והוא נער

מה משמעות התיאור 'והוא נער'? האם התורה מתארת במילים אלו את גילו של יוסף או שיש כאן תיאור של מעשיו?

התורה בפתיחת פרשת וישב מספרת:

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: (בראשית, ל"ז, ב')

הפרשנים עסקו רבות במהות מעשה יוסף – מה אמר יוסף?, אולם עולה שאלה גם לגבי תיאורו של יוסף: מה משמעות התיאור והוא נער? המילה נער במובנה הפשוט הוא בחור צעיר, אולם התורה מציינת זאת כפועל- והוא נער את.. משמע המושג כאן לא בא במובן של שם העצם, ולכן עולה השאלה מהי הפעולה אותה מתארת התורה?

נער – רך בשנים:

בעלי המדרש הבינו זאת כנגזרת של שם העצם נער: יוסף בן שבע עשרה שנה – ואתה אומר והוא נער? אלא שהיה עושה מעשה נערות, היה מתקן ומסלסל בשערו (מדרש אגדה). אולם ישנו קושי העולה מהבנה זו והוא מדוע הפעולה נמשכת אל בני זילפה ובלהה- והוא נער את..?

קושי זה הביא את הרשב"ם להסביר שהמילה את משמעה עם: את אחיו – עם אחיו רועה, ובשמחת נערותו היה נבדל מהם ורגיל עם בני השפחות, ולא עמהם כמו נער. ר' אברהם בן הרמב"ם מוסיף שהסיבה שבגללה נמשך יוסף אל בני האמהות היה גם בגלל קירבת הגיל: והוא נער – בטעם [היה] מתגדל ומתבגר (עם בני בלהה וזלפה)… וזה מורה שהיה מתחבר עם בני השפחות יותר מבני לאה קרוב לפי שבנפשות בני לאה [לבחור] יותר ממנו וגם לפי שבני השפחות היו קרובים יותר לגילו…

מקרא מסורס:

הרמב"ן מביא שני פירושים לעניין ונתחיל דווקא בשני: ..או, שיהיה והוא מושך אחר עמו, ומשפטו: והוא נער והוא את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, יאמר כי הוא נער והוא עם בני בלהה ועם בני זלפה נשי אביו תמיד, לא יפרד מהם בעבור נערותו כי להם צוה אביהם שישמרוהו וישרתוהו לא לבני הגבירות.. הרמב"ן מסביר כי המילה והוא נמשכת גם למילה את, ולכן הקריאה של הפסוק צריכה להיות: והוא נער והוא את בני… ובעצם יוצא כי המילה נער כאן איננה פועל אלא תיאור של גילו של יוסף.

פירושו הראשון של הרמב"ן, ומה שהוא מוצא כנכון יותר, הוא שהמקרא מסורס- משמע צריך לקרא את סדר המילים בפסוק בצורה אחרת: והנכון בעיני: כי זה הכתוב שב לבאר מה שהזכיר, ושיעורו, יוסף והוא נער בן שבע עשרה שנה היה רועה בצאן את אחיו את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו. בדרך זו הולך גם החזקוני שכותב: והמקרא מסורס: והוא נער היה רועה בצאן את אחיו בני בלהה ובני זלפה. ואל תתמה על שהיה מביא דבתם אל אביהם, כי הוא היה נער.

נער משרת:

לעומת הבנה זו יש שראו מובן שונה במילה נער: את בני בלהה וגו׳ – היה משרת עמם, לא אותם, כדעת ראב״ע. לדעת שד"ל המילה נער פירושה משרת ולכן יוסף היה משרת יחד עם בני האמות. המלבי"ם מרחיב את הפירוש ואומר: והוא נער: משמעות ״נער״ — משרת, כמה פעמים, והיינו דכתיב במלכים-ב (ט,ד) ״וילך הנער הנער הנביא״, פירוש ״הנער״ הראשון — רך בשנים, ו״הנער״ השני — משרת הנביא, וכן ״ויהושע בן נון נער״ (שמות לג,יא) משמעו שהיה מתנהג כתלמיד המשמש את רבו, כמו שיבואר שם. ופירש הכתוב כאן שהיה יוסף משמש אותם והם היו משמשים אותו, וזהו לשון ״נער את בני״ וגו׳ — משמשים זה לזה.

נער- השמיע קול:

אפשרות שלישית להבין את המילה היא במובן של השמעת קול. אומר הנביא ירמיה: יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת. הנערה היא קול החמור אך בהשאלה יכולה להיאמר על השמעת קול באופן כללי. במובן זה המילה מקבלת משמעות של פעולה ומתקשרת עם סופו של הפסוק:  וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו – והוא, יוסף, אמר את בני זלפה ובלהה כמו שהילדים אומרים את מי שהציק להם להורים, ולכן ממשיך הפסוק ומסיים: וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

מוטי מלכא

מוטי מלכא

נשוי לעדי ואב לארבעה, ומתגורר כיום בבית שמש. בעבר עסק בחינוך בעיקר במסגרות לנוער בסיכון. כיום הבעלים של 'הרמן הדפסות'.

מודעה
דילוג לתוכן