מקומה של פרשת הנדרים
- מ. מלכא
- מים המפרשים, ספר במדבר
- פרשת מטות
פרשת מטות פותחת בנושא הנדרים ומצווה משה:
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:
העלו הפרשנים את השאלה: מדוע נכתבה פרשיה זו כאן והאם היא קשורה לנושאים שבאו לפניה או לאחריה? על מנת לענות על כך נעיין בדבריהם של שניים מהראשונים, הרשב"ם ורבי אברהם אבן עזרא, ונראה כיצד כל אחד מהם הבין את מקומה של הפרשה:
הרשב"ם פותח בשאלה: וידבר משה אל ראשי המטות – נשאלתי באניוב בכרך לושדון: לפי הפשט, היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה: וידבר י״י אל משה לאמר איש כי ידר וגו׳, והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? הרשב"ם שם לב לכך שאין בפתיחת הפרשה ציווי של הקב"ה, ולכן הוא מבין שהפרשה בעצם שייכת לדיבור שקדם לה: קורבנות התמיד והמועדים שנאמרו בסוף פרשת פינחס. פרשת המועדות פותחת בציווי הקב"ה ומסתיימת בפסוק: אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהֹוָה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם: במסכת ראש השנה דנו חכמים עד מתי יש להביא נדרים לבית המקדש בכדי שיחשבו שהובאו בזמן: וְלָרְגָלִים: רְגָלִים בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּא? בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא! אָמַר רַב חִסְדָּא: רֶגֶל שֶׁבּוֹ, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָרְגָלִים. נָפְקָא מִינַּהּ לְנוֹדֵר, לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אומרת הגמרא כי פסח הוא ראש השנה לרגלים, כאשר המשמעות היא שאדם שנדר נדר, יש לו עד חג הפסח שיגיע להביא את נדרו ואם לא עשה כן- עבר בבל תאחר.
על בסיס זה מסביר הרשב"ם: הלך משה ודבר אל ראשי המטות, שהם שופטים, להורות לישראל הלכות נדרים, ואמר להם: הקב״ה צווה לי שיקרבו נדריהם ונדבותיהם ברגל פן יאחרו נדריהם… משמע, כאשר מדברת התורה בפרשה זו על הנדרים היא מתייחסת לאותם נדרים שצריך האדם להביא לבית המקדש ומשום שיש להם זמן מוגבל להבאתם- יש צורך להזהיר את בני ישראל, דרך ראשי השבטים, שלא לאחר את נדריהם.
רבי אברהם אבן עזרא רואה קישור אחר בין פרשה זו למה שיבוא אחריה: ראשי המטות – לפי דעתי: שזאת הפרשה היתה אחר מלחמת מדין, על כן היא אחריה… המילה היא מתייחסת למלחמת מדיין (ז"א מבחינת סדר האירועים קדמה מלחמת מדיין, אך מבחינת סדר סיפור הדברים הוקדמה פרשת הנדרים), ומסביר ראב"ע כי סיבת ההקדמה של פרשת הנדרים וציווי הנשיאים היא משום שהיא מהווה פתיחה למה שיבוא אחר כך:
בני גד וראובן באים בבקשה לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי ובקשה זו מובאת בפני משה אלעזר וראשי העם: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. בתשובתם מסכימים הקב"ה ומשה לבקשת השבטים אך מתנים זאת בהשתתפותם במלחמת כיבוש הארץ, וכדי לוודא זאת הם ממנים את יהושע, אלעזר וראשי השבטים להיות אחראים לביצוע משימה זו: וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כׇּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי י״י וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה:
יוצא לדעת ראב"ע כי הפרשה מובאת כאן משום שהיא פותחת בדיבור לראשי המטות ודיבור זה מתייחס למה שיסופר לאחר מכן ולחלק הפעיל שיהיה לנשיאים בדברים. אולם מוסיף הרב שגם מבחינת התוכן יש מקום להקדים את עניין הנדרים: ובעבור שאמר משה לבני גד ולבני ראובן: והיוצא מפיכם תעשו (במדבר ל״ב:כ״ד), על כן כתוב: וידבר משה אל ראשי המטות, ושם כתיב: ככל היוצא מפיו יעשה… משה דורש מבני גד וראובן לעמוד במילתם, ולכן מקדים ומדגיש קודם כל את חשיבות העמידה במילה: כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה!
גם הרשב"ם וגם ראב"ע מבינים שהפרשה לא סתם נכתבה כאן, אלא שההבדל בדעתם הוא האם היא מתקשרת למה שבא לפניה או למה שיבוא אחריה? תשובתם לכך מבוססת על השאלה הראשונית שבה פתחו: הרשב"ם מנסה להבין מדוע אין ציווי של הקב"ה בתחילת הפרשה ולכן מקשר לנושא הקודם ומייתר את הצורך בציווי משום שהוא מתבסס על הציווי שקדם, ולעומתו ראב"ע שואל מדוע הוקדמה הפרשה לכאן למרות שנאמרה בשלב מאוחר יותר? ולכן מבין שמבחינת תוכן הפרשה היא יכולה להסביר או להוות בסיס לדברים הבאים אחריה – ולכן הוקדמה. ונסיים במימרת חז"ל: אלו אלו- דברי אלוקים חיים.

מוטי מלכא
נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.