פקודי המשכן

הפרשה מספרת על הביקורת העצמית של משה רבנו, וראינו כיצד לומדים מכך חז"ל על אופיו של משה, הנהגתו והתנהגותם הרצויה של מנהיגים לעתיד לבוא. נראה שבהמשך לכך אפשר ללמוד עוד משהו מנושא זה:  אלה פקודי המשכן, משכן העדות אשר פקד על פי משה. עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן (שמות, ל"ח, כ"א). השורש פ.ק.ד. מופיע בפסוק פעמיים במובן של ספירה: פקודי המשכן– אלו הדברים שנפקדו, שנספרו במשכן. ופעם שנייה, אשר פקד על פי משה– שנספרו על פי הוראת משה.  אפשרות נוספת להבין את המילה פקד היא במובן של ציווי: משכן העדות אשר פוקד על פי משה– המשכן המדובר הוא משכן העדות שנצטוו עליו בני ישראל מפי משה.

עוד מהאתר

הצגה בחסות הרשע

וטהר את הנגע

כי היא חכמתכם

וכי קלה בעיניך?

אנשי קודש

דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל

המשכן נעשה מתרומת בני ישראל ולמטרת עבודת ה'- על עבודה זו הופקד משה, אך המשכן אינו של משה, הוא של העם. העם תרם את החומר לבנייתו, עצם קבלת העם את הקב"ה כמנהיגו הביאה בכלל להקמת המשכן והעבודה הנעשית במשכן היא עבודת העם על ידי נציגיהם- הכוהנים. התרומות שהביא העם הגיעו למשה כפיקדון- למשה ניתן מנדט לבנות את המקדש, הוא לקח חומר- את התרומות, וכעת עליו להחזיר לעם את אותו פיקדון רק בצורה שונה, בצורת משכן. כאן אנו מוצאים מובן שלישי לשורש פ.ק.ד: פיקדון.  אלה פקודי המשכן– אלו הדברים שהעם הפקיד בידי משה, וכעת משה צריך להראות מה עשה עם הפיקדון.

מנהיג מקבל גם הוא פיקדון- זהו המנדט שיש לו לפעול ולהחליט בשביל האנשים שהוא מוביל, אך הוא גם חייב לשוב ולהראות לאותם אנשים מה עשה עם אותו מנדט שהפקידו בידו, ואת זה משה עושה בפרשה. גם כל אחד מאיתנו צריך לעיתים לעצור ולתת דין וחשבון לעצמו- מה הוא עשה עם הפיקדון שהופקד אצלו, חייו וסביבתו.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.