לזהות את הקונפליקט – מכירת יוסף

פרשת וישב מפגישה אותנו עם יעקב המבקש לאחר כל התלאות שעבר מרגע יציאתו לחרן סוף סוף לשבת בשלווה. שלווה זו אינה נמשכת לאורך זמן משום שהאירוע הראשון עליו אנו קוראים בפרשה הוא מכירת יוסף. עניין זה פותח בפנינו צוהר להסתכל לתוך ביתו של יעקב, והתורה מספרת על היחסים שבין בני יעקב:

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכׇּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכׇּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: (בראשית ל"ז)

התורה מתארת מצב בו המשפחה חלוקה – עשרה אחים כנגד אחד ויעקב שבבירור מעדיף את יוסף. השאלה שעולה כמובן היא כיצד הגיע המצב הקיצוני הזה – מצב שבו הקנאה והשנאה כל כך גדולות עד שהאחים מוכנים להרוג בשר מבשרם? הרב בכור שור מסביר שיש לחלק את הגורמים לכמה חלקים:

 א. יחסם של בני זילפה ובלהה אל יוסף נבע מדרך התנהגותו איתם: את דבתם רעה אל אביהם – כשהיו עושים דבר שלא כהוגן, היה מספר לאביו ומבאישם בעיני אביהם. הרב מציין שלא לחינם התורה מדגישה את המילים דיבתם רעה ואומר: דיבה – לשון דיבור… ודיבה יכול להיות טובה ורעה, לכך אומר: דיבה רעה.. וברוב מקומות דיבה עניין רע הוא… ועל דבר זה שהיה מבאישם בעיני אביהם שנאוהו בני האמהות. כי הם מחמת קנאה לא היו שונאים אותו, כי אין דרך בני אמהות לקנאות בבני הגבירות, אבל על זה שנאוהו.

ב. יחס בני לאה אל יוסף נבע מקנאה: וישראל אהב את יוסף – עתה מפרש והולך למה שנאוהו בני לאה… ויראו אחיו – בני לאה. כי אותו אהב אביהם – נתקנאו בו ושנאוהו, כי אף הם בני גבירה, והיה לו לאהוב אותם כמותו. הקנאה כלפי יוסף של בני לאה לא נבעה במקורה ממעשי יוסף אלא דווקא ממעשי יעקב. מבחינת בני לאה אין הבדל בינם ובין יוסף- הם כולם בני הנשים ה'רשמיות' של יעקב, ולכן את אותה החיבה שהפגין יעקב כלפי יוסף הוא היה צריך להפגין גם כלפיהם. על עניין זה אומר המדרש: רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר, צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף: וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו׳ (בראשית רבא).

ג. יחסם כללי של האחים כלפי יוסף: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: חלומות יוסף, ובעיקר הגדת החלומות לאחים, עוררה עליו שנאה נוספת – והפעם הגורם היה זהה בין כלל האחים. הרב מסביר מדוע דווקא עניין החלום גרם להוספת השנאה: ויוסיפו עוד שנא אותו – כי אמרו: רעיונך על משכבך סליקו, כך אתה מחשב להיות מושל עלינו בשביל שאבינו אוהב אותך, ומה שאתה חושב ביום אתה חולם בלילה, משמע החלום מבטא את התפיסה הפנימית של יוסף שעיקר מחשבתו הוא להיות מושל על אחיו. חז"ל אומרים: אין אדם חולם אלא מהרהורי ליבו, משמע אותן מחשבות שמלוות את האדם בשעות הערות שלו מקבלות ביטוי בחלומות. פרופ' נחמה ליבוביץ' מוסיפה שעצם צורת החלום מלמד גם על אופיו של החולם, ובחלומות יוסף היה ביטוי של גאווה (במיוחד בחלום השני בו היקום כולו משתחווה לדמותו של יוסף).

העולה מדברי הרב בכור שור ורבים מהפרשנים האחרים הוא שמכירת יוסף, עם כל חומרתה, לא הייתה מנותקת מהמצב בבית יעקב. הגורמים לה אינם תלויים רק באחים לבדם, וגם ליוסף וליעקב היה חלק במה שהוביל למעשה. נראה שהחומרה שבא אנו תופסים את המעשה נובעת מהסיבה שהגרעין המשפחתי הוא המסגרת החברתית הקרובה ביותר אל האדם, והציפייה דווקא מהתא המשפחתי היא לגונן אחד על השני, ואילו כאן הגיעו האחים לכדי מצב בו היו מוכנים להרוג את יוסף.

אם ניקח את הסיפור כאב טיפוס ליחסי קנאה ושנאה שבין בני אדם, נוכל לזהות בדברי הרב שלושה גורמים או מעגלים שאדם צריך לבדוק על מנת להבין את יחסי הגומלין שבינו ובין הסביבה:

המעגל הפנימי- המחשבות והתכונות האישיות: החלום ביטא את התפיסה הפנימית של יוסף ביחס למעמדו מול האחים, ואדם (כל אדם), צריך לשאול את עצמו האם התפיסות שלי מייצרות אנטגוניזם, האם יש בתכונות שלי משהו המוביל או יוצר חיכוך?

המעגל ההתנהגותי- יוסף הביא את דיבת האחים רעה אל אביהם, הוא לא שיקר ויכול להיות שגם מטרתו הייתה טובה – על מנת לחנך אותם, אבל עצם הבחירה להביא דווקא ורק את הדיבה הרעה יצרה אצל האחים שנאה. הפעולות שלנו כבני אדם משפיעות על הדרך בה אחרים תופסים אותנו, ויכול להיות שהפעולה נבעה ממניע חיובי ביותר וללא שום מחשבה שלילית, אבל צורת המעשה היא שמייצרת את החיכוך.

המעגל החיצוני- הסביבה: ליוסף ולאחים לא הייתה שום השפעה על העדפת יעקב את יוסף, העובדה שיוסף הוא בן זקונים ובנה של רחל לא היה דבר שבשליטתו של יוסף.  אדם יכול להגיע למצב של חיכוך עם אדם אחר גם ללא ידיעתו כלל, אלא בשל נסיבות חיצוניות. עובד שבטוח שיקבל קידום מסוים אך במקום זאת המעסיק העדיף להביא אדם מבחוץ למלא את התפקיד, יכול להיכנס לקונפליקט מול מי שקודם במקומו גם אם הוא בכלל לא אשם בכך וגם אם בכל מצב אחר הם היו יכולים להפוך לחברים.

הזיהוי של הסיבה לקונפליקט וההבנה באיזה מעגל הוא נמצא, יכולים לעזור לכל אחד לגם למצוא פתרון למצב. מספיק היה שיעקב היה נותן יותר תשומת לב לילדיו האחרים או שיוסף היה אומר מילה טובה על אחיו ואולי הדרך שבה היה מגיע יוסף למצרים הייתה משתנה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן.