חיפוש
עגלת קניות

אנשי החיל

אנשי החיל

מדוע מעמד הר סיני, מעמד כה יסודי וגדול אינו פותח את התורה כולה? או לאחר בריאת העולם? האם למקומו כאן ישנה משמעות נוספת על זו הכרונולוגית?

להדפסה

לא פעם התראיינתי לתפקידים אשר אליהם ביקשתי להתקבל, אבל ועדה אחת זכורה לי יותר מכול. נכנסתי לראיון מול ועדה שמנתה חמישה אנשים, ובמשך כחצי שעה שאלו אותי שאלות רבות על התכונות, התוכניות והכוונות שלי. כמו תמיד. בשלב כלשהו הרגשתי בצורה חזקה ביותר שהחבורה שלפניי מחפשת לקבל לתפקיד מלאך ולא בן אנוש (תנאי שכמובן לא הופיע בתנאי הסף למשרה…). הוועדה משכה חזק מאוד לרצף דרישות ואמירות, שאני לא בטוח שיש מי שיעמוד בהם. אמנם פגמיי המרובים לא אפשרו לי להתקבל לתפקיד, אבל לפחות קיבלתי הוכחה לכך שמלאך אני לא.

השנים האחרונות לימדו אותנו שנבחרי ציבור ונושאי משרות ציבוריות בכלל, אנשים לכאורה מכובדים ורמי מעלה, הם בסך הכול בני אדם. מעשיהם של פוליטיקאים, שופטים, שוטרים, רבנים, אנשי אקדמיה ועוד, הוכיחו שיכולות הבחירה שלנו לא תמיד מוצלחות.

בפרשת יתרו מגיע יתרו, חותנו של משה, לבקר את חתנו במדבר. הוא צופה מן הצד על התנהלותו של משה אשר נושא בעול ההנהגה והמשפט לבדו. מייד הוא משיא למשה עצה הגונה: לבחור שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות. שרים אלה יסייעו לו לשפוט ולהנהיג את העם והם אלו שיישאו איתו בנטל. יתרו קובע ארבע מידות שחייבות להתקיים באנשים שייבחרו לתפקידים אלו:

"וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו: לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל–גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ…. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ" (שמות יח, יז–כב).

 

כדי שנבין את המשמעות של המידות הללו, נפנה לרמב"ם (1138-1204, מצרים וא"י) אשר פירט בהלכה את המשמעות של המידות הנדרשות מאנשי המשפט וההנהגה של עם ישראל, על בסיס המידות שקבע יתרו (דבריו של הרמב"ם מבוססים גם על הבחירה של משה כפי שהיא מתוארת בספר דברים):

"…וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר 'אַנְשֵׁי חַיִל' אֵלּוּ שֶׁהֵן גִּבּוֹרִים בְּמִצְוֹת וּמְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם וְכוֹבְשִׁין אֶת יִצְרָן עַד שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶן שׁוּם גְּנַאי וְלֹא שֵׁם רַע וִיהֵא פִּרְקָן נָאֶה. וּבִכְלַל אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן לֵב אַמִּיץ לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ… 'יִרְאֵי אֱלֹקים' כְּמַשְׁמָעו. 'שֹׂנְאֵי בָצַע' אַף מָמוֹן שֶׁלָּהֶם אֵינָן נִבְהָלִין עָלָיו. וְלֹא רוֹדְפִין לְקַבֵּץ הַמָּמוֹן. שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא נִבְהָל לַהוֹן חֶסֶר יְבוֹאֶנּוּ. 'אַנְשֵׁי אֱמֶת' שֶׁיִּהְיוּ רוֹדְפִין אַחַר הַצֶּדֶק מֵחֲמַת עַצְמָן בְּדַעְתָּן. אוֹהֲבִין אֶת הָאֱמֶת וְשׂוֹנְאִין אֶת הֶחָמָס וּבוֹרְחִין מִכָּל מִינֵי הֶעָוֶל" (משנה תורה, הלכות סנהדרין ב, ז).

למרות העצה החכמה של יתרו, כאשר משה רבנו מגיע לבחור את האנשים, והוא עובר בכל עם ישראל כפי שמופיע בפסוקים, הוא בוחר על פי מידה אחת בלבד – אנשי החיל:

"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר. וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם–שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כד–כה).

למה החליט משה רבנו לבחור רק על פי מידה אחת? ואם החליט משה לבחור רק על פי מידה אחת, מדוע דווקא על פי מידת "אנשי החיל"?

 

אנשי חיל

הרמב"ן (1194-1270, ספרד וא"י) סבור שמידת "אנשי חיל" כוללת את כל המידות המפורטות שיתרו ציין. לכן, כאשר יתרו הסביר למשה הוא פירט את המידות הנדרשות, ואילו כאשר משה רבנו בחר את האנשים הוא ציין רק את המידה הכוללת את כל המידות כולן:

"והנה יתרו דבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהו יראי אלוקים אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מדות הללו ולא הוצרך להזכיר חכמתם ובינתם, כי הדבר ברור שהוא בכלל אנשי חיל. וכאשר נאמר למטה ויבחר משה אנשי חיל, הנה הכל בכלל, שהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים" (שמות יח, כא).

לעומתו, החזקוני, רבי חזקיה בן מנוח (1250-1310, צרפת), מסביר שמשה רבנו בחר רק על פי מידה אחת, שכן מידת "אנשי חיל" זו המידה היחידה שאדם באמת מסוגל לבחון. לעומת זאת, יתר המידות המוגדרות כ "מידות הלב" אינן ניתנות כלל לבחינה בעיניים של בן אנוש אחר:

"ויבחר משה אנשי חיל – כגון אלו היה יכול משה להכיר עשירים, אבל מדת הלב כגון יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אין בשר ודם יכול לראות רק לפי אומד הדעת, לפיכך לא הזכירם כאן וגם במשנה תורה לא הזכיר משה, רק חכמים ונבונים וידועים לפי שכל כך יש ביד אדם להכיר בחברו אם הוא חכם אם לאו אבל ירא שמים אינו יכול להכיר".

אי אפשר לדעת באמת מה טיבו של האדם "במידות הלב". יכול להיות שהכול הצגה, ויכול להיות שמידותיו מוסתרות היטב. אי אפשר באמת לדעת מיהו ירא ה' אמיתי, או מיהו איש אמת – אלו מידות שקשה מאוד לבחון אותן ולהיות בטוחים בהן. לכן, משה בוחן את אנשיו רק על פי המידה שהוא מסוגל לבחון בכוחותיו.

 

אנשי חיל – אבל אנשים

המדרש טוען שמשה לא מצא אנשים בעלי התכונות הללו. במציאות, אומר המדרש, פשוט לא קיים אדם כזה. משה חיפש בכל עם ישראל אנשים כאלו – ולא מצא. אם נחפש מועמד לתפקיד מסוים שיש בו הכול, כנראה שגם אנחנו לא נמצא:

"ויבחר משה אנשי חיל. מלמד שלא מצא משה בכל ישראל מי שהיה בו ארבעה מדות הללו" (מדרש אגדה, שמות יח).

ברור יותר מזה אין, ואולי לא היינו מעיזים לכתוב דבר כזה אלמלא המדרש בעצמו כתב כך, אבל זאת המציאות – לא מצא משה רבנו אדם שהוא גם ירא אלוקים, גם שונא בצע, גם איש חיל וגם איש אמת. בסוף מדובר בבני אנוש.

רבי עובדיה ספורנו (1475-1550, איטליה) סובר אף הוא שהקריטריונים שהציב יתרו לבחירת אנשים אינם מציאותיים, ומנמק גם מדוע מארבעת המידות בחר משה דווקא לפי מידת "אנשי החיל":

"ויבחר משה אנשי חיל – אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו, בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלוקים בלתי אנשי חיל" (ספורנו, שמות יח, כה).

אנשי החיל הם אותם אנשים שבכוחם להשיג את התכלית. הם אנשים בקיאים וחרוצים שבאו במטרה אחת – לשרת את העם, לעבוד ולברר וללבן את האמת. תכונה זו היא הנצרכת כדי לסייע בהנהגת עם ישראל, וכדי לייסד את מערכת המשפט על יסודות השאיפה לבירור האמת בפועל בחריצות וביסודיות. אנשי החיל הם אלו שמגיעים לתפקיד בשביל המעשה, בשביל התכלית שהיא לשרת את העם וזה מה שמעניין את משה.

 

לא בחיל ולא בכוח

רבי מרדכי יוסף ליינר[1] (1801-1854, פולין), בעל ספר "מי השילוח", מסביר במדויק מדוע בחר משה דווקא במידת 'אנשי החיל' כדי לבחון את המועמדים להנהגת עם ישראל:

 

"ויבחר משה אנשי חיל – לא הביט על כל הארבע דברים שאמר יתרו, רק על אנשי חיל. כי אנשי חיל רומז שמכירים שמצד עצמם אין להם כח לעשות חיל רק השי"ת נותן להם כח ולכן נקראו אנשי חיל, כי זה הוא עיקר החיל שמכיר שמצדו אין לו, לכן מושיע לו השי"ת שכוחו נקרא על שמו ויגיע כפו ובזה נכללו כל הארבע דברים" (מי השילוח, יתרו, ו).

 

אנשי חיל הם אלו שמבינים ויודעים באופן ברור שמצד עצמם אין להם כוח לעשות כלום. הם מבינים שהקב"ה הוא זה שנותן להם את הכוח לפעול ולעשות. ההבנה הזו שומרת את אותם אנשים במקום הנכון להם, בהבנה שהם מגיעים לשרת. אנשי החיל הם אלו שמבינים שהם לא העניין, הם לא המרכז, הם לא האנשים החשובים, הם כלום בלי הקב"ה. זה המבחן היחיד שמעניין את משה.

אפשר להבין היטב את הבחינה של משה. מי שסבור שעם ישראל בא לשרת אותו ולא להפך – אינו יכול לשרת את עם ישראל. מי שסבור שכוחו ועוצם ידו עושים את החיל הזה והם מקור הצלחתו – אינו יכול להנהיג את עם ישראל. מי שאין בו צניעות וענווה אל מול עם ישראל, פשוט לא יוכל להנהיג את אומתו של הקב"ה.

כאשר אנו נדרשים לבחור מבין מועמדים לתפקיד, בואו נבחר אותם מתוך הבנה שכולנו בני אדם. נזכור שכולנו בני אנוש ואין בינינו מלאכים. נפנים שגם אנו עצמנו איננו כלילי השלמות, ולוואי שנזכה להיות כולנו רק "אנשי חיל".

לא צריך יותר.

—————————————–

[1] רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה – נולד בשנת 1800 ונפטר בשנת 1854 בפולין. מייסד חסידות איזביציה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839, לאחר פרישתו של רבי מנחם מנדל מקוצ'ק אשר היה מרבותיו.

 

תמונה של אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי

אבי כהן סקלי, נולד בשנת 1979, נשוי לרינת ולהם שישה ילדים. גדל, למד ומתגורר כיום בבית שמש. נכנס לשירות הציבורי בשנת 2005 ובמסגרתו מילא שני תפקידי מנכ"ל משרד ממשלתי – מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ומנכ"ל משרד שוויון חברתי.
בין היתר שימש גם כראש מנהל אזורי תעשיה, כראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית בדרום, יועץ כלכלי בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר.
בתפקידיו השונים היה אמון על קידום ופיתוח של סוגיות ציבוריות משמעותיות : טיפול באזרחים ותיקים עצמאיים בגלי הקורונה הראשונים, פיתוחה הכלכלי של מזרח ירושלים, פיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, העצמה דיגיטלית וטכנולוגית לרשויות מקומיות, הקמה של רשות הצעירים בישראל והקמתם של עשרות מרכזי צעירים ועוד סוגיות רבות.
במקביל לתפקידיו, הינו סגן אלוף במילואים, משרת באוגדת איו"ש ובוגר תוכניות מנהיגות שונות כמו: תוכנית "מעוז" ותוכנית "עתידים".

עוד מהאתר
דילוג לתוכן