עגלת קניות

וירד יהודה – מתי הייתה ירידת יהודה?

בתוך סיפור מכירת יוסף מספרת לנו התורה על מעשה תמר. פרשנים רבים עוסקים בשאלה: מתי היה מעשה זה? האם לאחר מכירת יוסף או לפניה?

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה: (בראשית,ל"ח, א)

בין סיפור מכירת יוסף ותיאור קורות יוסף במצרים מספרת לנו התורה על יהודה וכלתו תמר. סיפורם נפתח במילים: ויהי בעת ההיא, מילים שהצריכו את הפרשנים לנסות ולהבין מדוע מסופר מעשה זה דווקא כאן? ומתי בכלל קרה מעשה זה – בעצם לאיזה זמן מתייחסות המילים: בעת ההיא?

דעה ראשונה המופיעה במדרש היא כי המעשה היה לאחר המכירה וכי המילים בעת ההיא מתייחסות לתקופה שמיד אחרי מכירת יוסף:

…וְנֶאֱמַר לְהַלָּן, וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א). מַה כְּתִיב לְמַעְלָה: וַיָּקֵמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ. (בראשית לז, לה). כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל תַּנְחוּמִין, עָמְדוּ וְנִדּוּהוּ. אָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ, שָׁמַעְנוּ לָךְ. אִלְמָלֵי אָמַרְתָּ לָנוּ לְכוּ וְנַחֲזִירֶנּוּ, הָיִינוּ שׁוֹמְעִין לָךְ. וְאַתָּה גָּרַמְתָּ לְאָבִיוּ כָּל הַצַּעַר הַזֶּה. עָמְדוּ וְנִדּוּהוּ. וְאֵין לֶךְ רֵד אֶלָּא נִדּוּי. (מדרש תנחומא, כי תשא כ״ב:א׳)

בעל המדרש מבין כי מעשה תמר היה לאחר המכירה – שהרי ירידת יהודה מגדולתו באה בעיקבות טענות השבטים לגבי מנהיגותו באירוע, מכך נובע שסיפור מעשה זה דווקא כאן נובע משום שכרונולוגית הוא היה לאחר המכירה, אך זה לא מסביר מדוע לא סיימו לספר את סיפורו של יוסף קודם, ולא מוסבר מדוע מסופר כל האירוע של יהודה ותמר- היה אפשר לציין בפשטות כי יהודה הורד ממעלותו ולהמשיך בסיפור יוסף…

המדרש בילקוט שמעוני מנסה למצוא גם הסבר רעיוני להכנסת הסיפור כאן:

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מֵהָעִנְיָן, (לעיל לז, לו) ״וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ״, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימָר [לא הייתה התורה צריכה להמשיך אלא במה שהוא ההמשך הטבעי של הדברים- יוסף בבית פוטיפר ] אֶלָּא (להלן לט, א) ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״- רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָה לִירִידָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֶׂה תָּמָר לְמַעֲשֶׂה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, מָה זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, דְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, רוֹאָה הָיְתָה בְּאִיסְטְרוּלוּגִין שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּהּ בֵּן וְלֹא הָיְתָה יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה אִם מִבִּתָּהּ…

על פי מדרש זה הכנסת סיפור מעשה תמר כאן הוא כלי סיפורי שבא להעביר מסר לנו הקוראים: ר' יוחנן מסביר שהסיבה היא עניין הירידה- יש דברים ללמוד מכך שגם יוסף וגם יהודה הורדו ממעמדם ולכן יש ללמוד ולהקיש מירידתו של יוסף לזו של יהודה,  ר' אליעזר מסביר אחרת: יש קשר נושאי בין מעשה תמר לזה של אשת פוטיפר- שני המעשים שייכים לתחום היצר, בשניהם ישנה אישה שעושה מעשה שעל פניו הוא שלילי והיא זו שיוזמת אותו. הסיבה להכנסת סיפור תמר כאן היא בכדי להקיש בין החיובי שבמעשה תמר- שהתכוונה לשם שמיים, למעשה אשת פוטיפר וללמד עליה שגם היא כוונתה הפנימית הייתה חיובית – לשם שמיים.

לעומת זאת, יש בפרשנים (ראב"ע, ר' אברהם בן הרמב"ם) שהקדימו את מעשה תמר למכירת יוסף, ונביא את דעת הרלב"ג בעניין:

ראוי שתדע שזאת הפרשה לא היתה אחר מכירת יוסף, אבל היו קצת דברי זה הסיפור בעת מכירת יוסף, ולזה אמר (לח, א) שזה היה ׳בעת ההיא׳. וזה, שאי אפשר שיִּשְׁלַם זה העניין כולו אחר מכירת יוסף, כמו שביאר החכם ר׳ אברהם בן עזרא ז״ל. ולא יקשה בעיניך איך היה יהודה נפרד מאחיו קודם מכירת יוסף, והנה היה שם עם אחיו במכירתו; כי הוא היה הולך ושב. והנה היה לו לבדו צאן מלבד צאן אביו; והנה זה הצאן אולי היה משלל שכם. והנה הפסיק בזה הסיפור מה שהחל לספרו מיוסף, להודיע ההבדל שהיה בין יוסף ליהודה בענין גילוי העריות.

הרלב"ג מסביר שירידת יהודה עצמו לא היתה לאחר המכירה, אך חלק מהאירועים שבאו בעיקבות ירידת ירידת יהודה כן יכול להיות שהיו מקבילים לתקופת המכירה (למשל גדילת שלה), ולכן נאמר בעת ההיא. הרלב"ג גם מוסיף סיבה להכנסת הסיפור כאן: הוא בא להנגיד ולהראות את ההבדל בין יוסף ליהודה בדרך בה הם שלטו בייצרם: יהודה נפל בו ואילו יוסף שלט בו. 

אם ננסה לבחון את הדברים נראה, שדעת ראב"ע מתישבת נכון יותר עם ההגיון ומבחינת השנים לא מסתדר שמעשה תמר היה אחרי מכירת יוסף, [אלא אם מקבלים את דעת המדרש שבניו של יהודה התחתנו בגיל שבע, אך דעה זו מעלה קושי מכיוון שמצאנו גם ביצחק וגם ביעקב (וגם בעשיו…) שהם התחתנו בגילאים הרבה יותר מאוחרים (ארבעים ומעלה)] אך הקושי הגדול בדעה זו היא המילים 'בעת ההיא' משום שהיא מקשרת את האירוע עם מה שמסופר לפניו – מכירת יוסף, ולכן יש צורך לראות האם אפשר לשייך את מעשה יהודה לזמן אחר?

ננסה להעלות סברה כי יכול להיות זמן נוסף שאליו מתייחסות המילים 'בעת ההיא' והוא: לאחר מעשה ראובן ובלהה.  האירוע המשמעותי האחרון במשפחת יעקב לפני המכירה היה מעשה ראובן ובלהה. מעשהו של ראובן מוסבר בכך שבעצם השכיבה עם פילגש אביו הוא הכריז על מעמדו כיורש של הנהגת המשפחה (דוגמא לכך היא אבשלום במרד שלו בדוד, וסיבת מעשהו של ראובן יכולה להיות מוסברת בכך שיעקב היה שבור מדי מכדי לנהל את המשפחה לאחר מות אשתו האהובה ולכן ראובן חש צורך להיכנס לתמונה). על התפקיד הזה התמודדו שניים מבני יעקב: ראובן ויוסף – הבכורים של הנשים הרשמיות, אולם מההיכרות שלנו עם יהודה אנו בקלות יכולים להבין שגם הוא חשב שהוא מתאים לתפקיד (בכל המהלך מול יוסף מלך מצרים הוא הדומיננטי מבין האחים וכך  גם במכירה עצמה), ולכן עצם המעשה הזה של ראובן מעמיד לא רק את יוסף, אלא גם את יהודה במקום לא נוח. נראה שגם יעקב מקבל את מעשה ראובן משום שהפסוק הבא מגדיר את ראובן כבכור: בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן… בכורה שהמדרש מגדיר מרחיב בצורה רחבה: בני לאה בכור יעקב ראובן – א״ר יודן בש״ר אחא ראובן בכור לעיבור. בכור ללידה. בכור לבכורה. בכור לנחלה. ובכור לנבואה.

אם כן אם אנו מקדימים את ירידת תמר למעשה ראובן, מבחינת הזמנים הדבר יכול להסתדר- ובמיוחד לאור כך שבמשפחת אברהם  כבר במשך שני דורות נבחר רק אחד הבנים להמשיך את המשפחה והשאר מורחקים, ולכן יכול להיות שיהודה הרחיק את העצמו או שהורחק על ידי אחיו לאחר מעשה ראובן משום שנתפס כמי שמתחרה על הנהגת המשפחה. את המילים: 'בעת ההיא' ניתן להסביר שהן אינן מכוונות למכירת יוסף אלא אחורה יותר, ופרופ' נחמה ליבוביץ מביאה דוגמה למצב כזה  מבראשית כ"א, כ"ב, כאשר בא אבימלך לאברהם וגם שם נאמר ויהי בעת ההיא – וברור שהכוונה לא למה שנאמר לפני כן לגבי הגר, אלא לפרק הקודם שם דובר על החזרת שרה לאברהם על ידי אבימלך, וגם שם רואים שבעת ההיא מתייחס לא למה שבא לפניה בצמוד אלא לנושא קודם יותר.

השאלה האחרונה שצריך להסביר לפי תפיסת זמן זו היא- מה עשה יהודה בסיפור המכירה? וניתן לומר שירידת יהודה לא הייתה התנתקות סופית מאת המשפחה. גם כאשר ישמעאל מועזב מבית אברהם, הקשר בינו ובין יצחק נמשך – דוגמה לכך רואים בשני מקרים: כאשר רבקה אליעזר מביא את רבקה לבית אברהם אומרת התורה: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – באר לחי רואי הוא מקום המזוהה עם ישמעאל (הגר קוראת כך לבאר כשברחה משרה), ויצחק בא משם. דוגמה שניה היא בקבורת אברהם שם קוברים אותו יצחק וישמעאל יחד, דבר שלא היה קורה לולאי היה קשר קודם ביניהם. ולכן ניתן לומר שכשם שהקשר בין בין יצחק וישמעאל לא ניתק לגמרי כך גם הקשר שבין יהודה ואחיו. הסבר נוסף לכך ניתן למצוא בדברי הרלב"ג שהזכרנו: ולא יקשה בעיניך איך היה יהודה נפרד מאחיו קודם מכירת יוסף, והנה היה שם עם אחיו במכירתו; כי הוא היה הולך ושב. והנה היה לו לבדו צאן מלבד צאן אביו; והנה זה הצאן אולי היה משלל שכם

הכנסת סיפור ירידת יהודה דווקא בתוך סיפור המכירה יכול להיות מוסבר על פי זה בכך ששניהם דנים בעזיבת אח את המשפחה (בין שמרצון ובין שלא מרצון), ובנוסף, בהקשר לשאלה – מדוע לא הודיע יוסף לאביו שהוא חי במצרים? ישנה האפשרות שיוסף הבין שמעשה המכירה נעשה על דעת אביו, שהרי הוא ידע את המצב בינו ובין האחים ובכל זאת שלח אותו אליהם. בנוסף ההיסטוריה של משפחת אברהם מראה על כך שהבן שלא נבחר עוזב את המשפחה (עד כדי שליחתו למות במדבר – כמו שהיה עם ישמעאל), ולכן הבין שמכיוון שראובן נבחר, הוא עצמו נדחה מהמשפחה. אם נקבל את הדעה שסיבת עזיבת יהודה הייתה בשל בחירת ראובן, נראה שבעצם גם מכירת יוסף וגם ירידת יהודה סובבים סביב אותו הנושא ובהיתייחסות לאותו אירוע, ולכן הוכנס סיפור יהודה כאן.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

Picture of מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.

דילוג לתוכן