אם את הדבר הזה תעשה
יתרו משיא עצה למשה רבנו כיצד למנות מערכת שיפוט בעם, אך נראה שבדבריו יש חוסר סדר: קודם המינוי ואחר כך אישור הקב"ה. אך האם באמת זוהי טעות?
- מ. מלכא
- כלי יקר
- פרשת יתרו
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכׇל עֵת וְהָיָה כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכׇל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכׇלְתָּ עֲמֹד וְגַם כׇּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:
לאחר שיתרו רואה את משה עומד לשפוט את העם מהבוקר עד הערב הוא מזהיר את משה כי מצב זה בו רק הוא אחראי על שיפוט וחינוך העם לא יוביל להצלחה:
וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ:
לעומת זאת הוא מייעץ למשה לייסד מערכת שיפוטית הירארכית שתוכל להתמודד עם הצורך מסה גדולה של בני אדם. ליתרו ברור שמערכת זו מצריכה את אישורו של הקב"ה ולכן הוא מדגיש בסוף דבריו:
אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכׇלְתָּ עֲמֹד וְגַם כׇל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:
מעיר על הפסוק בעל הכלי יקר ואומר:
ודאי משה לא יעשה דבר זה עד אחר שיצווה לו ה׳ וצריך הוא להימלך בגבורה תחילה! ואם כן, היה לו להפך הסדר ולומר: וצווך אלהים קודם אם את הדבר הזה תעשה!
אומר הרב שהרי ברור ליתרו שמשה קודם כל יבדוק את הדברים מול הקב"ה ורק אז הוא יפעל ולכן היה יתרו צריך לשנות את סדר הדברים ולומר קודם כל שיתייעץ משה עם הקב"ה ורק אז ימנה שופטים! אם כן מדוע יתרו התנסח בצורה הפוכה?
על כך עונה הרב שיש לקרא את דברי יתרו כמכלול: יתרו לא מביא רק את העצה הטכנית למנות שופטים, אלא מתייחס לתהליך רחב יותר של חינוך ולימוד:
ונראה שקאי (עומד, מכוון) על מה שאמר יתרו: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן, ורק אחר כך: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכׇל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם… משמע יתרו מדבר על שלב ראשון בו משה יחנך וילמד את העם את חוקי הקב"ה ורק אז הוא יוכל לבחור מהעם את מי שיוכל לשמש כשופט.
וממשיך הרב: כי צריך אתה ללמדם תחילה משפטי ה׳ כי לאו כל כמיניה (כי לא הכל הימנו, לא הכל תלוי בו- בקב"ה) למנות דיין דלא גמיר (שלא למד) ולא סביר (ושלא מבין) ועל זה אמר: אם את הדבר הזה תעשה- ללמדם תחילה חוקי האלהים ותורותיו, אז: וצווך אלהים- יכול להיות שיסכים הקב״ה על ידך, אבל קודם זה ודאי לא יסכים!
אומר הרב למעשה שבניית עם היא תהליך ולא אירוע חד פעמי. לעם יש את החוקים ואת הדרך בה הוא הולך ובכדי להטמיע אותם בו יש צורך לא רק באירוע מכונן, כגון ים סוף או מעמד הר סיני, אלא בתהליך חינוכי ארוך טווח. תהליך זה מתחיל קודם כל בללמוד מהם החוקים ומהי הדרך ורק על בסיס זה לבנות מוסדות לאומיים, כגון מערכת שיפוט, שיוכלו להוציא לפועל את הידע הזה.
יוצא מכך שלעם יש תפקיד לא פחות חשוב מתפקידו של הקב"ה משום שללא השותפות וההירתמות של בני ישראל – התהליך לא יצליח. הוא הדין במישור האישי- כאשר אדם רוצה לאמץ דרך חיים חדשה, המהלך זהה: קודם כל חייב להיות שלב של למידה והבנה מה בכלל נדרש ממנו ומהי אותה הדרך, ולאחר מכן מגיע שלב חינוכי בו אדם צריך לאמן ולחנך את עצמו בכדי להטמיע בו את הדרך החדשה בה בחר.
מוטי מלכא
נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.