כתועבת הגוים ההם

עם הכניסה לארץ ישראל עתיד העם לבוא במגע עם יושביה, והתורה שמה לב לצורך להזהיר את בני ישראל מפני מפגש זה: לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם, אך שונה האזהרה כאן מזו שמופיעה בספר ויקרא.

תוכן עניינים

עם הכניסה לארץ ישראל עתיד העם לבוא במגע עם בני אומות אחרות, והתורה שמה לב לצורך להזהיר את בני ישראל מפני מפגש זה, וכך מצווה משה בפרשת שופטים:

כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. (דברים, י"ח, ט')

הציווי כאן אינו הפעם הראשונה שהתורה מזהירה מפני למידה מחוקי הגויים:

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. (ויקרא, י"ח, ג')

הרב בכור שור שם לב להבדל שבין שני הציוויים:

בדור המדבר כתיב: כמעשה ארץ מצרים וכו׳, לפי שגדולים היו כשיצאו משם, וידעו עניין מצרים. וגם היה להם לבא לארץ כנען, לולי שנתעכבו על ידי המרגלים, ולכך הוצרכו להזהירם על אילו ועל אילו.

 

 

הרב שם לב שבאיסור בספר במדבר התורה מזכירה הן את מעשי מצרים שבה ישבו ישראל והן את מעשי אנשי ארץ כנען, אך בפרשתנו משה מזכיר רק את מעשי אנשי הארץ ולא את מעשיהם של מצרים. האם משה מכשיר את מעשי מצרים כעת? כמובן שלא, אלא שהדברים בספר ויקרא נאמרו ליוצאי מצרים (שהיו עתידים גם להיכנס לארץ). אותם דור יוצאי מצרים הכירו בפועל את מעשיהם ואמונותיהם של אנשי המקום ממנו יצאו, ובנוסף לכך עתידים להכיר את מנהגי המקום אליו הם יגיעו. משום כך הצורך להזהירם על שתי הארצות.

לעומת זאת לגבי הדור שכעת נכנס לארץ, אחרי ארבעים שנות המדבר ומות יוצאי מצרים, לגביהם יש ציווי שונה:

אבל אילו שנכנסו עתה לארץ היו טף כשיצאו ממצרים ולא למדו ממעשיהם, ולכך לא הוצרכו להזהר אלא על מעשה ארץ כנען שהם באים שם.

הדור שנכנס לארץ, מכיוון שלא הכיר את מעשי מצרים לא צריך אזהרה עליהם. לעומת זאת הוא כן צריך את מתן הדגש על מעשי ארץ כנען – ואכן, למען הסר ספק, ממשיכה התורה ומפרטת את אותם המעשים הרעים:  

לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה כׇּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ. (דברים, י"ח, י'- י"ב).

דברי הבכור שור מעלים מחשבה חינוכית: לא דומים הקשיים והאתגרים של דור אחד לאילו של דור אחר. לכל דור ולכל תקופה יש את אתגרים שלה – ולכן גם האזהרה אינה אחידה לכל דור. יוצא מהדברים שגם החינוך צריך לדעת לשנות את מטרותיו לפי הצורך הנדרש בכל עת, להתאים את הכלים בו משתמשים ולוודא שהמטרות נשארות ממוקדות.

 

מאמרים נוספים מהאתר

תמונה פרשת שופטים

שמע ישראל: אתם קרבים היום למלחמה

בעת היציאה לקרב מצווה התורה את כהן משוח המלחמה, לדבר אל בני ישראל:" ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם", אך מדוע צריך לפתוח הכהן את מילותיו במילים "שמע ישראל" ? הרי היה יכול להגיד את דבריו מיד?

קריאה בתורה עם הפייטן דביר פוראטי

קריאת התורה – פרשת שופטים

פרויקט הקריאה בתורה הוא חגיגה אמיתית של מורשת, מסורת ודיוק בלשון הקודש. הקריאה בתורה היא לא רק מצווה, אלא גם חוויה שמחברת אותנו לשורשים העמוקים של העם היהודי. כאן תוכלו להאזין לקריאת פרשת שופטים בשני נוסחים – הנוסח הירושלמי והנוסח המרוקאי – ולהיחשף ליופייה של המסורת שהועברה מדור לדור.

תמונה פרשת שופטים

תמים תהיה

תוך שהתורה מצווה שלא לעשות כחוקות הגויים וברכיהם, היא מביאה אמירה מעניינת: תמים תהיה עם ה', אך מהי תמימות? ומה דורשת מאיתנו תמימות זו?

תמונה פרשת שופטים

שופטים ושוטרים תיתן לך

מצווה התורה למנות שופטים ושוטרים על עם ישראל: שפטים ושוטרים תתן לך, ובעל כלי יקר מוצא במילים ונוסח הציווי הנהגות רלוונטיות גם לימינו היום.

תמונה פרשת שופטים

צדק צדק תרדף – גם כאשר לא נח לך

למי מופנה הציווי הידוע "צדק צדק תרדף", למי הוא מתייחס לבעלי הדין, לשופטים או לשוטרים ? ומדוע כפלה התורה את לשונה, וכתבה פעמיים צדק ?

תמונה לפרשת טופטים הרב עידו

אנשים כבני אדם

ההכרה באנושיות, זו הדרך להינצל מעיוותים חברתיים. בציווי על הקמת מוסדות השלטון, משה מודע לכוח הרב שהוא מוסר בידי חלקים מן החברה, דבר עלול לשמש כחרב פיפיות ולפגוע בסופו של דבר בחברה עצמה, אם לא ישתמשו בכוח הזה בצורה מדודה ונכונה.