"ואפשר לפרש והיה על אהרן לשרת שהמעיל פועל במחשבתו שאינו אלא לשרת. ולא להתהדר לפניו יתברך" (העמק דבר, שמות כח, לה).
תפקידו של המעיל הוא לפעול במחשבתו של הכהן הגדול. אין תכלית הבגד היפה הזה להתהדר לפני הקב"ה, אלא להזכיר לכהן שעם כל כהונתו הגדולה – אינו אלא משרת של האומה הישראלית.
אדם זקוק לפעמונים, ששמיעתם תכוון את מחשבתו, את הרהוריו, את דרכו ואת מעשיו. כאלו שגם כאשר הוא יפשוט את בגדי העבודה, הם ימשיכו להדהד בראשו כל הזמן ויזכירו לו למה הוא כאן ומה תכליתו האמיתית.
שנזכה להיות בעלי פעמונים מצלצלים המאירים לנו את המחשבה והדרך.
——————————————-
[1] ביולי 2011 פורסם באתר YNET: "פריט ארכיאולוגי נדיר מתקופת בית המקדש השני נמצא בעיר דוד. אחד מפעמוני הזהב של הכהן הגדול מתקופת בית שני התגלה צמוד לכותל המערבי, בתוך תעלת ניקוז מים, שהייתה מתחת לרחוב הראשי של ירושלים וחיברה בין עיר דוד לבריכת השילוח. הפעמון, העשוי זהב טהור, בעל קימורים עדינים ודפנות דקות וקוטרו כסנטימטר. הוא נמצא בשלמותו ללא פגע במהלך חפירות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד".
אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".
35.00₪
95.00₪
130.00₪
120.00₪
75.00₪
120.00₪
125.00₪
59.00₪
125.00₪
30.00₪
50.00₪
המחיר המקורי היה: 120.00₪.105.00₪המחיר הנוכחי הוא: 105.00₪.
70.00₪
25.00₪
המחיר המקורי היה: 160.00₪.130.00₪המחיר הנוכחי הוא: 130.00₪.
35.00₪
120.00₪
25.00₪
