פרשת שלח לך פותחת בציוויו של הקב"ה למשה לשלוח מרגלים אל ארץ ישראל:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהֹוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה: (במדבר, י"ג, א' – ג')
על המילים על פי ה' כותב בעל הכלי יקר כך:
לא היה השליחות על פי ה׳ שהרי אמר לו: שלח לך – לדעתך!
כוונת הדברים היא שלמרות שנראה כי הקב"ה ציווה את משה לשלוח את המרגלים, הרי שהמילים שלח לך אנשים מלמד כי דעתו של משה הייתה לשלוח אותם והקב"ה רק הסכים לשליחות. דברי משה בתחילת ספר דברים מלמדים אותנו עוד לגבי האירועים שקדמו לציווי ומהיכן הגיע הדרישה לשילוח המרגלים:
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט:
עולה מהדברים כי למרות שהקב"ה הסכים לשלוח את המרגלים, לא היה זה ציווי לכתחילה, ואם כן שואל הרב מדוע מדגישה התורה ששליחה זו נעשתה על פי ה'?
עונה על כך בעל הכלי יקר ואומר:
אלא רצה לומר, שהשליחות ממדבר פארן- היה על פי ה׳, מסע הראשון מחצרות, כי לפי דברי השי״ת לא היה מסכים לשלוח כלל, אך לרוב הפצרתם לא מיחה בהם. ומכל מקום, היה לו לאחר זמן השליחות, שהרי ממדבר פארן כמה מסעות עד סמוך לארץ, והיה לו לשלוח מחניה אחרת הסמוכה לא״י יותר ממדבר פארן…
מסביר הרב כי ממדבר פראן התקדמו בני ישראל קרוב יותר לארץ ולכן לכאורה היה הקב"ה יכול לשלוח אותם משם, ולכן הדגישה התורה כי שליחת המרגלים דווקא ממדבר פארן המרוחק, היא שהייתה על פי ה'.
ואם כן, עולה השאלה מדוע בחר הקב"ה לשלוח את המרגלים דווקא ממדבר פארן? התשובה קשורה באירועים שקדמו לשליחת המרגלים, ובסוף הפרשה הקודמת מספרת התורה על אירוע הקשור במשה, אהרון ומרים:
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח… וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת.
בעלי המדרש כבר שמו לב לסמיכות זו של הפרשיות ואמרו:
שלח לך אנשים – למה נסמכה פרשת שלך לך לפרשת מרים, לפי שצפה הקב״ה על המרגלים שיהיו עתידים להוציא דבה על הארץ, נכתבה פרשת מרים סמוך לה, שלקתה על ידי לשון הרע, שגם המרגלים היו צריכין שילמדו ממנה ולא יוציאו דבה, כדי שלא ילקו ולא חששו (מדרש אגדה).
בעל הכלי יקר מתייחס לדברי המדרש אך מוסיף ממד נוסף לדברים:
אלא לפי שחנייה זו של מדבר פארן הייתה מיד בבואם מחצרות שקרה שם מעשה של מרים וחשב ה׳ כי קרוב הוא המעשה ההוא אולי ייקחו הרשעים מוסר, ואולי ברוב הימים ישכחו מה שקרה למרים ומה שכתב: על פי ה׳, מוסב על ממדבר פארן ולא על עצם השליחות.
הרב מתייחס לכך שהיה על המרגלים ללמוד ממעשה מרים, אך מוסיף דבר הקשור בפסיכולוגיה האנושית: האדם שוכח. לאופי האנושי יש יכולת לשכוח ולהתעלם, יש ליכולת זו יתרונות ובלעדיה היה האדם שקוע כל ימיו בפחד מפני המוות, אולם יש בה גם צד שלילי, דבר שבא לידי ביטוי בדברי הרב:
אם הקב"ה היה מחכה עם שליחת המרגלים הרישום של מעשה מרים היה הולך ונשכח וסביר שגם ההשפעה שלו על המרגלים הייתה מתמעטת, ומשום כך היה חשוב לקב"ה לשלוח את המרגלים דווקא ממדבר פארן.
חלק חשוב במהות האנושית, לפי דעת הכלי יקר, הוא התהליך המתמיד של תיקון עצמי, כפי שהוא כותב בפרשת אמור: האדם עיר פרא יולד וקניית שלימתו תלוי במעשיו. על האדם במעשיו היום יומיים להביא את עצמו להיות ראוי לשם אדם. תהליך זה מחייב אותו לבחון כל אירוע ואירוע בחייו וכל החלטה שייקח לאור אמות מידה מוסריות וחברתיות. תהליך זה הוא תובעני, הוא דורש מהאדם אך לא בהכרח נותן לאדם (אדם ישר יחזיר סכום כסף שמצא גם אם בזמן הזה כסף יכול להועיל לו רבות). תהליך זה גם לא מתבצע במרחב סטרילי – ללא פיתויים וללא השפעות, אלא להיפך, האדם צריך להתמודד עם החיים ועם המציאות ותהליך זה לא מסתיים עד יום מותו.
תהליך זה מתקשר עם החיים, הוא מושפע מהם לטוב ולרע, ונראה שזו הנחת היסוד העומדת בבסיס דברי הרב:
מצד אחד האופי האנושי והמציאות יכולים לגרום לנו לשכוח ולהתעלם מהדרישה להיות אדם, ומצד שני הם יכולים להוות סימני דרך ותמרורי אזהרה. האירועים שחווינו או שחוו אחרים יכולים ללמד אותנו מה כן ומה לא לעשות- זו הייתה הציפייה של הקב"ה מהמרגלים ביחס למעשה מרים, אך בכדי שנוכל לקלוט את הסימנים עלינו להיות ערניים לתהליך, לא להתעלם מהדרישה לשים לב למה שסביבנו, לנתח את המציאות באופן מתמיד- גם אם זה מעייף ומתיש, והעיקר- לא לשכוח.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת שלח לך בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.
התורה בפרשה מדגישה עניין שלכאורה נראה לא רלוונטי: וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים, מדוע מציינת זאת התורה? נעיין בדברי המפרשים המוצאים מסר חשוב בהדגשה זו.
פרשת המרגלים מעוררת שאלות רבות ביחס למהות השליחות ומדוע נשלחו המרגלים בכלל? שאלה נוספת העולה היא? למה נבחרו דווקא הנשיאים לרגל את הארץ? ולמה היה צורך לשלוח את כל הנשיאים?
התורה מספרת על עונשם של המרגלים שחטאו שהם נענשו במגיפה. ביחס לכלב ויהושע מדגישה התורה שהם נותרו בחיים, למה נוספת הדגשה זו אם ברור שלא חטאו?
הדבר החשוב ביותר שמנהיג יכול לתת לאנשים הוא חזון, תמונת מבט של עולם טוב יותר המצפה לנו בעתיד. היכולת לצייר תמונה כזו איננה קלה.
מדוע נשלחו המרגלים ומי בכלל רצה בשליחות זו? חטאם של המרגלים מעורר שאלות אלו, וננסה לעמוד על הסיבות לשליחתם והאם חטאם היה קשור בסיבות אלו?
