והוא נער

התורה בפתיחת פרשת וישב מספרת:

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: (בראשית, ל"ז, ב')

הפרשנים עסקו רבות בשאלה מה עשה יוסף ומדוע? בדברים הבאים לא נעסוק בכך אלא בשאלה העולה מתיאור המעשה: התורה מציגה את יוסף כנער המביא את דיבת אחיו, אולם מהי משמעות התיאור והוא נער? השאלה עולה מכיוון שהמילה נער במובנה הפשוט הוא בחור צעיר, אולם כאן התורה משתמשת בה כפועל- והוא נער את.. האם משמעות הדבר היא שהמילה נער כאן לא באה במובן של שם העצם – לתאר את גילו של יוסף, אלא במובן של פעולה? ואם כן, מה י הפעולה?

והוא נער – רך בשנים:

בעלי המדרש הבינו זאת כנגזרת של שם העצם נער במובן ילד קטן:

יוסף בן שבע עשרה שנה – ואתה אומר והוא נער? אלא שהיה עושה מעשה נערות, היה מתקן ומסלסל בשערו (מדרש אגדה).

אולם ישנו קושי העולה מהבנה זו והוא מדוע הפעולה נמשכת אל בני זילפה ובלהה- והוא נער את..? קושי זה הביא את הרשב"ם להסביר שהמילה את משמעה עם:

את אחיו – עם אחיו רועה, ובשמחת נערותו היה נבדל מהם ורגיל עם בני השפחות, ולא עמהם כמו נער.

ר' אברהם בן הרמב"ם מוסיף שהסיבה שבגללה נמשך יוסף אל בני האמהות היה גם בגלל קירבת הגיל:

והוא נער – בטעם [היה] מתגדל ומתבגר (עם בני בלהה וזלפה)… וזה מורה שהיה מתחבר עם בני השפחות יותר מבני לאה קרוב לפי שבנפשות בני לאה [לבחור] יותר ממנו וגם לפי שבני השפחות היו קרובים יותר לגילו…

והוא נער – מקרא מסורס:

הרמב"ן מביא שני פירושים לעניין ושניהם מתייחסים לניסוח ולדרך בה התורה כותבת ומנסחת את הדברים:

בפירוש השני שלו, הרמב"ן מסביר שלמעשה חסרה מילה בפסוק:

..או, שיהיה והוא מושך אחר עמו, ומשפטו: והוא נער והוא את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, יאמר כי הוא נער והוא עם בני בלהה ועם בני זלפה נשי אביו תמיד, לא יפרד מהם בעבור נערותו כי להם צוה אביהם שישמרוהו וישרתוהו לא לבני הגבירות..

הרמב"ן מסביר כי המילה והוא נמשכת (מתייחסת) גם למילה את בהמשך הפסוק, ולכן הקריאה של הפסוק צריכה להיות: והוא נער והוא את (יחד עם) בני בלהה… ובעצם יוצא כי המילה נער כאן איננה פועל אלא תיאור של גילו של יוסף (וגם לדעתו המילה את באה במובן של יחד או עם).

לעומת זאת פירושו הראשון של הרמב"ן, ומה שהוא מוצא כנכון יותר, הוא שהמקרא מסורס – משמע צריך לקרא את סדר המילים בפסוק בצורה אחרת:

והנכון בעיני: כי זה הכתוב שב לבאר מה שהזכיר, ושיעורו, יוסף והוא נער בן שבע עשרה שנה היה רועה בצאן את אחיו את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו.

בדרך זו הולך גם החזקוני שכותב:

והמקרא מסורס: והוא נער היה רועה בצאן את אחיו בני בלהה ובני זלפה. ואל תתמה על שהיה מביא דבתם אל אביהם, כי הוא היה נער.

נער משרת:

לעומת הבנה זו יש שראו מובן שונה במילה נער, וכך כותב שד"ל:

את בני בלהה וגו׳ – היה משרת עמם, לא אותם, כדעת ראב״ע.

לדעת שד"ל המילה נער פירושה משרת ולכן יוסף היה משרת יחד עם בני האמות.

המלבי"ם מרחיב את הפירוש ואומר:

והוא נער: משמעות ״נער״ — משרת, כמה פעמים, והיינו דכתיב במלכים-ב (ט,ד) ״וילך הנער הנער הנביא״, פירוש ״הנער״ הראשון — רך בשנים, ו״הנער״ השני — משרת הנביא, וכן ״ויהושע בן נון נער״ (שמות לג,יא) משמעו שהיה מתנהג כתלמיד המשמש את רבו, כמו שיבואר שם. ופירש הכתוב כאן שהיה יוסף משמש אותם והם היו משמשים אותו, וזהו לשון ״נער את בני״ וגו׳ — משמשים זה לזה.

נער- השמיע קול:

אפשרות שלישית להבין את המילה היא במובן של השמעת קול. בהסבר זה אין לי במי להיתלות, אולם

אומר הנביא ירמיה: יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת. הנערה היא קול החמור אך בהשאלה יכולה להיאמר על השמעת קול באופן כללי. במובן זה המילה מקבלת משמעות של פעולה ומתקשרת עם סופו של הפסוק:  וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו – והוא, יוסף, אמר את בני זלפה ובלהה כמו שהילדים אומרים את מי שהציק להם להורים, ולכן ממשיך הפסוק ומסיים: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.