חיפוש
עגלת קניות

מושב הסנהדרין אצל המזבח

מושב הסנהדרין אצל המזבח

בעלי המדרש שאלו מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו הקשור בעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם?

להדפסה

פרשת משפטים עוסקת בדינים שונים ופותחת בפסוק: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶֽם׃

בעלי המדרש, ובעקבותיהם רש"י ופרשנים, נוספים עוסקים בשאלה: ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח? (רש"י).   מדוע עניין המזבח, בו הסתיימה פרשת יתרו וקשור במהותו לעבודת האל, סמוך לפרשת הדינים – לפרשת משפטים העוסקת בעניינים חברתיים בתוך העם הקשורים בבני האדם: עניין עבדות, נישואים, גנבות וכו'.

עונים על כך בעלי המדרש ואומרים: לומר: שתשים סנהדרין אצל המקדש! משמע, סמיכות זו באה ללמד אותנו על כך שמקום מושב הסנהדרין- שהיא הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל, צריך להיות באותו מקום בו יושב המזבח – בבית המקדש.

 

מערכת המשפט בתורה:

כמה מילים על הסנהדרין וכיצד נראית מערכת המשפט על פי התורה. הספרי לדברים מסביר:

מנין שממנים בית דין לכל ישראל (היינו בית דין הגדול)?  ת"ל שופטים תיתן לך,

ומנין שממנים לכל עיר ועיר?  ת"ל שופטים בכל שעריך,

ומנין שממנים בית דין לכל שבט ושבט? ת"ל שופטים לשבטיך וכו' (ספרי דברים סי' קמ"ד, עי' סנהדרין ט"ז:).

המערכת המשפטית, מתיאור הספרי, בנויה מבתי דין מקומיים (של 3-5 שופטים), בתי דין שבטיים (של 23 , מכונים סנהדרין קטנה) ובית דין גדול של כלל העם, המונה 71 חברים- זוהי הסנהדרין. הסנהדרין ישבה במקדש בלשכת הגזית, ועיקר פעילותה היה בשני תחומים: שיפוט – בנושאים הנוגעים לעם (נביא שקר, עיר נידחת), חקיקה – עם התקדמות הזמן נוצרו מציאויות הלכתיות שחייבו התייחסות, ותפקידה של הסנהדרין היה לתקן תקנות הלכתיות חדשות בהתאם למציאות החדשה.

ועולה השאלה: מדוע כל כך חשוב שהסנהדרין תשב דווקא בבית המקדש? למה שלא יהיה מוסד (מבנה) בפני עצמו שבו ישב בית דין זה? והאם זוהי תשובה טכנית המלמדת רק על מקום מושב הסנהדרין או שיש כאן אמירה עקרונית או רעיונית עמוקה יותר? ננסה לענות על כך בכמה תשובות, שיתייחסו גם לעניין הטכני אבל ינסו גם לבחון האם יש כאן מסר עמוק יותר ואיך הוא גם נוגע אלינו כיום – למרות שאין לנו לא מקדש ולא סנהדרין.

סמכות הסנהדרין

התשובה הראשונה היא מבחינת הסמכות: כוחם של חכמים לפסוק ולתקן תקנות נובע מהקב"ה ומהתורה. ולכן ציוותה התורה שהסנהדרין תשב בבית המקדש- בכדי לסמן לעם שפסיקת הסנהדרין נובעת ומגובה על ידי הקב"ה, שמיוצג על האדמה בבית המקדש.

בפרשת שופטים מתארת התורה מציאות בה לאדם יש שאלה או קושי, והוא מצווה לעלות לירושלים ולשאול את החכמים על מנת שיסבירו או יפסקו לו מה לעשות. הציווי מסתיים במילים: עַל־פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַגִּידֽוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹֽאל, ומעיר על כך רש"י ואומר: אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין.

משמעות הדברים היא שפסיקת חכמים יכולה להראות לא הגיונית – ימין שהוא שמאל ולהפך, ולעיתים פסיקתם נראית גם כסותרת את התורה! (עין תחת עין, תקנות שנתקנו כנגד הצדוקים),  ולכן בשבת הסנהדרין בבית המקדש אנו רואים את החשיבות שבמתן הסמכות לחכמים:

כאשר מדובר על פסיקה שהיא הגיונית וברורה לא צריך להדגיש את מקור הסמכות, הרי הפסיקה הגיונית. אבל במקרים בהם הפסיקה היא חדשנית ונראית מנוגדת להגיון או לפשט התורה – כאן צריך להדגיש את מקור סמכותם של חכמים לפסוק כך, ולכן הושיבה התורה את הסנהדרין בבית המקדש.

 

לפני שנעבור לסיבות הנוספות צריך להסביר שלסנהדרין היו כמה תפקידים כגון: עיבור החודש, החלטה אם לצאת למלחמת רשות ומינוי בתי דין של 23. בנוסף הייתה הסנהדרין בית הדין העליון של העם- תפקיד שיפוטי, וכמו כן גם תיקנה תקנות וחוקים הקשורים בחיי היום יום של העם (כגון תקנות אושא) – תפקיד הנהגתי. נתייחס לשני תפקידים אלו בדברים הבאים:

ניקיון הדין

לגבי תפקיד השיפוט, ראוי וצריך להרחיב על מידת היכולת של השופט להיות נקי מהשפעות:

הקב"ה הוא מושלם ולא מוגבל – אין מי יאמר לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל- כי הכול מעשה ידיו. לעומת זאת בני אדם מטבעם אינם מושלמים, אנו מוגבלים מטבענו – ישנם דברים שמעבר ליכולתנו כבני אנוש לתפוס בשכלנו – לא משנה כמה נתאמץ. אבל ישנן הגבלות שהן יותר 'פרטיות':

ההגבלה יכולה להיות פיזית, למשל- אדם עיוור לא יכול להתרשם מהתקשורת הלא מילולית של מי שמולו, יש מגבלה חברתית שבה אדם מחויב לחוקי החברה או צורת ההתנהלות בחברה בה הוא חי ושעל בסיסה התחנך, ויש מגבלה פסיכולוגית – ישנם אירועים או חוויות בהיסטוריה הפרטית של כל אדם שיוצרים אצלו התנהגויות או תכונות שעלולות להגביל אותו (פחדים הנובעים מחוויות ילדות למשל).

דברים אלו נוגעים לכל אדם – וגם לדיין או למחוקק, וכאשר הוא בא לעשות את עבודתו הוא מופעל או מוגבל על ידי מגבלות אלו- גם אם זה בצורה לא מודעת. אז איך מתמודדים עם המצב הזה? התורה וחז"ל מתמודדים איתן בכמה צורות – הדיינים צריכים להיות שלמים בגופם על מנת להצליח ולקלוט כל פיסת אינפורמציה ממי שעומד מולם.

עם ההשפעות החברתיות או הפסיכולוגיות התורה מתמודדת בכך שהיא הושיבה את הסנהדרין במקדש: כך הם גם נחשפים למגוון של התנהגויות חברתיות הקיימות בעם (משום שהעם מכל חלקיו מגיע לשם),  ובנוסף חז"ל קבעו שהיא תהיה מורכבת מ 71 חכמים – כך יש גיוון ואיזון בין חברי הסנהדרין. שופט יחיד יכול להיות מוטה על ידי הפסיכולוגיה האישית שלו, אבל ההנחה שקבוצה גדולה של דיינים יאזנו אחד את השני ו'ינקו' השפעות זרות אחד מהשני.

ולמרות זאת, עם בעיה אחת או מגבלה אחת קשה להתמודד והיא התלות. מנהיגים הרבה פעמים ממונים או נתמכים על ידי גורמים שונים בעלי כוח. גורמים אלו יכולים להביא למינוי או פסילה של מנהיג, ולכן אותו המנהיג עלול לשמור על האינטרסים של אותם גורמים בכדי לשמור על מעמדו. דין זה קיים גם בדיינים- ודווקא בגלל זה הם יושבים בבית המקדש:

מצד אחד הישיבה שם מזכירה להם תמיד שמי שמינה אותם הוא לא אדם זה או אחר, אלא הקב"ה. ומהצד השני הישיבה הזו מזכירה להם את הצורך להיות אובייקטיבים – כשם שהקב"ה הוא לא מוגבל ולא מושפע, כך צריכה להיות האמת, חסרת פנים ואחת. זה לא אומר שאי אפשר לנהוג לפנים משורת הדין, אבל הדין הוא אחד. לכן יושבים הסנהדרין בבית המקדש על מנת להזכיר להם תמיד שהאמת צריכה להיות מול עיניהם.

זמינות הדין  

תשובה נוספת לשאלה היא הזמינות– בית המקדש היה מקום עבודת ה', היו מגיעים אליו בשלושת הרגלים רוב העם, אבל התנועה בו לא הייתה רק בזמנים אלו- במשך כל השנה היו מגיעים אנשים להקריב קורבנות, להעלות תרומות לשאול בענייני התורה ועוד. בנוסף סביב בית המקדש היו חיי מסחר הן בדברים הקשורים לעבודת המקדש והן כלליים. ישנו פתגם סיני האומר ש'אם תעמוד במקום אחד מספיק זמן כל העולם יעבור על פניך', הוא הדין במקדש: אם תרצה להכיר ולראות את כל הצדדים והפנים שבעם ישראל- עמוד במקדש ושם תפגוש את כולם.

ומשום כך בעצם הישיבה של הסנהדרין בבית המקדש אפשר לראות אמירה: הצדק צריך להיות זמין לכולם! הזכות לצדק לא נתונה בפני מעמד זה או אחר או בפני בעלי רכוש כזה או אחר, אלא היא צריכה להיות זמינה לכולם ולכן תשב הסנהדרין במקום שזמין לכולם (כמובן שאותה הזמינות מתבטאת גם בכיוון ההפוך- בתי הדין היו מפוזרים גם בכל שבט ועיר).

אבל יש עוד עניין בזה: לא מספיק שהסנהדרין תהיה זמינה לעם, אלא העם צריך להיות זמין אליה. הכוונה היא שכאשר יושבת הסנהדרין וצריכה לחוקק, היא צריכה להיות ערה למה קורה בפועל בציבור והחוקים שלה לא יכולים להיות מנותקים מרוח העם.

דבר זה נדרש כדי לתקן תקנות הנוגעות בפגמים שיש בהתנהלות העם, אבל הוא נצרך גם בכדי לתקן תקנות שיתקבלו על ידי העם. משום צריכה הסנהדרין לשבת במקום בו היא יכולה להרגיש את הלך הרוח של הציבור, שבו היא יכולה ללמוד מה העם צריך ובמה הוא יכול לעמוד, ובית המקדש- בגלל המפגש והכינוס של חלקים גדולים כל כך של העם, הוא המקום הנכון שבו תשב הסנהדרין.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

תמונה של מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.

עוד מהאתר
דילוג לתוכן