וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְהֹוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: (דברים י, י"ב)
אם נאמר את דברי משה בלשוננו, הוא למעשה שואל: מה כבר ה' מבקש? כל מה שה' רוצה הוא רק: שתיראו מפניו, שתלכו בדרכיו, שתאהבו אותו, שתעבדו אותו ושתקיימו את מצוותיו… משאלתו של משה עולה שדרישה זו אינה קשה במיוחד, וזאת למרות שברור לנו שלא כך הדבר- כי אם כך היה, היינו כולנו צדיקים וקדושים… אז כיצד ניתן להסביר את דברי משה?
הגמרא (מסכת ברכות לג,ב) כבר מתייחסת לקושי זה ושואלת: אטו יראת מילתא זוטרתא היא? כלומר: האם יראת שמים היא דבר קטן? ועל כך תשובתה: אִין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא! לגבי משה יראת שמיים היא משהו קטן שניתן להשיג, ויוצא מכך שבעצם משה בדבריו התייחס לעצמו ולדרגתו, ואם היינו גם אנו בדרגתו של משה- גם לנו היה הדבר קל.
הכלי יקר מסביר בכיוון הפוך והוא מתחיל את דבריו בשאלה:
..ואני אומר שזהו כוונת הפסוק שאמר ועתה ישראל- מה הוא ועתה?
לכאורה אין צורך במילה ועתה ותוכן הפסוק לא היה משתנה אם התורה לא הייתה מזכירה זאת, ולכן עונה הרב:
… אלא לפי שנאמר אח"כ: וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ולא ראו את מוסר ה' אלהיכם וגו', וכל הסיפור עד עיניכם הרואות את כל מעשי ה' וגו', כך ביאורו: אלו בקשתי היראה מן בניכם אשר יקומו מאחריכם אשר לא ראו כל הנוראות אשר עשה ה' למען תהיה יראתו על פניהם, אז ודאי הייתי שואל דבר גדול כי ודאי קשה להכניס את האדם בעול היראה כי רב הוא.
הרב מקשר את תשובתו עם הפסוקים שיופיעו בהמשך (דברים י"א, ב-ז) אשר מתארים את האותות והמופתים שעשה ה' מול בני ישראל, החל ממכות מצרים וקריעת ים סוף וכלה בניסים הגלויים במדבר ועונשם של קורח ועדתו, ולכן ברור שלדורות שלא ראו ניסים אלו יראת ה' היא דבר גדול וקשה, אבל:
אמנם ועתה, רצה לומר: הדור הזה אתם ראו דבר ה' (ירמיה ב, ל"א) – כי בעיניכם ראיתם כל הנוראות אשר עשה האלהים כדי שייראו מלפניו, וכבר אתם מורגלים במידת היראה, לפיכך: ועתה באשר הוא שם- שאלה קטנה ה' שואל מעמך!
הרב מסביר כי המילה ועתה מלמדת שהדברים מכוונים דווקא לדור המדבר, שהם כבר הורגלו בניסים ולכן הורגלו במידת היראה ולכן אליהם מכוון שהיראה מילתא זוטרא היא:
וזהו שאמרו לגבי משה- זה דור המדבר שהיו בזמן משה, להם ודאי מילתא זוטרתי היא היראה…
מעניין שהרב מבין את דברי הגמרא: לגבי משה מילתא זוטרתא היא, כמדברים לא על משה עצמו אלא על בני אותו הדור שמשה חי בקרבם. משה מייצג כאן את ההנהגה ניסית שהייתה במדבר (ושהתחילה במצרים) ושבזכותה הוטמעה היראה בבני דורו של משה. אולם היראה אינה המטרה הסופית:
ומן היראה יבא למדרגת האהבה זש"ה ולאהבה אותו. ומסיים לטוב לך היינו קבול שכר כפירש"י והזכירו בסוף לומר שסוף השכר לבא מעצמו ולא שתהיה תחילת כוונת עשייתך לשם קיבול פרס.
בפסוקים ישנה הדרגה- קודם כל היראה: כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, ויראה זו מובילה להליכה בדרך ה' ואז מגיע שלב האהבה: וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ: הפסוק הבא כבר מתאר את התוצר של אהבת ה' והליכה בדרכיו- לטוב לך: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְהֹוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: שכר זה מופיע בסוף הדברים על מנת ללמד שלא הוא העיקר.
דברי בעל הכלי יקר מעלים שתי נקודות למחשבה: קודם כל, עד כמה גדולה חשיבותו של הנס? לגבי דור המדבר הנס הוא שהטביע בהם את יראת ה', אך רישומו של הנס אינו מחזיק לעד, הוא נעלם כאשר האדם שחווה וראה את הדברים כמקור ראשון הולך לעולמו. היכולת להשפיע על הדור שאחרי כבר טמונה במשהו אחר- בחינוך.
נקודה שנייה שמעניינת היא כיצד דברים אלו של הרב פונים לקהל אשר ישב ושמע אותו? צריך לשים לב שהקושי של הדור שאחרי הכניסה לארץ זהה לקושי של דורות על דורות שלא ראו נס גלוי מימיהם, היהודי שיושב בפראג ושומע את הפסוקים ואת ההבטחה לטוב- הוא עצמו לא רואה את הטוב הזה, למרות שהוא ירא ואוהב ועובד את ה' בכל מאודו! תשובת הרב על כך מתחלקת לשניים: כי ודאי קשה להכניס את האדם בעול היראה כי רב הוא – ולכן יכול להיות שבגלל הקושי העם לא חוזר בתשובה ולא נגמרת הגלות. התשובה השנייה היא שסיום הגלות הוא לא מדד לקרבת ה'! והזכירו בסוף לומר שסוף השכר לבא מעצמו ולא שתהיה תחילת כוונת עשייתך לשם קיבול פרס – הסיבה ליראת ה' ולהליכה בדרכיו היא כי זה הדבר הנכון, גם אם הטוב המובטח עדיין לא נראה באופק.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.
