לשבור את השלשלאות

"ההגית במחשבתך כי האדם הזה, אותו אתה מכנה בשם "עבד", כמוך מן הזרע נוצר? כמוך הוא רואה את הרקיע על ראשו, וכמוך הוא נושם חי ומת? אתה יכול לראותו כבן חורין, והוא אותך כעבד!"

(מכתבו של 'סנקה הרומי' לידידו. המכתב הינו אחד מהקולות היחידים שביקרו את העבדות בעולם העתיק)

פרשת משפטים, המפרטת דינים שונים המתקיימים בין אדם לחבירו, זכויות האדם וחובותיו, פותחת בדיני עבדות. רבים שואלים: כיצד התורה נותנת לגיטימציה למוסד העבדות? זוהי שאלה חשובה ובשביל להבין את העניין יש להקדים:

בעת העתיקה עבדות הייתה דבר שבשגרה, עבד היה נקרא 'בהמת עבודה' וכמעט ולא מצאנו שום מחאה כנגד מוסד העבדות, להפך – דוקא הפילוסופיים הגדולים ואנשי המוסר (כדוגמת אריסטו ואפלטון) לא רק קיבלו את העבדות, אלא אף הסבירו מדוע היא דבר טבעי ונכון!

בחינה היסטורית של העבדות מגלה לנו שמעבר לעיוות המוסרי בעצם העבדות – כל אומה שנהייתה "בית עבדים" נפלה לתהום מוסרית גדולה יותר בעקבות זאת: מצרים, רומי, גרמניה הנאצית, רוסיה הסטליניסטית ועוד.

ומה היו זכויות העבד? מה קורה כשהאדון פגע, הזיק או אף הרג את העבד? בעת העתיקה אין התייחסות לשאלות אלו מהסיבה הפשוטה והכואבת – לא היו שום זכויות לעבד! ולהפך, מקובל היה לפגוע בעבדים, לתת בהם מומים ולהרגם אם מרדו.

ואז באה התורה ועשתה דבר שאין שני לו – נלחמה במוסד העבדות שהיה כל כך טבוע בחברה. כיצד? בתוך עם ישראל היא ביטלה לגמרי את מוסד העבדות ועבד עברי הוא לא יותר מפועל שכיר. עבד נכרי לעומת זאת עדיין מתפקד כעבד, אך יש לו זכויות ותנאים ברגע שהאדון פוגע בו, ודמו נדרש בדיוק כמו בן חורין.

הלכה מעניינת מגלה לנו קצת יותר מה יחסה של התורה לעבדות – אין להסגיר עבד נכרי שברח מאת אדונו.

נשוב כעת לשאלה שבפתיחה מכיוון אחר, אם התורה כל כך נלחמת בעבדות מדוע לא ביטלה אותה לגמרי? התשובה היא שרק לאט לאט ובשלבים ניתן לפעול כנגד הרגל הטבוע כל כך בחברה, ואכן התפשטותה של התורה בעולם סייעה רבות להתפתחות המוסרית של העולם בכלל ולביטול מוסד העבדות בפרט.

-ע"פ הרב אלחנן סמט-